לדלג לתוכן

ביאור:שמות ג - מעומד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ פרק זה במהדורה הרגילה (ללא עימוד) (ומהדורות נוספות של שמות פרק ג)


המשך סיפורי משה

הסנה הבוער והבטחת הגאולה

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ שם נוסף לרעואל (ר' לעיל) חֹתְנוֹ, כֹּהֵן מִדְיָן,
וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר לחפש מקום מִרעֶה (מדבר משמעו כאן: מקום מִרְעֶה לצאן, אולי מצליל ההברחה שמשמיעים הרועים בררא והוא גם מקור המילה מִרעֶה)... וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים - חֹרֵבָה ללא מפיק באות ה"א - ואולי אופן אמירת המקום בסיום משפט מקראי.
וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת בלהבת אֵשׁ - מִתּוֹךְ הַסְּנֶה מונח שמשמעותו שיח, או סוג מסויים של שיח,
וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה - אֵינֶנּוּ אֻכָּל!
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה:
אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה! מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה?
וַיַּרְא יְהוָה כִּי סָר לִרְאוֹת,
וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר: מֹשֶׁה! מֹשֶׁה!
וַיֹּאמֶר: הִנֵּנִי הנה אני - יש השמים סימן שאלה בסוף קריאה זו.!
וַיֹּאמֶר:
אַל תִּקְרַב הֲלֹם!
שַׁל נְעָלֶיךָ השמט את נעליך מֵעַל רַגְלֶיךָ -
כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו - אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא!
וַיֹּאמֶר והוא המשיך ואמר:
אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ - אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב"!
וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו - כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים.
וַיֹּאמֶר יְהוָה:
רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי העינויים של עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם!
וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו גרימת מכאוב על ידי אִיוּמים (המעבידים בפרך) - מלשון נגיסה ונשיכה,
- כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו!
וָאֵרֵד אני עתיד לרדת מן השמים - לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא...
אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה...
אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב חלב הכבשים, ויש המפרשים יין (לבן) וּדְבָשׁ פירותיה: תמרים ותאנים, וגם חרובים ויש מקומות במקרא שמשמעותו דבש דבורים[1]
אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
וְעַתָּה... הִנֵּה! צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי! וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם.
וְעַתָּה... לְכָה! וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה! וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם!!
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים:
מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה, וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם?
וַיֹּאמֶר ה':
כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ! וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי משחק מלים עם שאלת משה שְׁלַחְתִּיךָ:
בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם? תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה!
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים:
הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...
וְאָמַרְתִּי לָהֶם: אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם!
וְאָמְרוּ לִי: מַה שְּׁמוֹ? - מָה אֹמַר אֲלֵהֶם?
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה תשובה מתכתבת עם שאלת משה ועם דברי ה' "אהיה עמך". ופשוטו: 'אין זה חשוב' (כמו: "מה שלא יהיה"). וחז"ל פרשוהו במשמעויות של עבר והוה
וַיֹּאמֶר והמשיך ואמר:
כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אֶהְיֶה נשמע כשם הוי"ה בהיגוי העתיק, ובעל משמעות דומה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.
וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה:
כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
יְהוָה, אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם - אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם!
זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם, וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר!
לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי! אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לֵאמֹר:
פָּקֹד פָּקַדְתִּי משחק מלים מתכתב עם כבדות הפה והלשון והגמגום של משה, וכן עם סיום ספר בראשית וצוואת יעקב ויוסף. משמעותו לשים לב ולספור וכמו פקדון וגם התפקדות אֶתְכֶם - וְאֶת הֶעָשׂוּי ואת העוול שנעשה לָכֶם בְּמִצְרָיִם!
וָאֹמַר: אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם - אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי...
...אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ!
וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ!
וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו:
יְהוָה - אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ במקרה, בדרך, או אולי: הטיל עלינו חובה שצריכה לקרות
וְעַתָּה: נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר - וְנִזְבְּחָה לַיהוָה, אֱלֹהֵינוּ!
וַאֲנִי? יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ! וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה גם לא אם תאיימו עליו!
וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי! וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתַי הדברים המפליאים - שיגרמו לכם לפתוח פה ולהשאיר אותו פתוח תוך תמיהה בשאלה "לא?!" אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ!
וְאַחֲרֵי כֵן? - יְשַׁלַּח אֶתְכֶם.
וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם: וְהָיָה - כִּי תֵלֵכוּן? לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם!
וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ מהאישה השוכנת בביתה - כלומר מהדיירים שלה בשכירות וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ גּאר - פירושו שכן בערבית כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב תכשיטים, כלי משמש בשפה המקראית גם במשמעות זו וּשְׂמָלֹת בגדי גברים ונשים, וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם מלשון מצולה - כלומר לרוקן אותה ולהטביע אותה (יתכן במשחק מלים עם קריעת הים בהמשך) אֶת מִצְרָיִם.


הערות

  1. ^ בשנת תשס"ה נתגלתה המכוורת העתיקה ביותר בעולם בתל רחוב, סבורים ששימשה לצורך תעשיית מכרות הנחושת באזור הרי אדום