קטגוריה:ויקרא כג טו
וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה.
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.
וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃
וּסְפַרְתֶּ֤ם וּ - ו' החיבור
סְפַרְתֶּ֤ם - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/5608 a
מורפ': HC/Vqq2mp לָכֶם֙ לָ - מילת יחס
כֶם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp מִמָּחֳרַ֣ת מִ - מילת יחס
מָּחֳרַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/4283
מורפ': HR/Ncfsc הַשַּׁבָּ֔ת הַ - מילית, ה' הידיעה
שַּׁבָּ֔ת - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7676
מורפ': HTd/Ncbsa מִיּוֹם֙ מִ - מילת יחס
יּוֹם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/3117
מורפ': HR/Ncmsc הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם הֲבִ֣יאֲ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 935
מורפ': HVhc/Sp2mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עֹ֖מֶר עֹ֖מֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6016 a
מורפ': HNcmsc הַתְּנוּפָ֑ה הַ - מילית, ה' הידיעה
תְּנוּפָ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8573
מורפ': HTd/Ncfsa שֶׁ֥בַע שֶׁ֥בַע - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7651
מורפ': HAcfsa שַׁבָּת֖וֹת שַׁבָּת֖וֹת - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 7676
מורפ': HNcbpa תְּמִימֹ֥ת תְּמִימֹ֥ת - תואר, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 8549
מורפ': HAafpa תִּהְיֶֽינָה תִּהְיֶֽינָה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, רבים
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3fp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וּסְפַרְתֶּ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) לָכֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מִמָּחֳרַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) הַשַּׁבָּ֔ת זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִיּוֹם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֶת־עֹ֖מֶר טפחא (מלך, דרגא 2)
הַתְּנוּפָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
שֶׁ֥בַע מרכא (משרת, דרגא 5) שַׁבָּת֖וֹת טפחא (מלך, דרגא 2)
תְּמִימֹ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) תִּהְיֶֽינָה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתִמְנוֹן לְכוֹן מִבָּתַר יוֹמָא טָבָא מִיּוֹם אַיְתוֹאֵיכוֹן יָת עוּמְרָא דַּאֲרָמוּתָא שְׁבַע שָׁבוּעָן שַׁלְמָן יִהְוְיָן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתִימְנוּן לְכוֹן מִבָּתַר יוֹמָא טָבָא קַמָאָה דְפִסְחָא מִן יוֹם אִיתוֹיֵיכוֹן יַת עוּמְרָא דַאֲרָמוּתָא שְׁבַע שְׁבוּעִין שַׁלְמִין יֶהֶוְויַן: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרק יב (עריכה)
[א] "וספרתם לכם"-- כל אחד ואחד.
"ממחרת השבת"-- ממחרת יום טוב. יכול ממחרת שבת בראשית? אמר ר' יוסי בר' יהודה, כשהוא אומר "עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום"-- כל ספירתם לא יהיה אלא חמשים יום. [ב] אם אומר אתה "ממחרת שבת בראשית" פעמים שאתה מונה חמשים ואחד, חמשים ושתים, חמשים ושלש, חמשים וארבע, חמשים וחמשה, חמשים וששה. הא מה אני מקיים "ממחרת השבת"? -- ממחרת יום טוב.
[ג] ר' יהודה בן בתירה אומר, "ממחרת השבת"-- ממחרת יום טוב. יכול ממחרת שבת בראשית? כשהוא אומר (דברים טז, ט) "שבעה שבועות תספר לך"-- ספירה שהיא תלויה בבית דין, יצאה שבת בראשית שאינה תלויה בבית דין שספירתה בכל אדם.
[ד] ר' יוסי אומר "ממחרת השבת"-- ממחרת יום טוב. יכול ממחרת שבת בראשית? וכי נאמר "ממחרת שבת בפסח"? והלא לא נאמר אלא 'ממחרת שבת'. והלא כל השנה מלאה שבתות!? צא וחשוב מאיזה שבת. נאמר כאן 'ממחרת שבת' ונאמר למטה 'ממחרת שבת'. מה 'מחרת שבת' האמור למטה-- רגל ותחלת רגל, אף 'מחרת שבת' האמור כאן-- רגל ותחלת רגל.
[ה] ר' שמעון בן אלעזר אומר, כתוב אחד אומר (דברים טז, ח) "ששת ימים תאכל מצות" וכתוב אחד אומר (שמות יב, טו) "שבעת ימים מצות תאכלו". הא כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? מצה שאי אתה יכול לאכלה מן החדש כל שבעה אתה יכול לאכלה ששה מן החדש. הא מה אני מקיים "ממחרת השבת"? --ממחרת יום טוב.
[ו] "מיום הביאכם..תספרו"-- יכול יקצור, ויביא ויספור אימתי שירצה? תלמוד לומר (דברים טז, ט) "מהחל חרמש בקמה תחל לספור". אי "מהחל חרמש", יכול יקצור ויספור, ויביא אימתי שירצה? תלמוד לומר "מיום הביאכם..תספרו".
יכול יקצור ביום ויספור ביום ויביא ביום? תלמוד לומר "שבע שבתות תמימות תהיינה"-- אימתי הם תמימות, בזמן שמתחיל מבערב. יכול יקצור בלילה ויספור בלילה ויביא בלילה? תלמוד לומר "מיום הביאכם"-- אין הבאה אלא ביום. הא כיצד? קצירה וספירה בלילה והבאה ביום.רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה – מְלַמֵּד שֶׁמַּתְחִיל וּמוֹנֶה מִבָּעֶרֶב, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵינָן תְּמִימוֹת.
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ממחרת השבת מיום וגו'. פירוש מעכשיו קודם שתכנסו לארץ ממחרת השבת, וכנגד אחר ביאתם לארץ אמר מיום הביאכם וגו', ולזה הקדים ממחרת השבת להיותה מצוה שישנה אז מה שאין כן מיום הביאכם שהוא אחר ביאה לארץ:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "ויקרא כג טו"
קטגוריה זו מכילה את 22 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 22 דפים.