קטגוריה:במדבר כח כו

<< | ספר במדבר • פרק כ"ח • פסוק כ"ו | >>

וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו.

וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

המהדורה המוטעמת:

וּבְי֣וֹם הַבִּכּוּרִ֗ים בְּהַקְרִ֨יבְכֶ֜ם מִנְחָ֤ה חֲדָשָׁה֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וּבְי֣וֹם וּ - ו' החיבור
בְ - מילת יחס
י֣וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/b/3117
מורפ': HC/R/Ncmsc הַבִּכּוּרִ֗ים הַ - מילית, ה' הידיעה
בִּכּוּרִ֗ים - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/1061
מורפ': HTd/Ncbpa בְּהַקְרִ֨יבְכֶ֜ם בְּ - מילת יחס
הַקְרִ֨יבְ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
כֶ֜ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: b/7126
מורפ': HR/Vhc/Sp2mp מִנְחָ֤ה מִנְחָ֤ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4503
מורפ': HNcfsa חֲדָשָׁה֙ חֲדָשָׁה֙ - תואר, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2319
מורפ': HAafsa לַֽיהוָ֔ה לַֽ - מילת יחס
יהוָ֔ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/3068
מורפ': HR/Np בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם בְּ - מילת יחס
שָׁבֻעֹ֖תֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: b/7620
מורפ': HR/Ncmpc/Sp2mp מִֽקְרָא מִֽקְרָא - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 4744
מורפ': HNcmsc־קֹ֨דֶשׁ֙ קֹ֨דֶשׁ֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6944
מורפ': HNcmsa יִהְיֶ֣ה יִהְיֶ֣ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3ms לָכֶ֔ם לָ - מילת יחס
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־מְלֶ֥אכֶת מְלֶ֥אכֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 4399
מורפ': HNcfsc עֲבֹדָ֖ה עֲבֹדָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5656
מורפ': HNcfsa לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn תַעֲשֽׂוּ תַעֲשֽׂוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi2mp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וּבְי֣וֹם מונח (משרת, דרגא 5) הַבִּכּוּרִ֗ים רביעי (משנה, דרגא 3)

בְּהַקְרִ֨יבְכֶ֜ם קדמא, גרש (שליש, דרגא 4)

מִנְחָ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) חֲדָשָׁה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לַֽיהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם טפחא, אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

יִהְיֶ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) לָכֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כָּל־מְלֶ֥אכֶת מרכא (משרת, דרגא 5) עֲבֹדָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) תַעֲשֽׂוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה מהתבואה החדשה לַיהוָה, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם בחג השבועות - החל 7 שבועות לאחר הנפת העומר, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּבְיוֹמָא דְּבִכּוּרַיָּא בְּקָרוֹבֵיכוֹן מִנְחָתָא חֲדַתָּא קֳדָם יְיָ בְּעַצְרָתְכוֹן מְעָרַע קַדִּישׁ יְהֵי לְכוֹן כָּל עֲבִידַת פּוּלְחַן לָא תַעְבְּדוּן׃
ירושלמי (יונתן):	וּבְיוֹמָא דְבִכּוּרַיָא בִּקְרוּבְכוֹן דוֹרָנָא מִן עֲלַלְתָּא חַדְתָּא קֳדָם יְיָ בַּעֲצַרְתְּכוֹן כַּד יִתְמְלוּן שִׁבְעָתֵי שְׁבוּעַיָא מְאָרַע קַדִישׁ יְהֵי לְכוֹן כָּל עִיבִידַת פּוּלְחָנָא לָא תַעַבְדוּן:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

והקרבתם עולה לריח ניחח לה' - מה אלו אתה מקריב - חוץ מן האמור בתורת כהנים. אתה אומר אלו אתה מקריב חוץ מן האמור בתורת כהנים, וכי שוים הן? אין עליך לומר כלשון אחרון, כי אם כלשון ראשון: אלו אתה מקריב חוץ מן האמור בתורת כהנים: פרים בני בקר שנים ואיל אחד - הרי שמצא פרים ולא מצא אילים, אילים ולא מצא כבשים, שומע אני לא יקריב עד שימצא כולן? ת"ל שבעת ימים תקריבו אשה לה', אפילו אחד מהם. או אפילו כולם מצויים? תלמוד לומר פרים בני בקר שנים עשר אילים שנים:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"וביום הבכורים" - חג השבועות קרוי בכורי קציר חטים ע"ש שתי הלחם שהם ראשונים למנחת חטים הבאה מן החדש

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[טו] שהם ראשונים וכו'. פירוש, שאסור להקריב מנחה מתבואה חדשה, אפילו מנחת סוטה שהיא של שעורים (לעיל ה, טו) - אסור להביא מן החדש, קודם הקרבת שתי הלחם (מנחות דף פד:):

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – חַג הַשָּׁבוּעוֹת קָרוּי "בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" (שמות לד,כב), עַל שֵׁם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁהֵם רִאשׁוֹנִים לְמִנְחַת חִטִּים הַבָּאָה מִן הֶחָדָשׁ (מנחות פ"ד ע"ב).

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

וביום הבכורים. חג השבועות נקרא בכורי קציר חטים על שם שתי הלחם, שהם תחלה למנחת חטים הבאה מן החדש.

ויש לך להתבונן למה לא הזכיר כאן בשעיר של עצרת חטאת, כשם שהזכיר בכל המועדים שבפרשה זו, והטעם בזה על דרך הפשט לפי שעצרת זמן מתן תורה ושם היו ישראל כנולד זה בלא חטא.

וע"ד הקבלה ירמוז לעצרתו של עולם שבו יבטל יצר הרע לגמרי וגדר אבניו נהרסה.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"בשבועותיכם" בשביל שבועות חקות קציר ששמרתי לכם. וטעם הבי"ת בתיבת בשבועותיכם כטעם בנפש יכפר. בדם עשהאל. בלחם נשכרו:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"מט ""וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם", האריך בלשונו, מפני שבמ"ש בפ' אמור וספרתם וכו' שבע שבתות וכו' עד ממחרת השבת השביעית

תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה יש לטעות שיספרו חמשים וביום שאחר החמשים יקריבו מנחה חדשה, וא"כ מ"ש כאן בהקריבכם מנחה חדשה הוא ביום נ"א, וכן אף שאמר וביום הבכורים בהקריבכם, נאמר שגם יום הבכורים שהוא היו"ט יהי' ביום נ"א, ונפרש מ"ש בפ' אמור והקרבתם מנחה חדשה וכו' וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש הכל ביום נ"א וכבר הבאתי שם בהת"ה (סי' קסד) שהמפרשי' נלחצו מאד במ"ש תספרו חמשים יום, ואם נפרש והקרבתם היינו ביום חמשים ואחד יבואר הכתוב כפשוטו, ע"כ הוסיף פה בשבעותיכם מקרא קדש שהיו"ט יהיה בשבעותיכם ר"ל כשיתמלאו השבעה שבועות שהוא ביום החמשים, וידעינן שהקרבת המנחה ויו"ט שהוא יום הבכורים הכל הוא ביום

החמשים, ומ"ש תספרו חמשים יום הוא כפי קבלת חז"ל שבארנו שם בארך:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

בהקריבכם וגו' בשבועותיכם. נתכוון לומר כי אין החג על סימן מנחה חדשה לבד אלא גם לתשלום ספירת השבועות, כי הוא תיקון גדול לנשמות עם בני ישראל כאמור בספרי אנשי אמת, ודקדק לומר בשבועותיכם בכינוי, להעיר כי השבעה שבועות הם בחינת שבעה הצדיקים יסודי עם בני ישראל כאמור בספר הזוהר (תיקונים כא):

עוד נתכוין באומרו בשבועותיכם לשלול דעת שוטים (מנחות דף סה:) שסוברים במה שאמר הכתוב ממחרת השבת הוא שבת בראשית לזה אמר בשבועותיכם פירוש השבועות שלכם, ואם פירוש מאמר ממחרת השבת שבת בראשית אין שביעיות אלו שלהם אלא שביעיות עולם, כיוצא בדבר מצינו שאמרו בברייתא (שם ע"ב) וזה לשונם ר' יהודה אומר תספור לך יצתה שבת בראשית שספירתה בכל אדם: