הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

מהדורות נוספות של ישעיהו: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: המהדורה המבוארת

בכי הנשים השאננות: נבואת חורבן וגאולה, ותקומת משפט הצדק

שלטון היושרה בלא זיוף

הֵן אכן, כלומר: הרי לְצֶדֶק לצורך עשית משפט הצדק (המלך היה השופט העליון, וכפי שכיום בערב ובארצות אחרות) - יִמְלָךְ מֶלֶךְ! וּלְשָׂרִים וצריך את השרים - לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ משחק מלים: שררה ויושר!

וְהָיָה והיה אותו המלך... אִישׁ -

כְּמַחֲבֵא רוּחַ כמו מסתור רוח כשצריך אותו, כלומר: יעזור נגד הקור העז, וְסֵתֶר זָרֶם מסתור מגשם חזק!

כְּפַלְגֵי מַיִם כמו שלוליות המים הצלולים הנותרים בנחלי המדבר בעת הקיץ - בְּצָיוֹן בתקופה יבשה, השם המקראי לעונת הקיץ!

כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד - בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה יְבֵשָׁה - ומקורו בצליל ההתפוררות המושמע בשעת הליכה על אדמה יבשה!

וְלֹא תִשְׁעֶינָה לא ייאלצו להוריד את העיניים, אלא יוכלו להביט ישר - עֵינֵי רֹאִים,

וְאָזְנֵי שֹׁמְעִים - תִּקְשַׁבְנָה!

וּלְבַב נִמְהָרִים פחדנים - אלו שבדרך כלל ממהרים לברוח - יָבִין לָדָעַת,

וּלְשׁוֹן עִלְּגִים - תְּמַהֵר לְדַבֵּר צָחוֹת!

לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל - "נָדִיב",

וּלְכִילַי - לֹא יֵאָמֵר "שׁוֹעַ" מציל (מלשון ישועה)!

כִּי נָבָל: נְבָלָה יְדַבֵּר, וְלִבּוֹ - יַעֲשֶׂה אָוֶן:

לַעֲשׂוֹת חֹנֶף, וּלְדַבֵּר אֶל יְהוָה - תּוֹעָה.

לְהָרִיק - נֶפֶשׁ רָעֵב! וּמַשְׁקֶה צָמֵא - יַחְסִיר!

וְכֵלַי קמצן - כֵּלָיו (משחק מלים) האמצעים בהם הוא משתמש רָעִים,

הוּא - זִמּוֹת יָעָץ מתכנן תכניות מרושעות (מלשון 'זומם'):

לְחַבֵּל (ענוים) עֲנִיִּים - בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר,

וּבְדַבֵּר בדיבוריו המקולקלים - אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט הקמצן מטה את המשפט נגד העניים.

וְנָדִיב - נְדִיבוֹת יָעָץ מתכנן תכניות לסייע לאחרים,

וְהוּא - עַל נְדִיבוֹת יָקוּם ולכן יעזרו לו - הנדיב נסמך על תשתית של עזרה הדדית, (ואם נדייק: בלשון נקבה - לכן תעזורנה לו):

{פ}

נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה! שְׁמַעְנָה קוֹלִי!

בָּנוֹת בֹּטחוֹת: הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי!

יָמִים עַל שָׁנָה תִּרְגַּזְנָה תספרו בדאגה - בֹּטְחוֹת!

כִּי כָּלָה אולי במשחק מלים עם ה'כילי' בפיסקה הקודמת בָצִיר, אֹסֶף - בְּלִי יָבוֹא בצרו את הענבים, אבל אין מי שיטפל בהם!

חִרְדוּ - שַׁאֲנַנּוֹת! רְגָזָה בֹּטְחוֹת!

פְּשֹׁטָה וְעֹרָה סוגי בגדים מכובדים מפשטן ועור (או: הורידו את בגדי העור - לפי רשי והתרגום), וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם כרגע יש לכם חגורת עור - אבל עוד מעט תהיה חגורת שק:

עַל שָׁדַיִם סֹפְדִים תבכו על כך שאין לכן חלב (בהקשר ל'ומשקה צמא - יחסיר' בפסוקי הפתיחה שלעיל) -

עַל שְׂדֵי (משחק מילים כפול: שדה נשמע כמו סופדי, ומשחק אותיות עם שדיים) חֶמֶד אנו בוכים על השדות שפעם היו יקרים (שאנשים חומדים אותם). בהקשר עם 'להריק נפש רעב' בפסוקי הפתיחה שלעיל! עַל גֶּפֶן פֹּרִיָּה אנו בוכים על גפן שהיתה פוריה, אך תפסיק להיות כזו!

עַל אַדְמַת עַמִּי - קוֹץ, שָׁמִיר תַּעֲלֶה!

כִּי כך עומד להיות (מלשון 'דהא' - שהרי) עַל כָּל בָּתֵּי מָשׂוֹשׂ אולמות שמחה ובתי משתה (בהקשר ל'גפן פוריה' בפסוק הקודם) - קִרְיָה עַלִּיזָה עיר שמחה - לשעבר... על כל המקומות הללו יעלו קוצים!

כִּי אַרְמוֹן - נֻטָּשׁ,הֲמוֹן עִיר המולת ההמונים - עֻזָּב,

עֹפֶל וָבַחַן שמות של שני מבצרי השמירה הגדולים בירושלים - הָיָה בְעַד במקום המבצרים הגדולים והמכובדים, תיאלצו לחיות ב מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מערות קדומות (באזור עדולם - יתכן שאף זה משחק מלים),

מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים תאלצו לעבור לחיות במדבר - מקום שחמורי בר (פראים) אוהבים לחיות (משחק מלים עם 'בתי משוש' בפסוק הקודם)! מִרְעֵה עֲדָרִים!

התקומה

עַד יֵעָרֶה ישפוך (משחק מלים עם המילה יער - כאן במשמעות 'מקום של צמיחה') עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם:

וְהָיָה מִדְבָּר - לַכַּרְמֶל! וְ(הַ)כַּרְמֶל - לַיַּעַר יֵחָשֵׁב!

וְשָׁכַן בַּמִּדְבָּר - מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה - בַּכַּרְמֶל תֵּשֵׁב!

וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה השלטון והמשפט הנדרשים בפסוקי הפתיחה שלעיל - שָׁלוֹם כלומר: ייעשה משפט צדק, בלי הצורך להלחם על כך, וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה לעומת עבודת הבציר בלי אוסף - בפסוקי החורבן שלעיל - הַשְׁקֵט וָבֶטַח בונים את התשתית של משפט הצדק - על פי פסוקי הפתיחה לגבי שלטון הצדק לעיל עַד עוֹלָם משחק מלים עם 'מערות עד עולם' - בפסוקי החורבן שלעיל!

וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם, וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים, וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת משחק מלים עם 'חירדו שאננות' בפסוקי החורבן שלעיל!

וּבָרַד והעם יתיישב וירחיב את ההתיישבות (מלשון 'ובדר' במשמעות 'פיזור' - חילוף אותיות לפי ד"ר נח חכם באתר דעת) - בְּרֶדֶת הַיָּעַר במורדות היער - במקומות בהם לא היתה קודם (משחק מלים עם תחילת פסוקי הגאולה: 'עד יערה עלינו רוח...' '...והכרמל - ליער יחשב'), וּבַשִּׁפְלָה גם במורד היער - תִּשְׁפַּל הָעִיר העיר תיושב אפילו בעמק הפורה (לפי ד"ר נח חכם באתר דעת).

אַשְׁרֵיכֶם - זֹרְעֵי - עַל כָּל מָיִם גם מקומות שקודם היו מדבר (לעומת 'קוץ! שמיר תעלה!' בפסוקי החורבן לעיל)!

מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל החורשים - שמכוונים את רגלי הבהמות בתוך התלמים (לפי ד"ר נח חכם באתר דעת) הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר השור - בשדות רחבים, והחמור שהחליף אותו כשהגיעו לאיזורים סלעיים צרים. (לפי ד"ר נח חכם באתר 'דעת'. הוא מפנה לפסוק באיוב "הבקר היו חורשות, והאתונות רועות על ידיהם" (הפתיחה לספר איוב).

{ס}