סנהדרין ז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · סנהדרין · ז ב · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

שנאמר (שיר השירים ג, ז) הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על יריכו מפחד בלילות מפחדה של גיהנם שדומה ללילה דרש ר' יאשיה ואיתימא רב נחמן בר יצחק מאי דכתיב (ירמיהו כא, יב) בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק וכי בבקר דנין וכל היום אין דנין אלא אאם ברור לך הדבר כבקר אמרהו ואם לאו אל תאמרהו ר' חייא בר אבא א"ר יונתן מהכא (משלי ז, ד) אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו ואם לאו אל תאמרהו אמר ר' יהושע בן לוי עשרה שיושבין בדין קולר תלוי בצואר כולן פשיטא לא צריכא אלא לתלמיד היושב לפני רבו רב הונא כי הוה אתי דינא לקמיה מיכניף ומייתי עשרה רבנן מבי רב אמר כי היכי דלימטיי' שיבא מכשורא רב אשי כי הוה אתי טריפתא לקמיה מכניף ומייתי להו לכולהו טבחי דמתא מחסיא אמר כי היכי דלימטיין שיבא מכשורא כי אתא רב דימי אמר דרש רב נחמן בר כהן מאי דכתיב (משלי כט, ד) מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה אם דיין דומה למלך שאינו צריך לכלום יעמיד ארץ ואם דומה לכהן שמחזר בבית הגרנות יהרסנה דבי נשיאה אוקמו דיינא דלא הוה גמיר א"ל ליהודה בר נחמני מתורגמניה דריש לקיש קום עליה באמורא קם גחין עליה ולא א"ל ולא מידי פתח ואמר (חבקוק ב, יט) הוי אומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו בועתיד הקב"ה ליפרע ממעמידין שנאמר (חבקוק ב, כ) וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ אמר ריש לקיש כל גהמעמיד דיין (על הציבור) שאינו הגון כאילו נוטע אשירה בישראל שנאמר (דברים טז, יח) שופטים ושוטרים תתן לך וסמיך ליה (דברים טז, כא) לא תטע לך אשירה כל עץ אמר רב אשי דובמקום שיש תלמידי חכמים כאילו נטעו אצל מזבח שנאמר (דברים טז, כא) אצל מזבח ה' אלהיך כתיב (שמות כ, יט) לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב אלהי כסף ואלהי זהב הוא דלא עבדי הא דעץ שרי אמר רב אשי אלוה הבא בשביל כסף ואלוה הבא בשביל זהב רב כי הוה אתי לבי דינא אמר הכי ברעות נפשיה לקטלא נפיק וצבי ביתיה לית הוא עביד וריקן לביתיה עייל ולואי שתהא ביאה כיציאה כי הוי חזי אמבוהא (דספרי) אבתריה אמר (איוב כ, ו) אם יעלה לשמים שיאו [וגו'] כגללו לנצח יאבד (וגו') מר זוטרא חסידא כי הוו מכתפי ליה בשבתא דריגלא אמר הכי (משלי כז, כד) כי לא לעולם חוסן ואם נזר לדור ודור דרש בר קפרא מנא הא מילתא דאמרו רבנן ההוו מתונין בדין דכתיב (שמות כ, כב) לא תעלה במעלות וסמיך ליה (שמות כא, א) ואלה המשפטים אמר ר' אליעזר ומניין לדיין שלא יפסע על ראשי עם קודש שנא' לא תעלה במעלות וסמיך ליה ואלה המשפטים אשר תשים אשר תלמדם מיבעי ליה אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא אלו כלי הדיינין רב הונא כי הוה נפק לדינא אמר הכי אפיקו לי מאני חנותאי מקל ורצועה ושופרא וסנדלא (דברים א, טז) ואצוה את שופטיכם בעת ההיא אמר רבי יוחנן כנגד מקל ורצועה תהא זריז (דברים א, טז) שמוע בין אחיכם ושפטתם אמר רבי חנינא זאזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו ואזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו קרי ביה נמי שמע בין אחיכם רב כהנא אמר מהכא (שמות כג, א) מלא תשא לא תשיא (דברים א, טז) ושפטתם צדק אמר ריש לקיש צדק את הדין ואחר כך חתכהו (דברים א, טז) בין איש ובין אחיו (ובין גרו) אמר רב יהודה חאפילו בין בית לעלייה ובין גרו אמר רב יהודה אפילו בין תנור לכירים (דברים א, יז) לא תכירו פנים במשפט רבי יהודה אומר לא תכירהו רבי אלעזר אומר לא תנכרהו אושפיזכניה דרב אתא לקמיה לדינא אמר לו לאו אושפיזכני את אמר לו אין אמר ליה דינא אית לי אמר ליה

רש"י[עריכה]

מטתו שלשלמה - שכנו של מקום:

ששים גבורים - תלמידי חכמים וששים לאו דוקא:

מלומדי מלחמה - מלחמתה של תורה: אם ברור לך: הדין כבקר שהוא מאיר:

אומרהו - והכי משמע דינו לבקר הוציאו לאור משפט:

קולר תלוי - עונשה של הטייה:

לתלמיד היושב לפני רבו - ובא דין לפני רבו והוא לא נזקק לדבר. נענש אם שתק והוא מבין ברבו שטועה:

דנמטיין שיבא מכשורא - שיגיענו נסורת קטנה מן הקורה כלומר שאם נטעה ישתלש העונש בין כולנו ויקלו מעלי:

שיבא - נסורת כמו (הושע ח) כי שבבים יהיה עגל שומרון ומתרגמינן לניסרי לווחין:

טבחי - בקיאין בטריפות:

אם דומה הדיין למלך - שבקי בטיב דינין ומלא חכמה כמלך זה שהוא עשיר:

שמחזר על הגרנות - לשאול תרומותיו ואף זה צריך לחזר לשאול ב"ד:

קום עליה באמורא - להשמיע דרשה לציבור מה שילחוש לך:

וה' בהיכל קדשו - סמוך להאי קרא דהוי אומר לעץ הקיצה עורה לאבן וגו' הוא יורה הנה הוא תפוש וגו' כתב הס מפניו כל הארץ יכלה על עון הזה את כל הארץ:

כל עץ - משמע דיין דכתיב (דברים כג) כי האדם עץ השדה ומוקמינן ליה בתלמיד:

אצל מזבח - ות"ח מכפרין ומגינין כמזבח:

אלוה הבא בשביל כסף - דיין שהעמידוהו ע"י שנתן ממון למלך על כך:

לדינא - לדון:

לקטלא - לישא עליו חטא ועל עצמו היה אומר:

וצבי ביתיה לית הוא עביד - צרכי ביתו אינו עושה כאן:

וריקן לביתיה עייל - שאינו משתכר כאן כלום:

ולואי שתהא ביאה - שאחזור לביתי כיציאה שיצאתי מביתי בלא חטא שלא אטעה ואענש:

אמבוהא - סיעת אנשים:

אם יעלה לשמים וגו' - כדי שלא תזוח דעתו עליו היה אומר כך:

כגללו - גלל רעי:

מכתפי להו - נושאין אותן על הכתף שהיו זקינים ואינם יכולין לרוץ ומטריחין את הציבור לעמוד בפניהם לפיכך היו עבדיהם נושאין אותם מהר:

בשבתא דרגלא - שבת ששואלין בו בהלכות הרגל והיינו שלשים יום קודם הרגל:

מתונים - רגילין בהמתנה כדי לעיין בה יפה קודם שתחתכוהו:

במעלות - בחזקה ובמרוצה:

על ראשי עם קדש - שכשהיה המתורגמן דורש היו הציבור יושבין לארץ והמפסיע ביניהן לילך ולישב במקומו נראה כמפסיע על ראשן:

וסמיך ליה ואלה המשפטים - כלומר אף לשופטים אני מזהיר:

כלי הדיינים - דשייכא בהו שימה דבר המטלטל:

רצועה - למלקות:

מקל - למכת מרדות עד שיחזור בו:

שופר - לשמתא ונידוי:

סנדל - לחליצה:

ואצוה - כל צואה לשון זירוז הוא דתניא (קדושין דף כט:) כל מקום שנאמר צו אינו אלא לשון זירוז ועל מה זירז על המקל ועל הרצועה שיהו מטילין אימה על הציבור לשם שמים:

שמוע בין אחיכם - כשיהיו שניהם יחד שמעו דבריהם ולא תשמעו דברי זה בלא זה שמסדר דברי שקר כדברי אמת לפי שאין מכחישן ומכיון שלב הדיין נוטה לו לזכות שוב אין לבו מהפך בזכות השני כל כך:

שמע - דבריך בין אחיכם כשתהיו שניכם יחד משמע:

לא תשא - לא תקבל שמע שוא אזהרה לדיין וקרי ביה נמי לא תשיא אזהרה לבעל דין:

בין איש ובין אחיו - שנפלה להם בית בירושה אל תאמר טול אתה בית ואחיך עליה ומה בכך הרי לכל אחד יש לו דירה אלא העלה אותן בדמים והשווה חלוקתן ע"י מעות:

בין גרו - לשון מגור תשמישי דירה אל תאמר יטול זה תנור וזה כירה שהרי תנור עודף על הכירה וצריך להוסיף דמים:

לא תכירהו - אם הוא אוהבך:

לא תנכרהו - אם הוא שונאך לא תעשה לו כנכרי לחייבו:

אמר ליה - ההוא גברא לרב:

ולאו אושפיזכני את - כלומר אין אתה זכור שעשיתי עמך חסד:

א"ל - רב אין:

אמר ליה ההוא גברא דינא אית לי - ורוצה אני שתהא דיין:

תוספות[עריכה]

שאינו צריך לכלום. כלומר דגמיר וסביר וכן מוכח מדמייתי עלה דבי נשיאה אוקמו דיינא דלא גמיר ומיהו בפי"ג דכתובות (דף קה:) מייתי לה על דיין שאינו מקבל שוחד ומשמע שאין צריך לכלום שהוא עשיר:

תהא זריז. שלא להטיל אימה על הציבור לרדותם יותר מדאי וכן מוכח לקמן (דף ח.) דדרשינן מהאי קרא אזהרה לדיין שיסבול את הציבור:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/סנהדרין/פרק א (עריכה)

נח א מיי' פ"כ מהל' סנהדרין הלכה ז , סמ"ג עשין כז , טור ושו"ע חו"מ סי' י סעיף א:

נט ב מיי' פ"ג מהל' סנהדרין הלכה ח , סמ"ג עשין כז , טור ושו"ע חו"מ סי' ח סעיף א:

ס ג ד מיי' פ"ג מהל' סנהדרין הלכה ח:

סא ה מיי' פ"כ מהל' סנהדרין הלכה ז , סמ"ג עשין כז , טור ושו"ע חו"מ סי' י סעיף א:

סב ו מיי' פ"כה מהל' סנהדרין הלכה ב , סמ"ג עשין כז , טור ושו"ע חו"מ סי' ח סעיף ד:

סג ז מיי' פ"כא מהל' סנהדרין הלכה ז והלכה י' , סמ"ג שם , טור ושו"ע חו"מ סי' יז סעיף ה וסעיף ח:

סד ח מיי' פ"כ מהל' סנהדרין הלכה י , סמ"ג שם , טור ושו"ע חו"מ סי' י סעיף ד: