קטגוריה:ויקרא כג טז
עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה.
עַד מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה.
עַ֣ד מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃
עַ֣ד עַ֣ד - מילת יחס
צורת יסוד: 5704
מורפ': HR מִֽמָּחֳרַ֤ת מִֽ - מילת יחס
מָּחֳרַ֤ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/4283
מורפ': HR/Ncfsc הַשַּׁבָּת֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
שַּׁבָּת֙ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7676
מורפ': HTd/Ncbsa הַשְּׁבִיעִ֔ת הַ - מילית, ה' הידיעה
שְּׁבִיעִ֔ת - תואר, מספר סידורי, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7637
מורפ': HTd/Aofsa תִּסְפְּר֖וּ תִּסְפְּר֖וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 5608 a
מורפ': HVqi2mp חֲמִשִּׁ֣ים חֲמִשִּׁ֣ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 2572
מורפ': HAcbpa י֑וֹם י֑וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmsa וְהִקְרַבְתֶּ֛ם וְ - ו' החיבור
הִקְרַבְתֶּ֛ם - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7126
מורפ': HC/Vhq2mp מִנְחָ֥ה מִנְחָ֥ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4503
מורפ': HNcfsa חֲדָשָׁ֖ה חֲדָשָׁ֖ה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2319
מורפ': HAafsa לַיהוָֽה לַ - מילת יחס
יהוָֽה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/3068
מורפ': HR/Np׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
עַ֣ד מונח (משרת, דרגא 5) מִֽמָּחֳרַ֤ת מהפך (משרת, דרגא 5) הַשַּׁבָּת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַשְּׁבִיעִ֔ת זקף קטן (מלך, דרגא 2)
תִּסְפְּר֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
חֲמִשִּׁ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) י֑וֹם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהִקְרַבְתֶּ֛ם תביר (משנה, דרגא 3)
מִנְחָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) חֲדָשָׁ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
לַיהוָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ, חֲמִשִּׁים יוֹם 7 שבועות הם 49 יום, ולמחרת, ביום ה-50, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה מהחיטה החדשה (מחיטים שגדלו אחרי חג השבועות הקודם) לַיהוָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | עַד מִבָּתַר שְׁבוּעֲתָא שְׁבִיעֵיתָא תִּמְנוֹן חַמְשִׁין יוֹמִין וּתְקָרְבוּן מִנְחָתָא חֲדַתָּא קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עַד מִבָּתַר שְׁבוּעָתָא שְׁבִיעָאָה תִּימְנוּן חַמְשִׁין יוֹמִין וּתְקַרְבוּן מִנְחָתָא דִלְחֵים חֲדַת לִשְׁמֵיהּ דַיְיָ: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרק יב (עריכה)
[ז] "עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום"-- זו היא שאמר ר' יוסי בר' יהודה כל ספירתך לא תהיה אלא חמשים יום.
[ח] "תספרו חמשים יום"-- יכול יספור חמשים ויקדש חמשים ואחד? תלמוד לומר "שבע שבתות תמימות תהיינה". [ אי "שבע שבתות תמימות תהיינה" ], יכול יספור ארבעים ושמונה ויקדש יום ארבעים ותשעה? תלמוד לומר "תספרו חמשים יום". הא כיצד? מנה ארבעים ותשעה וקדש יום חמשים כיובל.
[ט] "והקרבתם מנחה חדשה לה' "-- שתהא חדשה לכל המנחות. אין לי אלא מנחת חטים. מנחת שעורים מנין? כשהוא אומר (במדבר כח, כו) "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם"-- אם אינו ענין למנחת חטים, תנהו ענין למנחת שעורים.רש"י
"עד ממחרת השבת השביעת תספרו" - ולא עד בכלל והן ארבעים ותשעה יום
"חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" - ביום החמשים תקריבוה ואומר אני זהו מדרשו אבל פשוטו עד ממחרת השבת השביעית שהוא יום חמשים תספרו ומקרא מסורס הוא
"מנחה חדשה" - היא המנחה הראשונה שהובאה מן החדש וא"ת הרי קרבה מנחת העומר אינה כשאר כל המנחות שהיא באה מן השעורים
[טו] ולא עד בכלל. דאם לא כן, יקשה לך, הרי כתב (דברים ט"ז, ט') "שבעה שבועות תספור לך", אלא 'עד ולא עד בכלל':
[טז] אבל פשוטו וכו' ומקרא מסורס הוא. ולא ידעתי מי דחקו לרש"י לסור מן המדרש, כי יתפרש המדרש הזה לפי פשוטו, וכך פירוש הכתוב; "עד ממחרת השבת השביעית תספרו", ולא עד בכלל, ועם "מחרת השבת השביעית" הוא חמשים יום, וביום חמשים "והקרבתם". והא דלא כתב 'והקרבתם ביום החמישים', שאם כתב תספרו מ"ט יום וביום המחרת והקרבתם, היה יום החמישים נבדל מן המ"ט יום, ולא היה שייך כלל אל מ"ט ימים, אבל הוא שייך אל המ"ט ימים, אף על גב שאין יום חמישים נכנס עמהם במספר הימים. ודבר זה הוא מופלג בחכמה, ואין זה מקומו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ – וְלֹא עַד בִּכְלָל; וְהֵן אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יוֹם.
חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' – בְּיוֹם הַחֲמִשִּׁים תַּקְרִיבוּהָ. וְאוֹמֵר אֲנִי: זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ; אֲבָל פְּשׁוּטוֹ: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, שֶׁהוּא יוֹם חֲמִשִּׁים – תִּסְפְּרוּ. וּמִקְרָא מְסֹרָס הוּא.
מִנְחָה חֲדָשָׁה – הִיא הַמִּנְחָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּבְאָה מִן הֶחָדָשׁ. וְאִם תֹּאמַר: הֲרֵי קָרְבָה מִנְחַת הָעֹמֶר? אֵינָהּ כִּשְׁאַר כָּל הַמְּנָחוֹת, שֶׁהִיא בָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִים.
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
והיו בב' הלחם החמץ אשר היצה"ר נמשל בו, כי בלשון רז"ל (ברכות יז, א) הוא נקרא שאור שבעיסה לפי שבמקום שהתורה מצויה שם אין היצה"ר יכול להזיק כארז"ל (קידושין ל, ב) אמר הקב"ה בראתי היצה"ר בראתי לו תבלין דהיינו התורה, ואלמלא היצה"ר לא היה הקב"ה מוריד התורה מן העליונים אל התחתונים כי בטענה זו נצח משה רבינו את המלאכים כשאמרו לפני הקב"ה חמדה גנוזה יש לך כו' ואתה רוצה ליתנה לב"ו, והשיב להם משה כלום יש יצה"ר ביניכם כו' (שבת פח, ב) ור"ל שהיה צורך ליתן התורה אל התחתונים כדי ליתן להם תבלין על היצה"ר הכרוך בהם למלא חסרונם לכך נאמר חמץ תאפינה.
וזה הטעם ג"כ העלם יום דין של ר"ה, כדי שלא ילך אדם בשרירות לבו ויסגל עונות כל ימות השנה ויחשוב לתקן מעשיו בהיותו קרוב ליום ה' אשר בו ישב על כסא דין אלא ידמה בנפשו כאלו בכל יום ויום ה' יושב על כסאו למשפט ומתבקר פנקסו ועל ידי זה יהיה כל יום ויום בתשובה, וכן איכא למאן דאמר אדם נידון בכל יום (ר"ה טז, א) שנאמר (איוב ז, יח) ותפקדנו לבקרים ולרגעים תבחננו. ובחיבורי הנזכר הארכתי בב' טעמים אלו כי נכונים למוצאי דעת.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא כג טז"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.