ביאור:יחזקאל א - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


המראות הראשונים (מעשה מרכבה)

וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, בָּרְבִיעִי בחודש הרביעי (תמוז), החודש שהונצח בו תחילת נקמת נבוכדנצר שהחריבה את ירושלים בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ,
וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר, נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם כיום ביטוי זה משמש ללימוד בליל חג השבועות וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים:


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

יחזקאל פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

מהדורות נוספות של יחזקאל: ביאור רגיל (ללא עימוד) :: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: פרק זה - במהדורת הביאור הרגילה (ללא עימוד)


הערת הסופר

בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין
הָיֹה הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן
בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים - עַל נְהַר כְּבָר,
וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד יְהוָה...

חזרה לסיפורו של הנביא

וָאֵרֶא:
וְהִנֵּה - רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן!
עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת - וְנֹגַהּ לוֹ לענן סָבִיב!

הַחַשְׁמַל: מהמשך הפסוקים נראה שחשמל פירושו מראה של בערה חזקה (וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל - כְּמַרְאֵה אֵשׁ!) כפי שיחזקאל ראה בדמות שבמרכז החיות - מהמתניים ומעלה, המובחן מהמראה של אש עם נגה בלבד - שראה יחזקאל מהמתניים ומטה.
המילה חש פירושה תנועה מהירה כדברי יהונתן לעבדו לעיני דוד: "מְהֵרָה חוּשָׁה אַל תַּעֲמֹד". סביר להניח שמילה זו מקורה בתנועת הנחש (ששמו ניתן לו עקב צלילי קולות הלחש היוצאים מפיו בעזרת שפתיו שיניו ולשונו), ומזכירה בצלילה את המילה אש, שאף היא נקראת כך עקב צליל הלחישה ולשונות האש הדומים ללחש הנחש.



ביוונית חמל χαμαλ הוא סַבָּל או עובד נמל, כלומר איש חזק. ובתרגום השבעים המילה 'חשמל' תורגמה "ילקטרון" ηλεκτρον. יתכן שבמקור פירושה של מילה זו משתי מלים יווניות: "אלגט" ελεγτ = בודק/בוחן, "רון" ρων = הנמצא, כלומר שהתרגום ציין בכך: 'מילה שמשמעותה אינה ידועה'. אך יתכן גם שמקורה מהמילה ילקטרו ήλεκτρο - אשר כיום טוענים שמשמעותה היתה אז ענבר (אף שביוונית משמשת המילה 'קכימברי' לכך) - כלומר שרף עצים מוקשה, המפיק זיקי חשמל כאשר משפשפים אותו עם צמר, והמנצנץ בשמש. בין כך ובין כך, בעקבות ההקשר בכתובים אלו של נבואת יחזקאל, 'חשמל' הובן כדבר בוהק או כהבזקים של אש.

וּמִתּוֹכָהּ ומתוך הרוח כְּעֵין הַחַשְׁמַל ביוונית חמל χαμαλ הוא סַבָּל בנמל, וראה בהערה משמאל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.
וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת, וְזֶה מַרְאֵיהֶן:
דְּמוּת אָדָם צורת גוף אדם (אך כפי שנראה בהמשך: עם שינויים) לָהֵנָּה.
וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת לכל אחת מהחיות, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם לכל אחת מהחיות.
וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה, וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל, וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל רקועה, או: ממורקת מן החלודה.
וִידֵו אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם,
וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם:
חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם, לֹא יִסַּבּוּ יסתובבו בְלֶכְתָּן.
אִישׁ כל אחד - אֶל עֵבֶר פָּנָיו כלומר פניהם פונים החוצה מן המעגל, והם מתקדמים בלי לשנות את כיוון פניהם יֵלֵכוּ.
וּדְמוּת פְּנֵיהֶם:
  • פְּנֵי אָדָם,
  • וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין פנים נוספות הפונות לימין הגוף לְאַרְבַּעְתָּם,
  • וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן,
  • וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן.
וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה - לְאִישׁ:
שְׁתַּיִם מן הכנפיים - חֹבְרוֹת אִישׁ, וּשְׁתַּיִם - מְכַסּוֹת אֵת גְּוִיֹתֵיהֶנָה.
וְאִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו פניהם פונים לאותו הכיוון, למרות שלעתים הם הולכים לכיוון אחר יֵלֵכוּ,
אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת - יֵלֵכוּ. לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן!
וּדְמוּת הַחַיּוֹת -
מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת, כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא האש מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת,
וְנֹגַהּ לָאֵשׁ! - וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק!
וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, כְּמַרְאֵה הַבָּזָק.
וָאֵרֶא הַחַיּוֹת: וְהִנֵּה -
אוֹפַן גלגל. נקרא כך משום שמפנה את העגלה לכיוון הרצוי, ויש סבורים שמדובר במגלשים אֶחָד בָּאָרֶץ - אֵצֶל הַחַיּוֹת לְאַרְבַּעַת פָּנָיו לכל אחד מארבעה הכיוונים.
מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם - כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ שיש - כלומר צורת קוים יפים הנכנסים ויוצאים זה בזה, נקרא כך על שם טוויה וקליעה של שישה חוטים וּדְמוּת אֶחָד ומראה זה לְאַרְבַּעְתָּן,
וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם - כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן תנועה מעגלית מורכבת המתקבלת מסיבוב של גלגל (שיניים) אחד בתוך גלגל שני.
עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן כל אחת בחלקה בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן יתכן שכאן הכוונה שהגלגלים אינם מסתובבים או אינם משנים כיוון.
וְגַבֵּיהֶן וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה מערכת ראיה לָהֶם, וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּן.
וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת - יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם, וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים.
עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת - יֵלֵכוּ שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת ילכו לכיוון הרצוי (מבלי להשתנות או לשנות כיוון),
וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם - כִּי רוּחַ הַחַיָּה הנשימה של החיה בָּאוֹפַנִּים כלומר: האופנים הם חלק מהיצור עצמו.
בְּלֶכְתָּם - יֵלֵכוּ, וּבְעָמְדָם - יַעֲמֹדוּ, וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ - יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם, כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים.
וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה:
רָקִיעַ מרוקע - כלומר מתוח, או: עשוי על ידי הכאה בחומר כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא סערת כפור וברקים - נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה.
וְתַחַת הָרָקִיעַ - כַּנְפֵיהֶם יְשָׁרוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ,
לְאִישׁ - שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה אותן, כלומר הכנפיים מכסות את כל אחת מה"אחיות" משני צידיהן של בעלת הכנפיים,
וּלְאִישׁ - שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶם הגוף (גו) שלהן עצמן.
וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם -
כְּקוֹל מַיִם רַבִּים! כְּקוֹל שַׁדַּי! - בְּלֶכְתָּם...
קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה!
בְּעָמְדָם - תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן.
וַיְהִי קוֹל מֵעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם,
...בְּעָמְדָם - תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן.
וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם: כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר כמופיע מיד לאחר קבלת עשרת הדברות ולפני חטא העגל בפרשת כי תשא דְּמוּת כִּסֵּא כלומר כסא העשוי מאבן ספיר,
וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם זהו מראה האל עצמו עָלָיו מִלְמָעְלָה.
וָאֵרֶא:
כְּעֵין חַשְׁמַל - כְּמַרְאֵה אֵשׁ! - בֵּית לָהּ בתוכה סָבִיב מכל הצדדים, או: מסתובב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה,
וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב -
כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם - כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב:
הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְהוָה!!!
וָאֶרְאֶה - וָאֶפֹּל עַל פָּנַי! וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר...

{ס}