רש"י על שמות לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על שמות · לד · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פסל לך" - הראהו מחצב סנפירינון מתוך אהלו ואמר לו הפסולת יהיה שלך ומשם נתעשר משה הרבה

"פסל לך" - אתה שברת הראשונות אתה פסל לך אחרות משל למלך שהלך למדינת הים והניח ארוסתו עם השפחות מתוך קלקול השפחות יצא עליה שם רע עמד שושבינה וקרע כתובתה אמר אם יאמר המלך להורגה אומר לו עדיין אינה אשתך בדק המלך ומצא שלא היה הקלקול אלא מן השפחות נתרצה לה אמר לו שושבינה כתוב לה כתובה אחרת שנקרעה הראשונה אמר לו המלך אתה קרעת אותה אתה קנה לך נייר אחר ואני אכתוב לה בכתב ידי כך המלך זה הקב"ה השפחות אלו ערב רב והשושבין זה משה ארוסתו של הקדוש ברוך הוא אלו ישראל לכך נאמר פסל לך

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נכון" - מזומן

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואיש לא יעלה עמך" - הראשונות על ידי שהיו בתשואות וקולות וקהלות שלטה בהן עין רעה אין לך יפה מן הצניעות

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקרא בשם ה'" - מתרגמינן וקרא בשמא דה'

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יי יי" - (ר"ה יז) מדת רחמים היא אחת קודם שיחטא ואחת לאחר שיחטא וישוב

"אל" - אף זו מדת רחמים וכן הוא אומר (תהלים כב) אלי אלי למה עזבתני ואין לומר למדת הדין למה עזבתני כך מצאתי במכילתא

"ארך אפים" - (סנהדרין קיא) מאריך אפו ואינו ממהר ליפרע שמא יעשה תשובה

"ורב חסד" - לצריכים חסד שאין להם זכיות כ"כ (ר"ה יז)

"ואמת" - לשלם שכר טוב לעושי רצונו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נצר חסד" - שהאדם עושה לפניו

"לאלפים" - לשני אלפים דורות

"עונות" - אלו הזדונות פשעים אלו המרדים שאדם עושה להכעיס

"ונקה לא ינקה" - לפי פשוטו משמע שאינו מוותר על העון לגמרי אלא נפרע ממנו מעט מעט ור"ד מנקה הוא לשבים ולא ינקה לשאינן שבים (יומא פו)

"פקד עון אבות על בנים" - כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם שכבר פירש במקרא אחר לשונאי

"ועל רבעים" - דור רביעי נמצאת מדה טובה מרובה על מדת פורענות אחת לחמש מאות שבמדה טובה הוא אומר נוצר חסד לאלפים

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימהר משה" - כשראה משה שכינה עוברת ושמע קול הקריאה מיד וישתחו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ילך נא ה' בקרבנו" - כמו שהבטחתנו מאחר שאתה נושא עון ואם עם קשה עורף הוא וימרו בך ואמרת על זאת פן אכלך בדרך אתה תסלח לעונינו וגו' יש כי במקום אם

"ונחלתנו" - ותתננו לך לנחלה (ס"א שתתן לנו נחלה) מיוחדת זו היא בקשת ונפלינו אני ועמך שלא תשרה שכינתך על האומות עו"א

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כורת ברית" - על זאת

"אעשה נפלאות" - לשון ונפלינו שתהיו מובדלים בזו מכל האומות עו"א שלא תשרה שכינתי עליהם

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את האמרי וגו'" - ו' אומות יש כאן כי הגרגשי עמד ופנה מפניהם

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשריו" - (ע"ז מד) הוא אילן שעובדים אותו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קנא שמו" - מקנא להפרע ואינו מוותר וזהו כל לשון קנאה אוחז בנצחונו ופורע מעוזביו

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואכלת מזבחו" - כסבור אתה שאין עונש באכילתו ואני מעלה עליך כמודה בעבודתו שמתוך כך אתה בא ולוקח מבנותיו לבניך (שמ"ר)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חדש האביב" - חדש הביכור שהתבואה מתבכרת בבישולה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל פטר רחם לי" - באדם

"וכל מקנך תזכר וגו'" - וכל מקנך אשר תזכר בפטר שור ושה אשר יפטור זכר את רחמה

"פטר" - ל' פתיחה וכן (משלי יז) פוטר מים ראשית מדון תי"ו של תזכר לשון נקבה היא מוסב על היולדת

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ופטר חמור" - ולא שאר בהמה טמאה

"תפדה בשה" - נותן שה לכהן והוא חולין ביד כהן ופטר חמור מותר בעבודה לבעלים

"וערפתו" - עורפו בקופיץ הוא הפסיד ממון כהן לפיכך יופסד ממונו

"כל בכור בניך תפדה" - ה' סלעים פדיונו קצוב שנאמר (במדבר יח) ופדויו מבן חדש תפדה

"ולא יראו פני ריקם" - לפי פשוטו של מקרא דבר בפ"ע הוא ואינו מוסב על הבכור שאין במצות בכור ראיית פנים אלא אזהרה אחרת היא וכשתעלו לרגל לראות לא יראו פני ריקם מצוה עליכם להביא עולת ראיית פנים ולפי מדרש ברייתא מקרא יתר הוא ומופנה לגזרה שוה ללמד על הענקתו של עבד עברי שהוא חמשה סלעים מכל מין ומין כפדיון בכור במסכת (קדושין דף יז)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחריש ובקציר תשבות" - למה נזכר חריש וקציר יש מרבותינו אומרים על חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית ללמדך שמוסיפין מחול על הקדש (ר"ה ט) וכך משמעו ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות ועבודת ו' הימים שהתרתי לך יש שנה שהחריש והקציר אסור ואין צ"ל חריש וקציר של שביעית שהרי כבר נאמר (ויקרא כה) שדך לא תזרע וגו' וי"א שאינו מדבר אלא בשבת וחריש וקציר שהוזכר בו לומר לך מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר שהוא מצוה ודוחה את השבת

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בכורי קציר חטים" - שאתה מביא בו שתי הלחם מן החטים (ר"ה כא)

"בכורי" - שהיא מנחה ראשונה הבאה מן החדש של חטים למקדש כי מנחת העומר הבאה בפסח מן השעורים היא

"וחג האסיף" - בזמן שאתה אוסף תבואתך מן השדה לבית אסיפה זו ל' הכנסה לבית כמו (דברים כב) ואספתו אל תוך ביתך

"תקופת השנה" - שהוא בחזרת השנה בתחלת השנה הבאה

"תקופת" - לשון מסיבה והקפה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל זכורך" - כל הזכרים שבך הרבה מצות בתורה נאמרו ונכפלו ויש מהם שלש פעמים וארבע לחייב ולענוש על מנין לאוין שבהם ועל מנין עשה שבהם

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אוריש" - כתרגומו אתריך וכן (דברים ב) החל רש וכן (במדבר לב) ויורש את האמורי לשון גרושין

"והרחבתי את גבלך" - ואתה רחוק מבית הבחירה ואינך יכול לראות לפני תמיד לכך אני קובע לך שלש רגלים הללו

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תשחט וגו'" - לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים אזהרה לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה (פסחים סג)

"ולא ילין" - כתרגומו אין לינה מועלת בראש המזבח ואין לינה אלא בעמוד השחר

"זבח חג הפסח" - אימוריו ומכאן אתה למד לכל הקטר חלבים ואברים

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ראשית בכורי אדמתך" - משבעת המינין האמורים בשבח ארצך (דברים ח) ארץ חטה ושעורה וגפן וגו' ודבש הוא דבש תמרים

"לא תבשל גדי" - אזהרה לבשר בחלב ושלשה פעמים כתוב בתורה אחד לאכילה ואחד להנאה ואחד לאיסור בישול (חולין קטו)

"גדי" - כל ולד רך במשמע ואף עגל וכבש ממה שהוצרך לפרש בכמה מקומות גדי עזים למדת שגדי סתם כל יונקים במשמע

"בחלב אמו" - פרט לעוף שאין לו חלב שאין איסורו מן התורה אלא מדברי סופרים

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את הדברים האלה" - ולא אתה רשאי לכתוב תורה שבעל פה

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי ברדת משה" - כשהביא לוחות אחרונות ביום הכפורים

"כי קרן" - לשון קרנים שהאור מבהיק ובולט כמין קרן ומהיכן זכה משה לקרני ההוד רבותינו אמרו מן המערה שנתן הקב"ה ידו על פניו שנאמר (שמות לג) ושכותי כפי

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וייראו מגשת אליו" - בא וראה כמה גדולה כחה של עבירה שעד שלא פשטו ידיהם בעבירה מהו אומר (שמות כד) ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל ולא יראים ולא מזדעזעים ומשעשו את העגל אף מקרני הודו של משה היו מרתיעים ומזדעזעים

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנשאים בעדה" - כמו נשיאי העדה

"וידבר משה אליהם" - שליחותו של מקום ולשון הווה הוא כל הענין הזה

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואחרי כן נגשו" - אחר שלמד לזקנים חוזר ומלמד הפרשה או ההלכה לישראל תנו רבנן כיצד סדר המשנה משה היה לומד מפי הגבורה נכנס אהרן שנה לו משה פרקו נסתלק אהרן וישב לו לשמאל משה נכנסו בניו שנה להם משה פרקם נסתלקו הם ישב אלעזר לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן נכנסו זקנים שנה להם משה פרקם נסתלקו זקנים ישבו לצדדין נכנסו כל העם שנה להם משה פרקם נמצא ביד כל העם א' ביד הזקנים ב' ביד בני אהרן שלשה ביד אהרן ארבעה וכו' כדאיתא (בעירובין נד)

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתן על פניו מסוה" - כתרגומו בית אפי לשון ארמי הוא בגמרא (כתובות סב) סוי לבא ועוד בכתובות הוה קא מסוה לאפה לשון הבטה היה מסתכל בה אף כאן מסוה בגד הניתן כנגד הפרצוף ובית העינים ולכבוד קרני ההוד שלא יזונו הכל מהם היה נותן המסוה כנגדן ונוטלו בשעה שהיה מדבר עם ישראל ובשעה שהמקום נדבר עמו עד צאתו ובצאתו יצא בלא מסוה

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ודבר אל בני ישראל" - וראו קרני ההוד בפניו וכשהוא מסתלק מהם

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו" - וכשבא לדבר אתו נוטלו מעל פניו חסלת פרשת כי תשא