רשב"ם על ויקרא כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(ב). אשר תקראו אותם מקראי קודש: אשר תזמנו אותם זמני קודש, כל לשון קריאה שאצל מועדים לשון קביעת זמן הוא, כמו קרא עלי מועד וכן התרגום מערע קדיש ולשון כמקרה הכסיל:

(יא). ממחרת השבת: ממחרת יום ראשון של פסח:

(טז). מנחה חדשה: להתיר חדש במקדש כי הוא זמן בישול תבואה:

(כב). ובקוצרכם: ממחרת הפסח לאחר הקרבת העומר:

(כד). זכרון תרועה: על ידי התרועה תזכרו למקום, כדכתיב והריעותם בחצוצרות וגו' ונזכרתם וגו':

(כז). אך בעשור וגו': בשאר ימים טובים הותרה מלאכת אוכל נפש ונאסרת מלאכת עבודה, אבל ביום הכיפורים שהוא יום עינוי כל מלאכה אסורה כשבת:
והקרבתם אשה: כדכתיב באחרי מות ובפנחס:

(לו). עצרת: עצירת מניעת מלאכה:

(לט). אך בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה: אע"פ שראש השנה ויום הכיפורים באים לזכרון ולכפרה, אבל סוכות בא לשמחה ולהודאה על שמילא בתיהם כל טוב בימי אסיפה:

(מ). וענף עץ עבות: קמץ הוא כמו קדוש טהור עמוק גדול, כלומר ענף של עץ מעובת הרבה:

(מב). כל האזרח: אפילו אותן שיש להם בתים ישבו בסוכות:

(מג). למען ידעו דורותיכם וגו': פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה סוכה ממש, וזה טעמו של דבר חג הסוכות תעשה לך באוספך מגרנך ומיקבך באוספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב דגן ותירוש ויצהר למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא יישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתיכם מלאים כל טוב ואל תאמרו בלבבכם כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, וכסדר הזה נמצא בפרשת עקב תשמעון וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלקיך זה ארבעים שנה וגו' ויאכילך את המן וגו', ולמה אני מצוה לך לעשות זאת? כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה וגו' ואכלת ושבעת וגו' ורם לבבך ושכחת את ה' וגו' ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך לעשות חיל, ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ויושבין בסוכות לזכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת, ומפני הטעם הזה קבע הק' את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב, לבלתי רום לבבם על בתיהם מלאים כל טוב פן יאמרו ידינו עשו לנו את החיל הזה: