ביאור:שמות כא - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

ראו פרק זה בבמהדורת הביאור הרגילה


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ פרק זה במהדורה הרגילה (ללא עימוד) (ומהדורות נוספות של שמות פרק כא)


פרשת משפטים

המשפטים[עריכה]

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים החוקים שיש לפעול על פיהם בעת המשפט אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם:

עבד עברי[עריכה]

כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי:
שֵׁשׁ שָׁנִים - יַעֲבֹד, וּבַשְּׁבִעִת - יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם בלי צורך שמישהו ישלום עבור פדיונו.
אִם בְּגַפּוֹיָבֹא? בְּגַפּוֹ יֵצֵא.
אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא? וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.
אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה בין שהגיע בגפו ובין שזו אשתו השניה, וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת?
הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ.
וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד:
אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי, אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי - לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי!!
וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים באופן טקסי כפי שיפורט, ולפי חז"ל לקבוצה של שלשה 'שופטים' המשמשים נציג האל -
וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה החלק במחזיק בדלת ומאפשר את הזזתו. מקור השם מצליל ז'ז'ז' המושמע בחריקת דלת עץ על עץ -
וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ מלשון הצקצוק המושמע בעת הרציעה (צד"י במקור נשמעת כסמ"ך גרונית) - וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם כל עוד העולם קיים,כלומר לתמיד. וחז"ל הגבילו זאת לחמישים שנה על פי השוואה לכתובים אחרים בתנ"ך.    
וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה - לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים:
  • אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לא [לוֹ] יְעָדָהּ - וְהֶפְדָּהּ על האב לפדות אותה - כלומר לשלם עליה כסף,
  • לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לא יעלה בדעתו, מלשון 'משל' - סיפורי שועלים רחוקים מהמציאות לְמָכְרָהּ האב, או: (וכך פרשוהו חז"ל) אותו הקונה - בְּבִגְדוֹ לאחר שהאב בגד בבתו, או: (וכך לפי חז"ל) לאחר שהקונה אינו מקיים את היעוד המוסכם בָהּ.
  • וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה הקונה - כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ.
  • אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ הקונה או הבן יקח אשה נוספת, או אמה נוספת - שְׁאֵרָהּ המשארת - השמרים של הלחם, כלומר את האפשרות הקבועה למזון כְּסוּתָהּ בֶּגֶד - מלשון כיסוי. וְעֹנָתָהּ המעון שלה - הבית, וחזל פירשוהו כסגינהור לעינוי לֹא יִגְרָע.
וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ? וְיָצְאָה חִנָּם - אֵין כָּסֶף!

רוצח ומזיק[עריכה]

רוצח במזיד ובשוגג[עריכה]

מַכֵּה אִישׁ וָמֵת? מוֹת יוּמָת.
וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה לא הניח רשת (מצודה, צדי - בעברית עתיקה), לא התכוון בזדון לרצוח - וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ זה "כח עליון, לא הוא כיוון לכך? וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה.    
וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה? - מֵעִם מִזְבְּחִי אפילו אם מחזיק בקרנות המזבח, וחושב שהמקום המקודש מציל אותו, אין זה כך תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת!    

מעשים חמורים (מכה ומקלל הוריו, חוטף)[עריכה]

וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ לפי חז"ל מכות קשות שמהם יוצא דם - מוֹת יוּמָת.
וְגֹנֵב אִישׁ - וּמְכָרוֹ, וְנִמְצָא בְיָדוֹ הכסף, או הוכחה שהוא החוטף? - מוֹת יוּמָת.    
וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ? - מוֹת יוּמָת.    

נזקים[עריכה]

נזקי גוף[עריכה]

וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים - וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף, וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב...
אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ? וְנִקָּה הַמַּכֶּה אינו צריך לתת את האיבר 'רגל תחת רגל': רַק שִׁבְתּוֹ פיצוי ההפסדים שלו בעבודה, על כך שהוא יושב בבית יִתֵּן, וְרַפֹּא יְרַפֵּא.    
וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ, אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט בענף, כלומר בשוט עשוי מענף עץ או במקל - וּמֵת תַּחַת יָדוֹ? נָקֹם יִנָּקֵם מותר לקרובי המשפחה לנקום את דמו. ולפי חז"ל לדרוש פיצויים על הריגתו.
אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד? לֹא יֻקַּם - כִּי כַסְפּוֹ הוּא.    
וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה, וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ - וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן?
עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה - וְנָתַן בִּפְלִלִים בכבלים (בדומה לפתיל) כלומר יאסרו אותו, ויחכו לראות שהתינוקות יחיו, ולפי חז"ל הוא ישלם קנס נוסף על מנת להשתחרר, מעין "דמי ערבות" של ימינו.
וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה? וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ:
עַיִן - תַּחַת עַיִן, שֵׁן - תַּחַת שֵׁן,
יָד - תַּחַת יָד, רֶגֶל - תַּחַת רָגֶל.
כְּוִיָּה - תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע - תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה - תַּחַת חַבּוּרָה.    
וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ, אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ - וְשִׁחֲתָהּ והוא השחית אותה? - לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ.    
וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ, אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל - לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ.

נגיחת שור[עריכה]

וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ, אוֹ אֶת אִשָּׁה - וָמֵת האיש?
- סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ. וּבַעַל הַשּׁוֹר - נָקִי!
וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם, וְהוּעַד כבר הודיעו ו'העידו' בפני הבעלים על התנהגות בהמתו בִּבְעָלָיו, וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ והוא לא עשה פעולות מיוחדות לשמור את הבהמה - וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה?
- הַשּׁוֹר יִסָּקֵל, וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת!
אִם כֹּפֶר יוּשַׁת יושם, מלשון תשתית והעמדה במקום מסויים עָלָיו משפחת ההרוג מוכנה לקבל פיצוי כספי? וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ הנשימה שלו, החיים. ממקור הצליל המושמע בעת הנשיפה דרך האף - כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו.
אוֹ בֵן יִגָּח בין אם נגח בן, ובין אם..., אוֹ בַת יִגָּח? - כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ.
אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר? אוֹ אָמָה? - כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו, וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל.    

בור[עריכה]

וְכִי יִפְתַּח ירים את המכסה ויגלה את הפתח אִישׁ בּוֹר אף שלא הוא חפר אותו במקור...
אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר - וְלֹא יְכַסֶּנּוּ...
וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר?
- בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם: כֶּסֶף - יָשִׁיב לִבְעָלָיו, וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ.    

נזקי שור על שור[עריכה]

וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ - וָמֵת שורו של רעהו
- וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי - וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ. וְגַם אֶת הַמֵּת - יֶחֱצוּן.
אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם - וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו? - שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם:
שׁוֹר - תַּחַת הַשּׁוֹר, וְהַמֵּת - יִהְיֶה לּוֹ.    

גניבת בהמה וצאן[עריכה]

כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר, אוֹ שֶׂה - וּטְבָחוֹ, אוֹ מְכָרוֹ:
חֲמִשָּׁה בָקָר - יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן - תַּחַת הַשֶּׂה.