ביאור:מעומד/מקרא/נביאים/ישעיהו/כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

מהדורות נוספות של ישעיהו: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: המהדורה המבוארת


סערה ובעקבותיו רעש אדמה

הִנֵּה יְהוָה בּוֹקֵק ראו להלן הָאָרֶץ וּבוֹלְקָהּ, וְעִוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ יֹשְׁבֶיהָ.
וְהָיָה:
כָעָם? - כַּכֹּהֵן! כַּעֶבֶד? - כַּאדֹנָיו! כַּשִּׁפְחָה? - כַּגְּבִרְתָּהּ!
כַּקּוֹנֶה? - כַּמּוֹכֵר! כַּמַּלְוֶה? - כַּלֹּוֶה! כַּנֹּשֶׁה? - כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ!


הִבּוֹק אולי מלשון בקיעה, הופעת החריצים באדמה בשעת היובש ושבירת הגבשושיות לבקעים - הנקראים כך משום צליל הפקיעה בשעה ששוברים את הגבשושיות ומבקעים אותם תִּבּוֹק הָאָרֶץ וְהִבּוֹז מלשון ביזת מלחמה, או שמא מלשון אדמת בוץ שהגידולים נרקבו בהם. ולפי הרב יואל בן נון: כל נבואה זו היא תאור רעידת אדמה ותוצאותיו תִּבּוֹז כִּי יְהוָה דִּבֶּר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
אָבְלָה מלשון אבל וצער, ואולי משחק מלים עם שם עיר עתיקה בחופי ארם מצפון, נָבְלָה הָאָרֶץ!
אֻמְלְלָה - נָבְלָה תֵּבֵל! אֻמְלָלוּ מְרוֹם דרוש ביאור - עַם הָאָרֶץ.
וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ! - כִּי עָבְרוּ תוֹרֹת! חָלְפוּ חֹק! הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם!!
עַל כֵּן כמו הן - בעקבות הסיבות הללו אָלָה קללה, כלומר: מסיבה זאת יש את הקללה הבאה: אָכְלָה אֶרֶץ נכלתה - הסתיימה, או: הארץ "אכלה את יושביה", וַיֶּאְשְׁמוּ יֹשְׁבֵי בָהּ! עַל כֵּן חָרוּ כעסו על. מלשון חרי אף, שמקורו בצלילי הנחירה והאנפוף המושמעים בשעת כעס יֹשְׁבֵי אֶרֶץ - וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִזְעָר אוכלוסיה מעטה.
אָבַל תִּירוֹשׁ שיחי הגפן - האמורים להפיק יין משמח, הורידו ראשם בצער! אֻמְלְלָה גָפֶן! נֶאֶנְחוּ - כָּל שִׂמְחֵי לֵב!
שָׁבַת מְשׂוֹשׂ צחוק, ומקורו בצלילי צקצוק שהושמעו בשעת ההתלוצצות בעת העתיקה, ונשמע כיום כשמנגנים במצילה תֻּפִּים! חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים כלי נגינה המשמיע צליל של מצילה, או אנשים עולצים (ומקור המילה בצקצוק העתיק בעת הצחוק)! שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר לפי התיאורים המקראיים: כלי נגינה שפורטים על מיתריו באצבעות!
בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן כלומר: לא תהיינה מסיבות יין עם שירים! יֵמַר יהיה מר שֵׁכָר יין רווי כהל, ואולי בירה משעורה, אך אין לכך כל תמיכה במקראות לְשֹׁתָיו.


נִשְׁבְּרָה קִרְיַת תֹּהוּ דרוש ביאור, סֻגַּר כָּל בַּיִת - מִבּוֹא.
צְוָחָה עַל הַיַּיִן בַּחוּצוֹת! עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה! גָּלָה מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ!
נִשְׁאַר בָּעִיר - שַׁמָּה שממה! וּשְׁאִיָּה שואה - חורבן, מלשון "משתאה" - עמידת תדהמה עם פה פעור האומר "אֶה?!" - יֻכַּת תגרום לכיתות - להתפוררות שָׁעַר המבנה היציב ביותר הנותר על עמדו גם כשמפילים את שאר הבית או החומה!
כִּי כֹה יִהְיֶה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, בְּתוֹךְ הָעַמִּים: כְּנֹקֶף נפילה של, בדומה ל"נגף" ומקורו מהצליל המושמע כשהפרי מוסר ביד זַיִת! כְּעוֹלֵלֹת ענבים זעירים וחמוצים שלא הבשילו - אִם כָּלָה בָצִיר למרות שכבר הסתיים הבציר. כלומר: ענבים שלעולם לא יצלחו ליין!
הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם? יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן יְהוָה? צָהֲלוּ השמיעו יללות שמחה מִיָּם מרעישים יותר מצליל מי הים הגועשים על החוף?
עַל כֵּן? לא ידעתם להודות בזמן? בָּאֻרִים תאלצו להודות לו בעקבות קללות - כַּבְּדוּ יְהוָה! בְּאִיֵּי הַיָּם - שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל!!


מִכְּנַף הָאָרֶץ - זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ: "צְבִי שימו כתר מקרני צבי - הלבוש של המלך, או: השמיעו תרועה מתוך קרן צבי לַצַּדִּיק!"
וָאֹמַר:
"רָזִי לִי! רָזִי לִי!"
אוֹי לִי! בֹּגְדִים - בָּגָדוּ! וּבֶגֶד בּוֹגְדִים - בָּגָדוּ!


פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ!
וְהָיָה הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד יִפֹּל אֶל הַפַּחַת...
וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח.
כִּי אֲרֻבּוֹת שערים הסוכרים את המים האצורים בשמים הכחולים ונותנים להם לרדת אל הארץ מִמָּרוֹם נִפְתָּחוּ - וַיִּרְעֲשׁוּ פוגעים בכח ורעש רב, ומרעידים את מוֹסְדֵי העמודים המחזיקים את הארץ לבל תתמוטט ברעידת אדמה אָרֶץ!
רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ! פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ! מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ!
נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר! וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה!
וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ? - וְנָפְלָה וְלֹא תֹסִיף קוּם!!


וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא...
יִפְקֹד יְהוָה עַל צְבָא הַמָּרוֹם - בַּמָּרוֹם
וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה - עַל הָאֲדָמָה:
וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה והם יצטברו, אַסִּיר עַל בּוֹר במקום אחד שמור, וְסֻגְּרוּ עַל מַסְגֵּר...
וּמֵרֹב יָמִים - יִפָּקֵדוּ.
וְחָפְרָה וכיסתה פניה (בעפר) הַלְּבָנָה, וּבוֹשָׁה הַחַמָּה -
כִּי מָלַךְ יְהוָה צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַ‍ִם
וְנֶגֶד זְקֵנָיו - כָּבוֹד!!

נבואה זו נמשכת, אך נקטעה לפי החלוקה הנוצרית ל'פרקים' בשל אמונתם נבואה זו נקטעה בחלוקה הנוצרית, לפי פירושם (אחרי שאול התרסי) שבני ישראל לא אמורים לשוב לארצם ולהקים מקדש אלא לקיים 'אמונה בלב'. ושמלוכת ה' בציון היא מלכות משיחם