רש"י על שמות לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על שמות · לה · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקהל משה" - למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר והוא לשון הפעיל שאינו אוסף אנשים בידים אלא הן נאספים ע"פ דבורו ותרגומו ואכנש

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ששת ימים" - הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן לומר שאינו דוחה את השבת

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תבערו אש" - (סנהדרין לה יבמות ו) יש מרבותינו אומרים הבערה ללאו יצאת וי"א לחלק יצאת

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זה הדבר אשר צוה ה'" - לי "לאמר" לכם:

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נדיב לבו" - ע"ש שלבו נדבו קרוי נדיב לב כבר פירשתי נדבת המשכן ומלאכתו במקום צוואתם

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את המשכן" - יריעות התחתונות הנראות בתוכו קרוים משכן

"את אהלו" - הוא אהל יריעות עזים העשוי לגג

"ואת מכסהו" - מכסה עורות אילים והתחשים

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת פרכת המסך" - פרוכת המחיצה כל דבר המגין בין מלמעלה בין מכנגד קרוי מסך וסכך וכן (איוב א) שכת בעדו (הושע ב) הנני שך את דרכך

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחם הפנים" - כבר פירשתי על שם שהיו לו פנים לכאן ולכאן שהיה עשוי כמין תיבה פרוצה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת כליה" - מלקחים ומחתות

"נרתיה" - לוציני"ש בלע"ז בזיכים שהשמן והפתילות נתונין בהן

"ואת שמן המאור" - אף הוא צריך חכמי לב שהוא משונה משאר שמנים כמו שמפורש במנחות מגרגרו בראש הזית והוא כתית וזך

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מסך הפתח" - וילון שלפני המזרח שלא היו שם קרשים ולא יריעות

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את עמודיו ואת אדניה" - הרי חצר קרוי כאן ל' זכר ול' נקבה וכן דברים הרבה

"ואת מסך שער החצר" - וילון פרוש לצד המזרח עשרים אמה אמצעיות של רוחב החצר שהיה חמישים רחב וסתומין הימנו לצד צפון ט"ו אמה וכן לדרום שנא' (שמות כז) וחמש עשרה אמה קלעים לכתף

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יתדת" - לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח

"מיתריהם" - חבלים לקשור

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בגדי השרד" - לכסות הארון והשלחן והמנורה והמזבחות בשעת סילוק מסעות

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על הנשים" - עם הנשים וסמוכין עליהם (מה שהתרגום הניח על כפשוטו משום דלא מתרגם ויבאו האנשים ואתו גבריא כמו שמתרגם לעיל מיניה רק מתרגם ומייתן ור"ל שהביאו חח ונזם בעודן על הנשים כמש"כ רש"י על טוו את העזים)

"חח" - הוא תכשיט של זהב עגול נתון על הזרוע והוא הצמיד וכומז כלי זהב הוא נתון כנגד אותו מקום לאשה ורבותינו פירשו שם כומז כאן מקום זמה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל איש אשר נמצא אתו" - תכלת או ארגמן או תולעת שני או עורות אילים או תחשים כולם הביאו

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טוו את העיזים" - (שבת צט) היא היתה אומנות יתירה שמעל גבי העיזים טוין אותן

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנשאם הביאו" - א"ר נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו צבור מה שמתנדבין ומה שמחסרין אנו משלימין אותו כיון שהשלימו צבור את הכל שנאמר (שמות לו) והמלאכה היתה דים אמרו נשיאים מה עלינו לעשות הביאו את אבני השהם וגו' לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחלה ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם והנשאם כתיב

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חור" - בנה של מרים היה

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואהליאב" - משבט דן מן הירודין שבשבטים מבני השפחות והשוהו המקום לבצלאל למלאכת המשכן והוא מגדולי השבטים לקיים מה שנאמר (איוב לד) ולא נכר שוע לפני דל