ביאור:ישעיהו מ - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לנבואה זו - במהדורה המבוארת הרגילה

נחמו נחמו עמי[עריכה]

נַחֲמוּ! נַחֲמוּ עַמִּי! - יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם.
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַ‍ִם - וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ!!
כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ ימי הנפילה, מלשון ציב וצביטה - כבפרשת סוטה 'וצבה בטנה', כִּי נִרְצָה קיבל ריצוי - כלומר נמחק ונשכח, וחז"ל פירשו: העוון הפך לזכות - ולרצון, כאשר לומדים ממנו כיצד לפעול נכונה בפעם הבאה שמגיעים למצב דומה עֲו‍ֹנָהּ העוון שלה - החטא, המעשה המעוות, כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהוָה קיבלה כבר את עונשה כִּפְלַיִם עונש כפל התשלום על גזילת חפצים בְּכָל תמורת כל, או: לפי הכמות של כל חַטֹּאתֶיהָ. {ס}
קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר:
פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה! יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה - לֵאלֹהֵינוּ!!
כָּל גֶּיא - יִנָּשֵׂא תיאור רעידת אדמה ושינויים טקטוניים - ומשמעו: עומד להגיע שינוי משמעותי, וְכָל הַר וְגִבְעָה - יִשְׁפָּלוּ.
וְהָיָה הֶעָקֹב - לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים - לְבִקְעָה!
וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהוָה, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר. {ס}
קוֹל אֹמֵר: קְרָא!!
וַאֹמַר:
מָה אֶקְרָא?!
כָּל הַבָּשָׂר - חָצִיר כמו עשבים חד שנתיים, המופיעים לזמן קצר לקראת הקיץ ונעלמים! וְכָל חַסְדּוֹ - כְּצִיץ הַשָּׂדֶה ציץ - פרחים. מלשון: הצצה רגעית. כלומר: כמו הפריחה העונתית שנעלמת תוך זמן קצר!
יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ - כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בּוֹ!
אָכֵן חָצִיר הָעָם!!
יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ - וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם!! {ס}
עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ - מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן!
הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ - מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלָ‍ִם!
הָרִימִי! אַל תִּירָאִי!! אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה:
הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם!!
הִנֵּה אֲדֹנָי יְהוִה - בְּחָזָק יָבוֹא, וּזְרֹעוֹ - מֹשְׁלָה ולא כמו שאתם אומרים שזרועו נחלשה (מזקנה) לוֹ!
הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ משחק מלים עם: כוחו עוד עמו, וּפְעֻלָּתוֹ - לְפָנָיו!
כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ - יִרְעֶה: בִּזְרֹעוֹ - יְקַבֵּץ טְלָאִים, וּבְחֵיקוֹ - יִשָּׂא, עָלוֹת - יְנַהֵל! {ס}
מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם? וְשָׁמַיִם - בַּזֶּרֶת במידה קטנה ומדוייקת כמו זרת תִּכֵּן?
וְכָל בַּשָּׁלִשׁ בעזרת מד זוית משולש - עֲפַר הָאָרֶץ? וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס מכשיר למדידת אנכיות ואופקיות הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם כלומר מדד אותם במשקל מדוייק?
מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ יְהוָה? וְאִישׁ - עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ?
אֶת מִי נוֹעָץ עם מי נועץ, כלומר מי האדם שנותן עצה - וַיְבִינֵהוּ? וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט?
וַיְלַמְּדֵהוּ דַעַת? וְדֶרֶךְ תְּבוּנוֹת - יוֹדִיעֶנּוּ?
הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי עונות השנה (מרחשוון) ומזלות השמים (דלי - תחילת ימי השמש והקיץ) - כלומר יש אומות (ואולי איים) הנמצאים במרחק רב שצריך לנווט אליהם, וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם עונת הגשם וממזלות הכוכבים (תשרי, מאזניים - תחילת הימים הקצרים והחורף). ומשחק מלים עם פסוקי המדידה לעיל נֶחְשָׁבוּ!!
הֵן אִיִּים כַּדַּק נסורת. מלשון תוצאת המדוכה, או משמעותו עפר 'דק' - הנידוק ברגלי ההולכים יִטּוֹל יטביע איים שלמים ויעלים אותם!
וּלְבָנוֹן וארזי לבנון - אֵין דֵּי בָּעֵר כלומר אין מספיק עצים לשרוף, וְחַיָּתוֹ וחיות - כלומר אין מספיק בהמות או בעלי חיים - אֵין דֵּי עוֹלָה לצורך קורבן עולה. ואולי משמעותו: שרפות יער עצומות תמיד קורות, ואסונות אדירים בהן יש בריחה של הרבה בעלי חיים. {ס}
כָּל הַגּוֹיִם - כְּאַיִן כאילו לא היו - נֶגְדּוֹ לעומתו! מֵאֶפֶס משמעותו: אבל, כלומר מעט מאוד וָתֹהוּ חושך מוחלט - מזוהה עם השְאוֹל והמוות - נֶחְשְׁבוּ לוֹ.
וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן - אֵל? וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ?!
הַפֶּסֶל האם לפסל - נָסַךְ אותו התיך ויצר חָרָשׁ חרש ברזל - כלומר נַפַּח? וְצֹרֵף בַּזָּהָב - יְרַקְּעֶנּוּ? וּרְתֻקוֹת כֶּסֶף - צוֹרֵף?
הַמְסֻכָּן מכין המבנים (סוכות עץ) - תְּרוּמָה את המובחר, מלשון: רום עֵץ לֹא יִרְקַב יִבְחָר כלומר: האם תשוו אותי לאיזו תיבה מעץ יקר מעשה נגר? חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ לוֹ לְהָכִין פֶּסֶל - לֹא יִמּוֹט?
הֲלוֹא תֵדְעוּ! הֲלוֹא תִשְׁמָעוּ! הֲלוֹא הֻגַּד מֵרֹאשׁ לָכֶם!! הֲלוֹא הֲבִינֹתֶם התבוננתם כבר מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ יסודות העולם. כלומר: ראיתם איך העולם בנוי ו'על מה הוא עומד'.!!
הַיֹּשֵׁב האחראי - מלשון יישוב וממשל עַל חוּג סיבובה של הָאָרֶץ, וְיֹשְׁבֶיהָ - כַּחֲגָבִים כלומר הוא כל כך גבוה (ענק) שהם נראים כחגבים - הדומים לאנשים קטנים במבט מקרוב (ור' בסרט "האדמה הטובה"),
הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם! וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל - לָשָׁבֶת!
הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים - לְאָיִן בין רגע אנשים שהיו שועי הארץ מאבדים מכוחם, שֹׁפְטֵי אֶרֶץ - כַּתֹּהוּ עָשָׂה.
אַף בַּל נִטָּעוּ כאילו לא ניטעו מעולם. או: גם אם עמלו בהם ונטעו אותם..., אַף בַּל זֹרָעוּ, אַף בַּל שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ - גִּזְעָם,
וְגַם נָשַׁף בָּהֶם - וַיִּבָשׁוּ, וּסְעָרָה - כַּקַּשׁ תִּשָּׂאֵם גם אם מדובר בעצים גדולים וכבדים, סערה מעיפה אותם כמו קש!! {ס}
וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי - וְאֶשְׁוֶה?! - יֹאמַר קָדוֹשׁ.
שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם - וּרְאוּ: מִי בָרָא אֵלֶּה?!
הַמּוֹצִיא מאחורי השמים, או: הסופר בְמִסְפָּר באופן מדוייק, שהרי הוא מעמיד כל אחד מהם במקומו, ולפיכך יודע את מספרם המדוייק - צְבָאָם, לְכֻלָּם - בְּשֵׁם יִקְרָא,
מֵרֹב אוֹנִים בגלל הכח הרב. מלשון: און - פעולת המין הזכרית וְאַמִּיץ כֹּחַ ומאמץ - אִישׁ לֹא נֶעְדָּר כל לילה הכוכבים יוצאים בדיוק באותו המערך. ואפשר שפירושו: עקב המאמץ העצום והדקדקנות אף לא אחד מהם יכול להימלט מתפקידו!! {ס}


לָמָּה תֹאמַר - יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר - יִשְׂרָאֵל:
"נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה! וּמֵאֱלֹהַי - מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר!"
הֲלוֹא יָדַעְתָּ? אִם לֹא שָׁמַעְתָּ?
אֱלֹהֵי עוֹלָם - יְהוָה! בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ!!
לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע! אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ!
נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, וּלְאֵין אוֹנִים משחק מלים עם פסוקי צבאות השמים - לעיל - עָצְמָה יַרְבֶּה!
וְיִעֲפוּ נְעָרִים צעירים. או: חיילים מובחרים וצעירים (ר' נערי דוד, נערי אבנר. ובספר: תורת המלחמה בארצות המקרא של יגאל ידין וְיִגָעוּ, וּבַחוּרִים - כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ!
וְקוֹיֵ יְהוָה ולעומת זאת המבקשים את ה'. קויי - מלשון תקוה. ובארמית "באים אל" יַחֲלִיפוּ כֹחַ יקבלו. ובארמית חלף הוא חרב או סכין שחיטה המצריך כח רב!
יַעֲלוּ אֵבֶר נוצות. כלומר ידאו על כנפיהם לגובה, או: יצמיחו כנפיים כַּנְּשָׁרִים! יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יתעייפו, מלשון: יגיעה. ואולי משמעותו: לא יזיעו.! יֵלְכוּ - וְלֹא יִיעָפוּ. {פ}