קטגוריה:שמות כ כב
ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו.
וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו.
וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו׃
וְלֹֽא וְ - ו' החיבור
לֹֽא - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn־תַעֲלֶ֥ה תַעֲלֶ֥ה - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5927
מורפ': HVqi2ms בְמַעֲלֹ֖ת בְ - מילת יחס
מַעֲלֹ֖ת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: b/4609 b
מורפ': HR/Ncfpa עַֽל עַֽל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־מִזְבְּחִ֑י מִזְבְּחִ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 4196
מורפ': HNcmsc/Sp1cs אֲשֶׁ֛ר אֲשֶׁ֛ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־תִגָּלֶ֥ה תִגָּלֶ֥ה - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1540
מורפ': HVNi3fs עֶרְוָתְךָ֖ עֶרְוָתְ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6172
מורפ': HNcfsc/Sp2ms עָלָֽיו עָלָֽי - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) בְמַעֲלֹ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)
עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אֲשֶׁ֛ר תביר (משנה, דרגא 3)
לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) עֶרְוָתְךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
עָלָֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת במדרגות (אלא בכבשׁ משופע) עַל מִזְבְּחִי, אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ כדי שלא תראה ערוותך כאשר תצטרך לפסוע פסיעה גדולה ממדרגה למדרגה עָלָיו". {פ}
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְלָא תִסַּק בְּדַרְגִּין עַל מַדְבְּחִי דְּלָא תִתְגַּלֵּי עַרְיְתָךְ עֲלוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַתּוּן כַּהֲנַיָא דְקַיְימִין לְמִשַׁמְשָׁא קֳדָמַי לָא תִסְקוּן בְּמַסוּקְיָין עַל מַדְבְּחִי אֱלָהֵן בְּגִשְׁרַיָא דְלָא תִּתְחַמֵי עִירְיָתָךְ עֲלוֹי: |
| ירושלמי (קטעים): | וְאִם מַדְבַּח אַבְנִין תַּעַבְדוּן לִשְׁמִי לָא תִבְנֵי יַתְהוֹן חֲצִיבִין אֲרוּם פַּרְזְלָא חַרְבָּא מִתְעַבִיד מִנֵיהּ אִי עַבְרַת פַּרְזְלָא עֲלוֹי אַפִיסַת יָתֵיהּ: |
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
אשר לא תגלה ערותך עליו, ואלה המשפטים אשר תשים נמצינו למדין שסנהדרין באין בצד מזבח. אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר וינס יואב ויחזק בקרנות המזבח.
מלבי"ם - התורה והמצוה
ט. ולא תעלה במעלות. במדרגות, רק יעשה תל משופע לעלות בו והוא הנקרא כבש. ואין הבדל בין עליה לירידה אחר שבאר הטעם משום גלוי ערוה . ור ' ישמעאל אומר, שהוא משום בזיון, שע"י המעלות יפסיע פסיעה גסה אע"ג שערותו מכוסה במכנסים. ואם כן, גם על הכבש צריך לילך עקב בצד גודל. והרמב"ם השמיט זה בחבורו. ויש לבאר משום דאמר ביומא (דף כב ) שהיו הכהנים רצים ועולים בכבש.
ובגזיר (דף מה) אמר שהנזיר אינו מגלח פתח א"מ דכתיב ולא תעלה במעלות וכל שכן דרך בזיון. משמע דלא תעלה אינו דרך בזוין דערותו מכוסה. ובס' המצות הביא הרמב"ם הא שילך עקב בצד גודל, ובסמ"ג כתב ולא אסר רק הרחבת פסיעות.
וממה שאמר מלת עליו, שהוא מיותר, ממעט היכל וקודש הקודשים, והאי תנא דריש סמוכים בכל התורה ודריש הסמוכות שהסנהדרין יהיו בצד המזבח.
ומה שאמר שנאמר וינס יואב יתבאר לקמן ( משפטים ס ).
רש"י
"אשר לא תגלה ערותך" - שע"י המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך ואע"פ שאינו גלוי ערוה ממש שהרי כתיב ועשה להם מכנסי בד מ"מ הרחבת הפסיעות קרוב לגלוי ערוה הוא ואתה נוהג בהם מנהג בזיון והרי דברים ק"ו ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה תורה הואיל ויש בהם צורך לא תנהג בהם מנהג בזיון חבירך שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על בזיונו על אחת כמה וכמה חסלת פרשת יתרו
ויש לפרש כפשוטו גם כן, כי אלו ג' דברים אף על גב שהם חובה, אין הכתוב מדבר במקום הזה בחובה שלהן, דהא מצות מזבח נתבאר במקום אחר לבנות מזבח של אבנים (דברים כ"ז, ה'-ו'), ולא בא הכתוב רק להזהיר שלא יבנה גזית. וכן "אם כסף" (להלן כב, כז) עיקר המצוה "לא תהיה לו כנושה". וכן מנחת בכורים (ויקרא ב', י"ד) אין שם עיקר המצוה, רק עיקר המצוה לעשות גרש כרמל (שם), ושייך בו לשון "אם", כאילו אמר אם תעשה המצוה כאשר צויתי אותך לעשות - אז לא תבנה אתהן גזית, וכן כולם. והוא כמו "אם בחוקותי תלכו" (ויקרא כ"ו, ג'), אף על גב שהוא חובה לקיים המצות, יאמר "אם בחוקותי תלכו", כלומר שתקיימו כאשר צויתי:
[כט] המזבח הוא המאריך ימים. פירוש, כי המזבח מכפר החטא המקצר ימיו של אדם, והוא מזיח את החטאים, ומאריך ימיו של אדם. גם סוד המזבח שהוא להאריך ימים, במה שהיה עליו ההקרבה לה', ולא נאמר בקרבנות לא 'אל' ולא 'אלקים' אלא 'לה, וזהו בעצמו המאריך הימים, והבן זה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ – שֶׁעַל יְדֵי הַמַּעֲלוֹת אַתָּה צָרִיךְ לְהַרְחִיב פְּסִיעוֹתֶיךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גִּלּוּי עֶרְוָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב: "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד" (שמות כח,מב), מִכָּל מָקוֹם הַרְחָבַת הַפְּסִיעוֹת קָרוֹב לְגִלּוּי עֶרְוָה הוּא, וְאַתָּה נוֹהֵג בָּהֶם מִנְהַג בִּזָּיוֹן. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֲבָנִים הַלָּלוּ, שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת לְהַקְפִּיד עַל בִּזְיוֹנָן, אָמְרָה תּוֹרָה: הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ, לֹא תִּנְהַג בָּהֶם מִנְהַג בִּזָּיוֹן; חֲבֵרְךָ, שֶׁהוּא בִּדְמוּת יוֹצֶרְךָ וּמַקְפִּיד עַל בִּזְיוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
והרמב"ם ז"ל כתב טעם בזה בכלל טעמי המצות שהיא הרחקה שלא יבא לעשות בהן צורה ותהיה אבן משכית.
אבל הרמב"ן ז"ל כתב ונתן טעם בזה והוא הנכון יותר מכל מה שנאמר בו לפי שהחרב כחו של עשו מברכת ועל חרבך תחיה והנה עשו שנאוי להקב"ה כענין שכתוב (מלאכי א) ואת עשו שנאתי והנה הוא מרוחק מן המזבח. ואין הגזית עיקר האיסור כי אם הנפת הברזל וכן כתוב (דברים כז) לא תניף עליהם ברזל, ואלו עשאן גזית בכלי כסף או בשמיר הרי זה מותר מדין התורה אבל האיסור אינו אלא כדי להרחיק הברזל מן המזבח והוציא הכתוב הברזל בלשון חרב לפי שהוא מחריב את העולם ולכך ירחיקנו הכתוב מן המזבח שהוא שלום העולם וקיומו ועל כן לא נמצא בכל מלאכת המשכן זכרון ברזל כלל אלא זהב וכסף ונחשת, גם בבית המקדש כתוב מפורש (מלכים א ו) ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו, ואמרו בספרי בבית לא נשמע אבל נשמע בחוץ.
ובמדרש כי חרבך הנפת עליה מכאן אמרו המזבח נברא לאריכות ימיו של אדם והברזל לקצר ימיו של אדם אינו בדין שיונף המקצר על המאריך. ומכאן אתה למד כי יש לכל מצוה ומצוה ממצות התורה כמה פנים ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים, ויש בכלן תועלת הגוף והנפש והם חיים למוצאיהם, וכן אמר שלמה ע"ה (משלי ד) כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
- ^ זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.
- ^ זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "שמות כ כב"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.