מ"ג שמות לד כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמות · לד · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחַ֤ג שָׁבֻעֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔ בִּכּוּרֵ֖י קְצִ֣יר חִטִּ֑ים וְחַג֙ הָֽאָסִ֔יף תְּקוּפַ֖ת הַשָּׁנָֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְחַגָּא דְּשָׁבוּעַיָּא תַּעֲבֵיד לָךְ בִּכּוּרֵי חֲצָד חִטִּין וְחַגָּא דִּכְנָשָׁא בְּמִפְּקַהּ דְּשַׁתָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וְחַגָא דִּשְׁבוּעַיָא תַּעֲבֵיד לָךְ בִּזְמַן בִּכּוּרֵי חֲצַד חִינְטִין וְחַגָא דִכְנָשָׁא בְּמִיפְקָא דְשַׁתָּא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בכורי קציר חטים" - שאתה מביא בו שתי הלחם מן החטים (ר"ה כא)

"בכורי" - שהיא מנחה ראשונה הבאה מן החדש של חטים למקדש כי מנחת העומר הבאה בפסח מן השעורים היא

"וחג האסיף" - בזמן שאתה אוסף תבואתך מן השדה לבית אסיפה זו ל' הכנסה לבית כמו (דברים כב) ואספתו אל תוך ביתך

"תקופת השנה" - שהוא בחזרת השנה בתחלת השנה הבאה

"תקופת" - לשון מסיבה והקפה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים – שֶׁאַתָּה מֵבִיא בּוֹ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִן הַחִטִּים.
בִּכּוּרֵי – שֶׁהִיא מִנְחָה רִאשׁוֹנָה הַבָּאָה מִן הֶחָדָשׁ שֶׁל חִטִּים לַמִּקְדָּשׁ; כִּי מִנְחַת הָעֹמֶר הַבָּאָה בַּפֶּסַח, מִן הַשְּׂעוֹרִים הִיא (מנחות פ"ד ע"א).
וְחַג הָאָסִיף – בִּזְמַן שֶׁאַתָּה אוֹסֵף תְּבוּאָתְךָ מִן הַשָּׂדֶה לַבַּיִת. אֲסִיפָה זוֹ – לְשׁוֹן הַכְנָסָה לַבַּיִת, כְּמוֹ: "וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ" (דברים כב,ב).
תְּקוּפַת הַשָּׁנָה – שֶׁהִיא בַּחֲזָרַת הַשָּׁנָה, בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַבָּאָה.
תְּקוּפַת – לְשׁוֹן מְסִבָּה וְהַקָּפָה.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כב) "וחג" כתוב בשני מקומות ושם בצאת השנה, כי סוף השנה היא תחלת השנה האחרת. וזה לאות, כי השמש תכנס במזל המאזנים סמוך ליום העשור, ולא יתאחר עד צאת סוכות, שלא תכנס השנה האחרת, על כן כתוב "תקופת השנה". ואל תסמוך על תקופת שמואל, רק על תקופת רב אדא. אעפ"י שהיא צריכה לשני תיקונים. האחד בעבור שמהלך השמש פעם בארוכה ופעם בקצרה. וזה השנוי אינו במהלך השמש, כי שוה הוא לעולם, רק הוא כנגד מראה הנקודה בגלגל המזלות. והתקון השני בעבור תנועת גלגל קטן בראש טלה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שלש פעמים בשנה". כי עע"ז היו מתראים לפני אליליהם בכל יום בבתי במותיהם שהיו בכל עיר ובכל שכונה, ואתה רק ג"פ, ורק כל זכורך, ובאר למה ג' פעמים, שבפסח אתה מתראה לפני האדון, כי עבד היית ויפדך ואתה עבדו, ובשבועות לפני ה' שאז קבלת התורה וידעת שהוא בורא כל ומהוה כל נמצא, ובסוכות מפני אלהי ישראל, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל שהם ענני הכבוד, שזה מורה שהוא אלהי ישראל וה' הולך לפניהם בעמוד עננו:

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה. שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן ה' אלהי ישראל." (כב - כג):

(כב) הנה אין בכל הכתובים האלה הבאים כאחד קשר איש באחיו, זולת דקדוקים אין מספר. ואומרה כי אחרי אומרו כי כל אלהי העמים אלילים, ואך את ה' נעבוד כי אלהים אמת הוא, והלא לא יבצר פתחון פה מנמהרי לב לדבר ולומר כי אחר שה' אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם כי הוא בראו ומקיימו כי מלא כל הארץ כבודו, אם כן איפה למה יעשה כה לעבדיו לצוות להם שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה', כמדובר פרשת משפטים (לעיל כג יז). כי אחר שמלא כל הארץ כבודו יתברך, בכל מקום אשר יזכיר האדם את שמו יתברך שם הוא. לזה אמר הנה הגדתי לך את אשר הטיב הוא יתברך עמך בחג המצות כי בו יצאת ממצרים, באופן שעל ידי כן שיצאת בו בן חורין במועד ההוא לא תשית לב בשמחתך לגיל ברעדה, רק ברוב שמחתך תמשוך ביין את בשרך ותאכל למעדנים וימשך קלות ראש ופחיזות:

וכן "וחג שבועות" ככה "תעשה לך". כלומר, לא יהיה אפילו חציו לה' וחציו לך, כי אם כולו לך להנאת גופך (עי' פסחים סח ב). וזה כי הלא הוא "בכורי קציר חטים". וברוב שמחתך על קציר שדותיך כי ירבו, תעשה שמחה יתירה להנאת הגוף ותשליך אחר גויך הנוגע אל ה' ושמחת מתן תורתו:

וכן "וחג האסיף" אל הבית כל תבואתך, וגם הוא "תקופת השנה" הבאה, שתשמח בהתחלת הגשם והבאת הזרע אשר תזרע לשנה הבאה, באופן תהיה שמחתך יתירה באכול משמנים ושתות ממתקים ושכחת את ה' אלהיך:

(כג) על כן אנכי מצוך "שלש פעמים בשנה יראה וכו' אל פני האדון" וכו', למען תהיה יראתו יתברך על פניכם בבית ה' לבלתי תחטאו:

<< · מ"ג שמות · לד · כב · >>