מצוה:לספור שבעה שבועות מיום הנף העומר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לספור שבעה שבועות מיום הנף העומר
מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה אלא מדרבנן

טו וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. טז עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָה. (ויקרא כג, טו-טז)
שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. (דברים טז, ט)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות תמידים ומוספין, פרק ז
ספר המצוות לרמב"ם: עשה קסא    ספר החינוך: מצוה שו    ספר מצוות גדול: עשה ר

באחרונים
שולחן ערוך: טור אורח חיים, סימן תפט