ביאור:ישעיהו א - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

מהדורות נוספות של ישעיהו: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: המהדורה המבוארת


פתיחה - תקופת הספר

חֲזוֹן מראה הנבואה של יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ
אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם,
בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ עזריה בן אמציהו (מלכים ב יד כא), יוֹתָם ראה מלכים ב טו ה, אָחָז מלכים ב טז, יְחִזְקִיָּהוּ מלכים ב יח - מַלְכֵי יְהוּדָה.

ידע שור קונהו - קריאה לשוב אל ה'

שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ - כִּי יְהוָה דִּבֵּר!
בָּנִים את בני ישראל גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם - פָּשְׁעוּ מרדו בִי.
יָדַע שׁוֹר - קֹנֵהוּ את אדוניו וַחֲמוֹר - אֵבוּס מכיר את אבוס (הכלי שנותנים בו מאכל לבהמות) בְּעָלָיו.
יִשְׂרָאֵל - לֹא יָדַע לא הכיר בה' המספק לו את צרכיו, עַמִּי - לֹא הִתְבּוֹנָן.
הוֹי! גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן שעוונותיו כבדים, זֶרַע משפחה של מְרֵעִים עושי רע, בָּנִים מַשְׁחִיתִים עושים מעשים נתעבים.
עָזְבוּ אֶת יְהוָה, נִאֲצוּ ביזו וחיללו אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, נָזֹרוּ אָחוֹר פרשו ממנו והלכו אחורה (כדי להתרחק ממנו).
עַל מֶה על איזה אבר בגופכם תֻכּוּ עוֹד תקבלו עוד מכות תּוֹסִיפוּ סָרָה כאשר תוסיפו לחטוא? כָּל רֹאשׁ אחד מכם, ראשו לָחֳלִי חולה וְכָל לֵבָב דַּוָּי חולה.
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם מקום שלם (תמים), אלא כל גופכם מלא:, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה, לֹא זֹרוּ נסחטו (להוצאת המוגלה) - משחק מלים עם "נזורו אחור" וְלֹא חֻבָּשׁוּ כוסו בתחבושת וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן נמשחו בשמן על מנת לרכך אותם.
אַרְצְכֶם - שְׁמָמָה, עָרֵיכֶם - שְׂרֻפוֹת אֵשׁ, אַדְמַתְכֶם - לְנֶגְדְּכֶם לנגד עינכם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ את יבולה, וּשְׁמָמָה והיא הופכת לשממה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים כי האויבים משחיתים אותה.
וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן העיר ציון, ירושלים כְּסֻכָּה מבנה זמני ורעוע לשמירה בְכָרֶם, כִּמְלוּנָה כאהל ארעי (ששומר המיקשה לן בו) בְמִקְשָׁה שדה קישואים, כְּעִיר נְצוּרָה במצור.
לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט מועט, - כִּסְדֹם הָיִינוּ! לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ! שאבדו ונשמדו כליל (בראשית יט כד). {ס}
שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה קְצִינֵי סְדֹם המושלים שמעשיהם רעים כמעשי אנשי סדום. משחק מלים עם הפסקה הקודמת! הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה העם שמעשיו רעים כמעשי עמורה!
'לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם?' - יֹאמַר יְהוָה,
'שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים, וְחֵלֶב מְרִיאִים סוג בהמה (כנראה ג'מוס),
וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים עיזים - לֹא חָפָצְתִּי!
כִּי כאשר תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי - מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם מכם - רְמֹס לדרוס ולקלקל חֲצֵרָי?
לֹא תוֹסִיפוּ אל תמשיכו , חידלו מל- הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא שקר (במחשבה רעה),
- קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה כמו קטורת תועבה הִיא המנחה לִי!
חֹדֶשׁ בראשי החודשים וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא ובמועדים (מקראי קודש)?
- לֹא אוּכַל לא אוכל לסבול אָוֶן פשע ורשע וַעֲצָרָה יחד עם עבודת ה'.
חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, - הָיוּ עָלַי לָטֹרַח, - נִלְאֵיתִי נְשֹׂא אין לי עוד כח לשאת אותם!
וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם כאשר תפרשו את ידיכם כלפי מעלה בתפילה - אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם,
גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה - אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ,
יְדֵיכֶם כי הידיים שאתם מרימים בתפילה ותחינה - דָּמִים מרוב רצח מָלֵאוּ!'
'רַחֲצוּ! הִזַּכּוּ היטהרו! הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי! חִדְלוּ הָרֵעַ!
לִמְדוּ הֵיטֵב להיטיב,
דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט לימדו מהו משפט צדק,
אַשְּׁרוּ חָמוֹץ למדו את הגנב להיטיב דרכו,
שִׁפְטוּ שיפטו בצדק יָתוֹם,
רִיבוּ ריבו את ריב (עיזרו) אַלְמָנָה.'{ס}
'לְכוּ נָא, וְנִוָּכְחָה הבה נשמיע טענותינו (לשון תוכחה)' -יֹאמַר יְהוָה,
'אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים אדומים כצבע השני - כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ כאשר תחדלו מדרכיכם הרעות,
אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע תולעת השני - כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.
אִם תֹּאבוּ תרצו וּשְׁמַעְתֶּם, - טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ.
וְאִם תְּמָאֲנוּ תסרבו וּמְרִיתֶם תמרדו - חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ תאכל אתכם!'
כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר. {ס}


אֵיכָה כיצד זה הָיְתָה לְזוֹנָה - קִרְיָה עיר (ירושלים) נֶאֱמָנָה שהיתה נאמנה לה' כמו אישה לבעלה,
מְלֵאֲתִי זו שהיתה מלאה מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין ישן (שכן) בָּהּ, וְעַתָּה - מְרַצְּחִים.
כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים מעורב במתכות זולות, סָבְאֵךְ יינך מָהוּל בַּמָּיִם.
שָׂרַיִךְ - סוֹרְרִים וְחַבְרֵי חברים של גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ כולם (השרים) אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים תשלומים,
יָתוֹם - לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב דין אַלְמָנָה - לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם.

{פ}


לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת אֲבִיר גיבור יִשְׂרָאֵל:
הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי אתנחם בכך שאפרע משונאי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי.
וְאָשִׁיבָה אחזור ואשים יָדִי עָלַיִךְ על ירושלים וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ אטהר אותך (בור כבשן לצריפת כסף, או פירושו: בור - סוג של מלח "בורית" שמשמש כסבון, סיגים הם פסולת שבכסף), וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ פסולת מתכת בדיל.
וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה,
אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ "עִיר הַצֶּדֶק", "קִרְיָה נֶאֱמָנָה".
צִיּוֹן - בְּמִשְׁפָּט על ידי משפט צדק תִּפָּדֶה תנצל מהעונש, וְשָׁבֶיהָ - בִּצְדָקָה ישובו אליה על ידי יושר וצדק.
וְשֶׁבֶר אבל שבר יבוא על פֹּשְׁעִים זוממי רע וְחַטָּאִים שאינם הולכים בדרך הישר (מלשון החטאת המטרה) יַחְדָּו, וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ יאבדו.
כִּי יֵבֹשׁוּ יתאכזבו מֵאֵילִים אילנות אשר ניטעו לעבודה זרה אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם אהבתם, וְתַחְפְּרוּ תיכלמו מֵהַגַּנּוֹת אותן גינות בהן ניטעו האילנות אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם.
כִּי תִהְיוּ כְּאֵלָה כמו עץ אלה נֹבֶלֶת עָלֶהָ הגורמת לעלים שלה ליבול מרוב יובש, וּכְגַנָּה וכמו גינה אֲשֶׁר מַיִם אֵין לָהּ.
וְהָיָה הֶחָסֹן העץ החזק לִנְעֹרֶת פסולת של חוטי פשטן (שנדלקים בקלות) וּפֹעֲלוֹ האדם אשר נטע ומגדל אותו, או פירושו: והמעשים של אותו "חסון" - לְנִיצוֹץ,
וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו - וְאֵין מְכַבֶּה.{ס}