קטגוריה:ויקרא כג יד
ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם.
וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קׇרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
וְלֶ֩חֶם֩ וְקָלִ֨י וְכַרְמֶ֜ל לֹ֣א תֹֽאכְל֗וּ עַד־עֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עַ֚ד הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־קׇרְבַּ֖ן אֱלֹהֵיכֶ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃
וְלֶחֶם֩ וְ - ו' החיבור
לֶחֶם֩ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/3899
מורפ': HC/Ncbsa וְקָלִ֨י וְ - ו' החיבור
קָלִ֨י - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/7039
מורפ': HC/Ncmsa וְכַרְמֶ֜ל וְ - ו' החיבור
כַרְמֶ֜ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/3759
מורפ': HC/Ncmsa לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn תֹֽאכְל֗וּ תֹֽאכְל֗וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi2mp עַד עַד - מילת יחס
צורת יסוד: 5704
מורפ': HR־עֶ֨צֶם֙ עֶ֨צֶם֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6106
מורפ': HNcfsc הַיּ֣וֹם הַ - מילית, ה' הידיעה
יּ֣וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3117
מורפ': HTd/Ncmsa הַזֶּ֔ה הַ - מילית, ה' הידיעה
זֶּ֔ה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/2088
מורפ': HTd/Pdxms עַ֚ד עַ֚ד - מילת יחס
צורת יסוד: 5704
מורפ': HR הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם הֲבִ֣יאֲ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 935
מורפ': HVhc/Sp2mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־קָרְבַּ֖ן קָרְבַּ֖ן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7133 a
מורפ': HNcmsc אֱלֹהֵיכֶ֑ם אֱלֹהֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2mp חֻקַּ֤ת חֻקַּ֤ת - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2708
מורפ': HNcbsc עוֹלָם֙ עוֹלָם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5769
מורפ': HNcmsa לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לְ - מילת יחס
דֹרֹ֣תֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l/1755
מורפ': HR/Ncmpc/Sp2mp בְּכֹ֖ל בְּ - מילת יחס
כֹ֖ל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3605
מורפ': HR/Ncmsc מֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם מֹשְׁבֹֽתֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 4186
מורפ': HNcmpc/Sp2mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וְלֶחֶם֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) וְקָלִ֨י קדמא (משרת, דרגא 5) וְכַרְמֶ֜ל גרש (שליש, דרגא 4)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) תֹֽאכְל֗וּ רביעי (משנה, דרגא 3)
עַד־עֶ֨צֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַיּ֣וֹם מונח (משרת, דרגא 5) הַזֶּ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
עַ֚ד יתיב (משנה, דרגא 3)
הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֶת־קָרְבַּ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)
אֱלֹהֵיכֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
חֻקַּ֤ת מהפך (משרת, דרגא 5) עוֹלָם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בְּכֹ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
מֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְלֶחֶם וְקָלִי דגן קלוי וְכַרְמֶל דגן טרי שעדיין לח לֹא תֹאכְלוּ מהנקצר באותה שנה (איסור 'חדש') עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לאחר "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת", עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם. חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּלְחֵים וּקְלֵי וּפֵירוּכָן לָא תֵיכְלוּן עַד כְּרַן יוֹמָא הָדֵין עַד אַיְתוֹאֵיכוֹן יָת קוּרְבָּנָא דֶּאֱלָהֲכוֹן קְיָם עָלַם לְדָרֵיכוֹן בְּכֹל מוֹתְבָנֵיכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּלְחֵם וּקְלִי וּפֵירוּכִין חַדְתִּין לָא תֵיכְלוּן עַד בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין עַד זְמַן אִיתוֹיֵיכוֹן יַת קָרְבַּן אֱלָהָכוֹן קְיַם עֲלָם לְדָרֵיכוֹן בְּכָל מוֹתְבָנֵיכוֹן: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרשה י (עריכה)
[ט] אילו אמר "קלי וכרמל לא תאכלו", יכול אף קטניות בכלל. תלמוד לומר "לחם". אין לי אלא חטים שקרוים "לחם" שנאמר "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה". ומנין לרבות שעורים וכוסמים ושבולת שועל ושיפון? תלמוד לומר "וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה".
[י] "עד הביאכם את קרבן אלקיכם"-- זה העומר. יכול זה הכבש?... צא וראה מה אמור למטה-- משם "הבאת עומר", אף כאן עומר.
משקרב העומר מוצאים שוקי ירושלים מלא קמח וקלי -- שלא ברצון חכמים, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר ברצון חכמים היו עושים. משקרב העומר הותר החדש מיד. והרחוקים מותרים מחצות היום ואילך.
משחרב בית המקדש התקין ר' יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור. אמר ר' יהודה, והלא מן התורה הוא אסור שנאמר "עד עצם היום הזה"?! מפני מה הרחוקים מותרים מחצות היום ולהלן? מפני שהם יודעים שאין בית דין מתעצלים בו.
[יא] "חוקת עולם"-- לבית עולמים.
"לדורותיכם"-- שינהג הדבר לדורות.
"בכל מושבותיכם"-- בארץ ובחוץ לארץ. אמר ר' שמעון, שלשה דברים תלוים בארץ ונוהגים בארץ ובחוץ לארץ: החדש, והערלה, והכלאים. החדש אסור מן התורה בכל מקום, והערלה הלכה, והכלאים מדברי סופרים.רש"י
"וכרמל" - הן קליות שקורין גרניילי"ש
"בכל משבתיכם" - (קידושין לו) נחלקו בו חכמי ישראל יש שלמדו מכאן שהחדש נוהג בחוצה לארץ וי"א לא בא אלא ללמד שלא נצטוו על החדש אלא לאחר ירושה וישיבה משכבשו וחלקו
גור אריה
ולפי הנראה, אף על גב דבלשון נביאים נמי יום י"ד נקרא פסח, לפעמים מדבר הכתוב מן התחלה, ולפעמים מן גמר המעשה. ובפרשת מסעי פירושו "ממחרת הפסח" דהיינו תחלת עשייתו, ממחרת זה יצאו. אבל בספר יהושע פירוש "ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח" ממחרת גמר הפסח, דהיינו ממחרת אכילתו, שבלילה זמן אכילתו (שמות י"ב, ח'). וכאשר הכתוב אומר עד אחר הפסח אכלו, שהרי הכתוב בא לומר שהמן אכלו משיצאו ממצרים עד שבאו לארץ כנען ממחרת הפסח, אז מונה הכתוב גם כן אכילת הפסח עמו, שהרי צריך לגמרי עד ממחרת הפסח. ולפיכך אצל "וישבות המן ממחרת" (יהושע ה', י"ב), הכתוב מחבר ליל אכילתו עם שחיטתו, שלא היה הפסק למן עד ממחרת הפסח לגמרי. אבל "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל", שאין הכתוב אומר דבר זה הגיע עד ממחרת הפסח, לכך היום שאחר שחיטתו נקרא "ממחרת". ופירוש זה נראה ברור:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְכַרְמֶל – הֵן קְלָיוֹת שֶׁקּוֹרִין גרניי"ש [graneis = גרעינים...[1]].
בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם – נֶחְלְקוּ בּוֹ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל: יֵשׁ שֶׁלָּמְדוּ מִכָּאן שֶׁהֶחָדָשׁ נוֹהֵג בְּחוּצָה לָאָרֶץ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא בָּא אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ עַל הֶחָדָשׁ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה, מִשֶּׁכִּבְּשׁוּ וְחִלְּקוּ.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
- ↑ הדבר היחיד, שהוא ברור בלעז זה, הוא שהוא נגזר מלטינית granum ("זרע, גרעין"), אבל קשה לדעת מן הגרסאות השונות, מה היא הנכונה, ומכאן גם את הפירוש המדוייק.
פרשנות מודרנית:
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "ויקרא כג יד"
קטגוריה זו מכילה את 40 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 40 דפים.
ב
ה
מ
- מ"ג דברים טז ח
- מ"ג שמות כ כב
- משתמש:מאירושולי/ביאור:הל"מ מנחות סח א
- משתמש:מאירושולי/ביאור:הל"מ מנחות סח ב
- משתמש:מאירושולי/ביאור:הל"מ מנחות פד א
- מנחות סח א
- מנחות סח ב
- מנחות פד א
- מפרשי רש"י על דברים טז ח
- מפרשי רש"י על ויקרא כג יד
- מפרשי רש"י על שמות כ כב
- מצודות על יהושע ה יא
- מצוה:לא לאכול כרמל מתבואה חדשה לפני הקרבת העומר
- מצוה:לא לאכול לחם מתבואה חדשה לפני הקרבת העומר
- מצוה:לא לאכול קלי מתבואה חדשה לפני הקרבת העומר
- מצוה:שלא לאכול כרמל מתבואה חדשה עד הזמן הנזכר