ביאור:שמות כ - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ פרק זה במהדורה הרגילה (ללא עימוד) (ומהדורות נוספות של שמות פרק כ)


המשך פרשת יתרו, וגם חלק מהקריאה בתורה לחג השבועות

ישנן גירסאות שונות בחלוקת הפסוקים בפרק זה - לפי "טעם עליון" "וטעם תחתון". כך גם יש המחלקים את עשרת הדברים בחלוקה שונה. החלוקה כאן היא לפי המסורת היהודית, ולא כמסורת הנוצרית וביקורת המקרא שעל פיו החלק הראשון הוא כותרת. ראו חלוקת עשרת הדברות

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לֵאמֹר "נקודותיים" מקראיות, ולפי חז"ל היתה זו הקראה ובני ישראל השיבו בהתאם (אמן, או חזרו על המלים, או אישרו באמצעות כן ולא: {ס}
(א) אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים,


(ב) לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי בנוסף עלי, (מלשון 'מול פני' שאני רואה. וקיצורו העברי: "לְפָנַי". או פירושו: במקומי:
לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה
אֲשֶׁר של, כלומר: פסל או תמונה של יצור הנמצא בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת,
וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.
לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם!
כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ! אֵל קַנָּא קנאי, שאינו מוותר,
פֹּקֵד 'סופר' או 'מדביק, מחבר' עֲו‍ֹן חטא, מעשה רע אָבֹת של האבות - שמתו בלי לקבל עונש על מעשיהם עַל בָּנִים על הדור שני עַל שִׁלֵּשִׁים הנכדים וְעַל רִבֵּעִים הנינים לְשֹׂנְאָי במקרה שהם ממשיכים בדרך הרעה של אבותיהם. כלומר העונש (וכך גם האשמה והתוצאות) מצטבר, ובסופו של דבר גרוע יותר מהמעשים של הדור האחרון לבדו.
וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לאלפי דורות, שלא כמו שונאי ה' - בו יש הצטברות העונש והאשמה רק עד ארבע דורות, לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי לפי פשוטו: גם אם האבות חטאו מאוד, הבנים האוהבים אותי זוכים לניתוק העונש. ולפי חז"ל: זכות האבות (האוהבים) מצטברת גם לדורות חוטאים, ונמשכת לדורי דורות. {ס}


(ד) לֹא תִשָּׂא תרים, מלשון נשיאה. ופירושו: לא תשתמש אֶת ב- שֵׁם 'יְהוָה', אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא לשקר, כלומר לשבועת שקר. או:ללא כלום, כלומר: שלא לצורך, וחז"ל למדו מכאן דין "ברכה לבטלה",
- כִּי לֹא יְנַקֶּה יוותר יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. {פ}


(ה) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ ליחד אותו, או: לעשותו קדוש ומרומם
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ.
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי - שַׁבָּת לַיהוָה! - אֱלֹהֶיךָ:
לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה,
אַתָּה, וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ,
עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ
וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.
- כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ,
אֶת הַיָּם ואת הים, ואולי פירושו: את העולם המיושב כולו, המסובב בימים וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם בימים, ואולי: בשמים, בארץ ובים,
וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,
עַל כֵּן - בֵּרַךְ יְהוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, וַיְקַדְּשֵׁהוּ! {ס}


(ו) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ,
לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ לפי פשוטו: ימי העם, וחז"ל פרשו - אריכות ימים של כל יחיד עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה, אֱלֹהֶיךָ, - נֹתֵן לָךְ. {ס}
(ו) לֹא תִרְצָח {ס}
(ז) לֹא תִנְאָף אין לשכב עם אישה נשואה - על שם קולות הנאפופים, בחשאי, {ס}
(ח) לֹא תִגְנֹב וחז"ל פרשוהו על פי חומרת המעשים האחרים - לא לגנוב נפשות, כלומר לא לחטוף {ס}
(ט) לֹא תַעֲנֶה אין להעיד, או לגרום צער ועינוי בְרֵעֲךָ נגד חברך, מלשון התרועעות עֵד עדות שָׁקֶר. {ס}
(י) לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ: {ס}
לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ,
וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ, וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ,
וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. {פ}

פחד העם מהמעמד[עריכה]

וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת את הברקים, וחז"ל פרשו: חשו את אמיתות הדברים הנאמרים (הקולות) בבירור רב, כמו בחוש הראיה וְאֶת הַלַּפִּידִם פריצת אש או געש וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן,
וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ זעו בחוסר מנוחה, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק נעמדו רחוק יותר, כלומר: התרחקו.
וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה:
דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה!
וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים - פֶּן נָמוּת.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם:
אַל תִּירָאוּ! כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת לחסן דרך תהליך התנסות. וחז"ל פרשו: מלשון נסיון ובחינה - לבדוק אם הם מסוגלים לכך אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים,
וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם הפחד שלו יוחתם על הפנים שלכם, כלומר ישאר לאורך זמן. או: ההכרה שלכם במעמדו העליון (יראתכם ממנו) תשאר זכורה לכם (על פניכם - נוכחת לפניכם)! - לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ!
וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק,
וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל כפי בקשת העם אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים. {ס}

תחילת הציוויים לגבי המקדש - לאחר מעמד הר סיני[עריכה]

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה:
כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
אַתֶּם רְאִיתֶם כפי שנאמר לעיל: וכל העם 'רואים' את הקולות , כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם ראיתם את עליונותי, ולכן, אתם מבינים שאין לסגוד לאלים אחרים, אלא רק לי.
לֹא תַעֲשׂוּן לא תעשו אִתִּי אותי, אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם.
מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ...
בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אגרום שייזכר שמי אָבוֹא אֵלֶיךָ אשרה את שכינתי וּבֵרַכְתִּיךָ.
וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי - לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית גזוזות, מסותתות,
- כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ חיללת אותה, מלשון: חולין הפך הקדושה. כי החרב יועדה להרוג.
וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת במדרגות (אלא בכבש משופע) עַל מִזְבְּחִי, אֲשֶׁר כדי ש. וקוצר בעברית התנאית לקיצור שֶ- לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ שלא תראה ערוותך כאשר פסוע פסיעה גסה ממדרגה למדרגה עָלָיו על המזבח. {פ}

ראה גם[עריכה]