ביאור:יחזקאל ד - מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
יחזקאל פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח
מהדורות נוספות של יחזקאל: ביאור רגיל (ללא עימוד) :: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: פרק זה - במהדורת הביאור הרגילה (ללא עימוד)
המשך הבשורה המרה בגולה
|
המשך נבואת הבקעה, המתחילה באמצע פרק 3 על פי החלוקה הנוצרית, אשר חילקה נבואה זו באופן מלאכותי, בעוד החלוקה היהודית סימה את ההקדמה לנבואת הלבינה ב'פרשיה סגורה', כלומר סוף פיסקה באמצע פרשיה. |
דגם ירושלים וארוחת הגועל
- וְאַתָּה, בֶן אָדָם:
- קַח לְךָ לְבֵנָה וְנָתַתָּה אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ, וְחַקּוֹתָ עָלֶיהָ עִיר אֶת יְרוּשָׁלָ͏ִם.
- וְנָתַתָּה עָלֶיהָ על הלבינה, כלומר סביבה מָצוֹר תעלה שאינה מאפשרת לאיש לעבור וּבָנִיתָ עָלֶיהָ דָּיֵק חלקלקה (מלשון אדמה מהודקת) - חומה שאינה מאפשרת טיפוס החוצה מתעלת המצור
- וְשָׁפַכְתָּ עָלֶיהָ סֹלְלָה ערמת עפר המאפשרת גישה לכלי מלחמה וללוחמים אל ראש החומה,
- וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מַחֲנוֹת דגם של מחנה צבאי וְשִׂים עָלֶיהָ כָּרִים מכלאות צאן - מזון לצבא, ה"מנקר את העיניים" לנצורים סָבִיב.
- וְאַתָּה קַח לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל כלי מלבני כבד לטיגון, משמש במקדש להודיה ושמחה. נקרא כך על שם צליל החבטה כשמניחים אותו וְנָתַתָּה אוֹתָהּ קִיר בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר,
- וַהֲכִינֹתָה ותעמיד ('נכון' בלשון המקראית פירושה עמידה אנכית ויציבה) אֶת פָּנֶיךָ אֵלֶיהָ אל הלבינה - הדגם של ירושלים, וְהָיְתָה בַמָּצוֹר - וְצַרְתָּ עָלֶיהָ:
- -אוֹת הִיא לְבֵית יִשְׂרָאֵל! {ס}
- וְאַתָּה:
- שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי,
- וְשַׂמְתָּ אֶת עֲֹן עוון - הרוע והרישעה של בֵּית יִשְׂרָאֵל עָלָיו צד שמאל,
- מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו - תִּשָּׂא אֶת עֲֹנָם העוון שלהם - הרוע והרישעה של בני ישראל.
- וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ אֶת שְׁנֵי שְׁנוֹת, הַשָּׁנִים שֶל עֲֹנָם העוון שלהם - הרוע והרישעה של בני ישראל לְמִסְפַּר יָמִים: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם!
- - וְנָשָׂאתָ עֲֹן עוון - הרוע והרישעה של בֵּית יִשְׂרָאֵל.
- וְכִלִּיתָ אֶת אֵלֶּה הימים ששכבת על צדך השמאלי - וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָונִי שֵׁנִית,
- וְנָשָׂאתָ אֶת עֲֹן עוון - הרוע והרישעה של בֵּית יְהוּדָה:
- אַרְבָּעִים יוֹם! יוֹם - לַשָּׁנָה... יוֹם - לַשָּׁנָה... - נְתַתִּיו לָךְ.
- וְאֶל מְצוֹר יְרוּשָׁלִַם תָּכִין פָּנֶיךָ, וּזְרֹעֲךָ חֲשׂוּפָה אולי משחק עם נבואת הגאולה של ישעיה: חשף ה' את זרוע קדשו לעיני הגויים, וְנִבֵּאתָ עָלֶיהָ על ירושלים...
- וְהִנֵּה: נָתַתִּי עָלֶיךָ עֲבוֹתִים חבלים - ור' לעיל שהיה אסור בעבותים (קשור בחבל) בתל אביב,
- וְלֹא תֵהָפֵךְ מִצִּדְּךָ אֶל צִדֶּךָ - עַד כַּלּוֹתְךָ יְמֵי מְצוּרֶךָ!!
- וְאַתָּה קַח לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְּמִים אוכל מזין, כולל מיני דגן האסורים בחג המצות - אולי בהקשר עם יציאת מצרים לעומת זו של ירושלים,
- וְנָתַתָּה אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד וְעָשִׂיתָ אוֹתָם לְךָ לְלָחֶם:
- מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עַל צִדְּךָ - שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם, תֹּאכֲלֶנּוּ.
- וּמַאֲכָלְךָ אֲשֶׁר תֹּאכֲלֶנּוּ בְּמִשְׁקוֹל: עֶשְׂרִים שֶׁקֶל לַיּוֹם, מֵעֵת עַד עֵת בכל יממה, משעה מסויימת ביום (על פי זוית ואורך הצֵל) - תֹּאכֲלֶנּוּ.
- וּמַיִם - בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה: שִׁשִּׁית הַהִין, מֵעֵת עַד עֵת - תִּשְׁתֶּה.
- וְעֻגַת עיגול של, כלומר מצה שטוחה, וכיום נקראת "פיתה" שְׂעֹרִים לחם חמוץ (למי שמכיר אינג'רה). נחשב מאכל בהמות ועניים - תֹּאכֲלֶנָּה,
- וְהִיא בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם תְּעֻגֶנָה - לְעֵינֵיהֶם לפי פשוטם של דברים: עליו גם לאכול 'עוגה' זו. {ס}
- וַיֹּאמֶר יְהוָה:
- כָּכָה יֹאכְלוּ מזכיר את המלים "וככה תאכלו אותו: מתניכם חגורים..." בעת יציאת מצרים (פרשת בשלח, ספר שמות) בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת לַחְמָם - טָמֵא מגעיל, מטונף, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר אַדִּיחֵם שָׁם!!
- וָאֹמַר:
- אֲהָהּ!! אֲדֹנָי - יְהוִה, הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה!
- וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד עַתָּה! וְלֹא בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל! {ס}
- וַיֹּאמֶר אֵלַי:
- רְאֵה נָתַתִּי לְךָ אֶת צְפִועֵי הַבָּקָר - תַּחַת גֶּלְלֵי הָאָדָם, וְעָשִׂיתָ אֶת לַחְמְךָ עֲלֵיהֶם. {ס}
- רְאֵה נָתַתִּי לְךָ אֶת צְפִועֵי הַבָּקָר - תַּחַת גֶּלְלֵי הָאָדָם, וְעָשִׂיתָ אֶת לַחְמְךָ עֲלֵיהֶם. {ס}
- וַיֹּאמֶר אֵלַי:
- בֶּן אָדָם!! הִנְנִי שֹׁבֵר משחק מלים עם משביר - מביא אוכל מַטֵּה את המקל שאיתו אופים לֶחֶם בִּירוּשָׁלִַם -
- וְאָכְלוּ לֶחֶם - בְּמִשְׁקָל וּבִדְאָגָה, וּמַיִם - בִּמְשׂוּרָה וּבְשִׁמָּמוֹן בחוסר, מלשון שממה. ומשחק מלים עם השממון שבו ישב בתל אביב יִשְׁתּוּ.
- לְמַעַן מכיוון ש יַחְסְרוּ לֶחֶם וָמָיִם, וְנָשַׁמּוּ יהפכו לשממה, כמו מקומות רחוקים אי שם אִישׁ וְאָחִיו,
- וְנָמַקּוּ בַּעֲֹנָם. {פ}