רש"י על שמות לה
<< · רש"י על שמות · לה · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"את המשכן" - יריעות התחתונות הנראות בתוכו קרוים משכן
"את אהלו" - הוא אהל יריעות עזים העשוי לגג
"ואת מכסהו" - מכסה עורות אילים והתחשיםפסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"ואת כליה" - מלקחים ומחתות
"נרתיה" - לוציני"ש בלע"ז בזיכים שהשמן והפתילות נתונין בהן
"ואת שמן המאור" - אף הוא צריך חכמי לב שהוא משונה משאר שמנים כמו שמפורש במנחות מגרגרו בראש הזית והוא כתית וזךפסוק טו (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
"את עמודיו ואת אדניה" - הרי חצר קרוי כאן ל' זכר ול' נקבה וכן דברים הרבה
"ואת מסך שער החצר" - וילון פרוש לצד המזרח עשרים אמה אמצעיות של רוחב החצר שהיה חמישים רחב וסתומין הימנו לצד צפון ט"ו אמה וכן לדרום שנא' (שמות כז) וחמש עשרה אמה קלעים לכתףפסוק יח (כל הפסוק)
"יתדת" - לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח
"מיתריהם" - חבלים לקשורפסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
"על הנשים" - עם הנשים וסמוכין עליהם (מה שהתרגום הניח על כפשוטו משום דלא מתרגם ויבאו האנשים ואתו גבריא כמו שמתרגם לעיל מיניה רק מתרגם ומייתן ור"ל שהביאו חח ונזם בעודן על הנשים כמש"כ רש"י על טוו את העזים)
"חח" - הוא תכשיט של זהב עגול נתון על הזרוע והוא הצמיד וכומז כלי זהב הוא נתון כנגד אותו מקום לאשה ורבותינו פירשו שם כומז כאן מקום זמה