ביאור:שמות ג - מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ פרק זה במהדורה הרגילה (ללא עימוד) (ומהדורות נוספות של שמות פרק ג)
המשך סיפורי משה
הסנה הבוער והבטחת הגאולה
- וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ שם נוסף לרעואל (ר' לעיל) חֹתְנוֹ, כֹּהֵן מִדְיָן,
- וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר לחפש מקום מִרעֶה (מדבר משמעו כאן: מקום מִרְעֶה לצאן, אולי מצליל ההברחה שמשמיעים הרועים בררא והוא גם מקור המילה מִרעֶה)... וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים - חֹרֵבָה ללא מפיק באות ה"א - ואולי אופן אמירת המקום בסיום משפט מקראי.
- וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת בלהבת אֵשׁ - מִתּוֹךְ הַסְּנֶה מונח שמשמעותו שיח, או סוג מסויים של שיח,
- וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה - אֵינֶנּוּ אֻכָּל!
- וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה:
- אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה! מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה?
- וַיַּרְא יְהוָה כִּי סָר לִרְאוֹת,
- וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר: מֹשֶׁה! מֹשֶׁה!
- וַיֹּאמֶר: הִנֵּנִי הנה אני - יש השמים סימן שאלה בסוף קריאה זו.!
- וַיֹּאמֶר:
- אַל תִּקְרַב הֲלֹם!
- שַׁל נְעָלֶיךָ השמט את נעליך מֵעַל רַגְלֶיךָ -
- כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו - אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא!
- וַיֹּאמֶר והוא המשיך ואמר:
- אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ - אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב"!
- וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו - כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים.
- וַיֹּאמֶר יְהוָה:
- רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי העינויים של עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם!
- וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו גרימת מכאוב על ידי אִיוּמים (המעבידים בפרך) - מלשון נגיסה ונשיכה,
- - כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו!
- וָאֵרֵד אני עתיד לרדת מן השמים - לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא...
- אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה...
- אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב חלב הכבשים, ויש המפרשים יין (לבן) וּדְבָשׁ פירותיה: תמרים ותאנים, וגם חרובים ויש מקומות במקרא שמשמעותו דבש דבורים[1]
- אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
- וְעַתָּה... הִנֵּה! צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי! וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם.
- וְעַתָּה... לְכָה! וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה! וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם!!
- וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים:
- מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה, וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם?
- וַיֹּאמֶר ה':
- כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ! וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי משחק מלים עם שאלת משה שְׁלַחְתִּיךָ:
- בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם? תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה!
- וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים:
- הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...
- וְאָמַרְתִּי לָהֶם: אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם!
- וְאָמְרוּ לִי: מַה שְּׁמוֹ? - מָה אֹמַר אֲלֵהֶם?
- וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה תשובה מתכתבת עם שאלת משה ועם דברי ה' "אהיה עמך". ופשוטו: 'אין זה חשוב' (כמו: "מה שלא יהיה"). וחז"ל פרשוהו במשמעויות של עבר והוה
- וַיֹּאמֶר והמשיך ואמר:
- כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אֶהְיֶה נשמע כשם הוי"ה בהיגוי העתיק, ובעל משמעות דומה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.
- וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה:
- כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
- יְהוָה, אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם - אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם!
- זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם, וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר!
- לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
- יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי! אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לֵאמֹר:
- פָּקֹד פָּקַדְתִּי משחק מלים מתכתב עם כבדות הפה והלשון והגמגום של משה, וכן עם סיום ספר בראשית וצוואת יעקב ויוסף. משמעותו לשים לב ולספור וכמו פקדון וגם התפקדות אֶתְכֶם - וְאֶת הֶעָשׂוּי ואת העוול שנעשה לָכֶם בְּמִצְרָיִם!
- וָאֹמַר: אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם - אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי...
- ...אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ!
- וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ!
- וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו:
- יְהוָה - אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ במקרה, בדרך, או אולי: הטיל עלינו חובה שצריכה לקרות
- וְעַתָּה: נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר - וְנִזְבְּחָה לַיהוָה, אֱלֹהֵינוּ!
- וַאֲנִי? יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ! וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה גם לא אם תאיימו עליו!
- וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי! וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתַי הדברים המפליאים - שיגרמו לכם לפתוח פה ולהשאיר אותו פתוח תוך תמיהה בשאלה "לא?!" אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ!
- וְאַחֲרֵי כֵן? - יְשַׁלַּח אֶתְכֶם.
- וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם: וְהָיָה - כִּי תֵלֵכוּן? לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם!
- וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ מהאישה השוכנת בביתה - כלומר מהדיירים שלה בשכירות וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ גּאר - פירושו שכן בערבית כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב תכשיטים, כלי משמש בשפה המקראית גם במשמעות זו וּשְׂמָלֹת בגדי גברים ונשים, וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם מלשון מצולה - כלומר לרוקן אותה ולהטביע אותה (יתכן במשחק מלים עם קריעת הים בהמשך) אֶת מִצְרָיִם.
הערות
- ^ בשנת תשס"ה נתגלתה המכוורת העתיקה ביותר בעולם בתל רחוב, סבורים ששימשה לצורך תעשיית מכרות הנחושת באזור הרי אדום