ביאור:שמות כ ג
שמות כ ג: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות כ ג.
הדיבר השני[עריכה]
" "לא תעשה לך פסל וכל תמונה,
אשר בשמים ממעל,
ואשר בארץ מתחת,
ואשר במים מתחת לארץ.
" "לא תשתחוה להם ולא תעבדם,
כי אנכי ה' אלהיך אל קנא,
פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי,
ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי" ".
לא תעשה לך פסל וכל תמונה[עריכה]
הדיבר השני אוסר לעשות פסלים ותמונות של כל בריה, ואוסר להשתחוות להם; האם האיסור כולל גם פסלים ותמונות שמטרתם אומנותית בלבד? - ראו על היצירה האומנותית וחופש היצירה .
לא תעבדם[עריכה]
הדיבר השני אוסר לעבוד פסלים; האיסור כולל כמה רמות:
- ברמה הפרטית ביותר, מדובר בארבעה סוגים של מעשים שאסור לעשות - השתחוויה, זביחת קרבנות, הקטרת בשמים וניסוך משקאות;
- ברמה כללית יותר, מדובר בכל סוג של עבודה שמקובל לעשות לאֵל כלשהו;
- וברמה כללית יותר, מדובר בכל שיעבוד הכולל את כל הלב וכל הנפש.
ראו עבודת אלהים אחרים - מהי "עבודה"
אל קנא[עריכה]
הביטוי " א-ל קנא " מופיע במקרא שבע פעמים. בשש מהן, מתייחס הביטוי לעבודת אלילים, ולתגובת ה' לעבודה זו. רק במקום אחד, בפרק א בספר נחום, מתייחס הביטוי "אל קנוא" לעבירות אחרות, ולעם אחר (ראו אל קנוא ונוקם - נחום א ).
פוקד עוון אבות על בנים... לשונאיי[עריכה]
המשמעות של "פוקד" היא "מביא בחשבון", והמשמעות של "פוקד עוון אבות על בנים" היא "מביא בחשבון את עוון האבות כאשר הוא שופט את הבנים" (ראו פוקד עוון ).
בהקשר של הדיבר השני, זוהי מידה של קנאוּת, כמו שנאמר לפני כן "כי אנכי ה' אלהיך אל קנא"; משמעותה היא, שה' שופט בחומרה רבה יותר צאצאים של אנשים שחטאו בעבודת אלילים; אך מידה זו מתקיימת רק "לשונאיי", רק לאנשים שעבדו אלילים מתוך שנאה לה', כי רגשות של שנאה עוברים בירושה לבנים ומשפיעים עליהם לדורות (ראו רגשות נחשבים לדורות הבאים ).
במקומות אחרים בתורה נזכרת מידה דומה בהקשר של רחמים, ושם לא נאמר "לשונאיי" - שם הכוונה היא, שה' מתחשב בקשייהם של הבנים לתקן את חטאי הוריהם ונותן להם "ארכה", משום שחטאיהם של ההורים של הבנים לא נבעו מתוך שנאה (ראו פוקד עוון ).
מכיוון שבני אדם אינם יכולים לקרוא מחשבות, ואינם יכולים לדעת אם חטאו של אדם נעשה מתוך שנאה, ועד כמה הוא השפיע על צאצאיו, הרי שבני אדם צריכים להשתמש במידה זו רק כמידת רחמים, ואסור להם להעניש אנשים על חטאי אבותם - ראו איש בחטאו יומת .
מידת "פוקד עוון אבות על בנים" התגלתה, לאורך הדורות, ב:
- מצוות מחיית עמלק;
- תוכחת ירמיהו לעם ישראל - ראו מאבות עד בני בנים בדברי ירמיהו ;
- ואולי גם ב מות בני אהרן.
יש מפרשים, שהמידה "פוקד עוון אבות על בנים " חלה רק על ילדים קטנים, מתחת לגיל מצוות, שעדיין נחשבים קשורים באופן מהותי להוריהם, ונענשים לפעמים בעוון הוריהם; אך ילדים גדולים, שנחשבים כבר "אנשים" בפני עצמם, לא נענשים, ועל כך נאמר " איש בחטאו יומת".
ונוצר חסד לאלפים לאוהביי ולשומרי מצוותיי[עריכה]
ה' הוא אל קנא לא רק לשונאיו אלא גם לאוהביו - כשאנשים עושים חסד (=מעבר למה שהם חייבים), ומקיימים מצוות מתוך אהבה (=מעבר לקיום טכני חיצוני), ה' זוכר מעשים אלה לדורות רבים (ראו רגשות נחשבים לדורות הבאים ).
מידה זו התגלתה, לאורך הדורות, אצל:
- דוד מלך ישראל - לכל הדורות (ראו שמואל ב ז, תהלים פט ועוד);
- יהוא, מלך ישראל הצפונית - אך רק לחמישה דורות (ראו יחי המלך יהוא );
- ונזכרת גם בדברי ירמיהו (ירמיהו ב ד): "זכרתי לך חסד נעורייך...".
למידה זו יש משמעות מעשית עבורנו - גם אנחנו חייבים לזכור את המעשים הטובים שעשו לנו .
חלוקת הדיברות והטעמים[עריכה]
בדיבר השני, כמו בדיבר הראשון, ה' מדבר באופן ישיר, בגוף ראשון; ראו איפה היה משה בעשרת הדברות .
ישנן שתי גירסאות לגבי החלוקה של שני הדיברות הראשונים, המתבטאות בשתי גירסאות של טעמי המקרא בפרק זה (ראו חלוקת עשרת הדיברות )
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הדיבר השני
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-30.