קטגוריה:שמות לד ט
ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו.
וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.
וַיֹּ֡אמֶר אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲדֹנָ֔י יֵֽלֶךְ־נָ֥א אֲדֹנָ֖י בְּקִרְבֵּ֑נוּ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֙רֶף֙ ה֔וּא וְסָלַחְתָּ֛ לַעֲוֺנֵ֥נוּ וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃
וַיֹּ֡אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֡אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms אִם אִם - ו' החיבור
צורת יסוד: 518 a
מורפ': HC־נָא֩ נָא֩ - מילית, זירוז
צורת יסוד: 4994
מורפ': HTe מָצָ֨אתִי מָצָ֨אתִי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 4672
מורפ': HVqp1cs חֵ֤ן חֵ֤ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2580
מורפ': HNcmsa בְּעֵינֶ֨יךָ֙ בְּ - מילת יחס
עֵינֶ֨י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/5869 a
מורפ': HR/Ncbdc/Sp2ms אֲדֹנָ֔י אֲדֹנָ֔ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 136
מורפ': HNcmpc/Sp1cs יֵֽלֶךְ יֵֽלֶךְ - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3212
מורפ': HVqj3ms־נָ֥א נָ֥א - מילית, זירוז
צורת יסוד: 4994
מורפ': HTe אֲדֹנָ֖י אֲדֹנָ֖ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 136
מורפ': HNcmpc/Sp1cs בְּקִרְבֵּ֑נוּ בְּ - מילת יחס
קִרְבֵּ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: b/7130
מורפ': HR/Ncmsc/Sp1cp כִּ֤י כִּ֤י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC עַם עַם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsa־קְשֵׁה קְשֵׁה - תואר, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7186
מורפ': HAamsc־עֹ֨רֶף֙ עֹ֨רֶף֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6203
מורפ': HNcmsa ה֔וּא ה֔וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms וְסָלַחְתָּ֛ וְ - ו' החיבור
סָלַחְתָּ֛ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5545
מורפ': HC/Vqp2ms לַעֲוֺנֵ֥נוּ לַ - מילת יחס
עֲוֺנֵ֥ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: l/5771
מורפ': HR/Ncbsc/Sp1cp וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּ - ו' החיבור
לְ - מילת יחס
חַטָּאתֵ֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: c/l/2403 b
מורפ': HC/R/Ncfsc/Sp1cp וּנְחַלְתָּֽנוּ וּ - ו' החיבור
נְחַלְתָּֽ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: c/5157
מורפ': HC/Vqp2ms/Sp1cp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֡אמֶר פזר (שליש, דרגא 4)
אִם־נָא֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) מָצָ֨אתִי קדמא (משרת, דרגא 5) חֵ֤ן מהפך (משרת, דרגא 5) בְּעֵינֶ֨יךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֲדֹנָ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
יֵֽלֶךְ־נָ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) אֲדֹנָ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּקִרְבֵּ֑נוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כִּ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) עַם־קְשֵׁה־עֹ֨רֶף֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
ה֔וּא זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְסָלַחְתָּ֛ תביר (משנה, דרגא 3)
לַעֲוֺנֵ֥נוּ מרכא (משרת, דרגא 5) וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
וּנְחַלְתָּֽנוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר חוזר על בקשתו לעיל (לג, טו) כדי לחזקה: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲדֹנָי, יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ, כִּי דווקא בגלל ש עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ ותיתן לנו את נחלתך, ארץ ישראל".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין קֳדָמָךְ יְיָ תְּהָךְ כְּעַן שְׁכִינְתָא דַּייָ בֵּינַנָא אֲרֵי עַם קְשֵׁי קְדָל הוּא וְתִשְׁבּוֹק לְחוֹבַנָא וְלִחְטָאַנָא וְתַחְסְנִנַּנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר אִין בְּבָעוּ אַשְׁכָּחִית רַחֲמִין קֳדָמָךְ יְיָ תְּהַךְ כְּדוֹן שְׁכִינַת יְקָרָךְ יְיָ בֵּינָנָא אֲרוּם עַם קְשֵׁי קְדַל הוּא וְתִשְׁבּוֹק לְחוֹבָנָא וּלְחַטָּאנָא וְתַחְסְנִינָנָא יַת אַרְעָא דְקַיְימִית לְאַבְהָתָנָא דְּלָא תְשַׁלְחְפִינָנָא בְּעַם אוֹחֲרָן: |
רש"י
"ונחלתנו" - ותתננו לך לנחלה (ס"א שתתן לנו נחלה) מיוחדת זו היא בקשת ונפלינו אני ועמך שלא תשרה שכינתך על האומות עו"א
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּנְחַלְתָּנוּ – וְתִתְּנֵנוּ לְךָ לְנַחֲלָה [ס"א: שֶׁתִּתֵּן לָנוּ נַחֲלָה] מְיֻחֶדֶת. זוֹ הִיא בַּקָּשַׁת "וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ" (שמות לג,טז), שֶׁלֹּא תַּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עַל הָאֻמּוֹת (ברכות ז' ע"א).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
(ט) "ויאמר". טעם "ילך נא ד' בקרבנו". כאשר יסעו, כמו והתהלכתי בתוככם (ויקרא כו, יב). "כי עם קשה עורף" - על דעת רבי מרינוס, אעפ"י שעם קשה עורף הוא, וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך (תה' מא, ה) - אעפ"י שחטאתי לך. ולפי דעתי רפאני, כי אני מודה שחטאתי לך, ובעבור חטאי החליתני. וככה זה, אני מודה "כי עם קשה עורף" הוא ואתה תסלח:
קצר
(ט) "ילך נא ה' בקרבנו" - כטעם אני לפניך אלך (ישעיה מה, ב). "כי עם קשי עורף הוא" - אעפ"י שעם קשי עורף הוא. "וסלחת לעוננו" - הכניס משה עצמו עם ישראל, כי הוא שלוחם, אם פירושו על מעשה העגל. והנכון בעיני שהוא לעתיד. ולא הזכיר פשעינו בעבור כבודו. "ונחלתנו" - תשימנו נחלה לך, כמו: והם עמך ונחלתך (דברים ט, כט). ויש אומרים שהוא פועל יוצא לשני פעולים, כאילו אמר "ונחלתנו" - את הארץ, וכמוהו אשר ינחלו לכם את הארץ (במדבר לד, יז):
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
למעלה שאל ואמר (לעיל לג טו) אם אין פניך הולכים, והיה הענין שיתלוה אתם שפע אור פניו מאתו יתברך וינהגם. אך עתה בראות שהיה עת רצון, שאל שאלה גדולה מזו, והוא "ילך נא ה' בקרבנו", והוא שישרה ממש שכינתו בתוכם. וזהו "בקרבנו". ונתן טעם ואמר "כי עם קשה עורף הוא". כלומר ולא יבצר ממנו חטא או עון, ואילו ילך המלאך לבד עמהם תבצר הסליחה:
ועוד נרויח שעל ידי כך "וסלחת לעוננו ולחטאתנו", שהוא שלא נסגל עונות וחטאים רק אתה תסלח אחד אחד. וזהו "לעוננו ולחטאתנו", שהוא לשון יחיד שאין בהן יו"ד הרבוי. מה שאין כן בלכתם עם המלאך כי כל אשר יחטאו בעודם עמו יתקבץ יחד עד יום פקידה, כי לא ישא לפשעם ויהיה למקרה האיבוד ח"ו. אך בהקל מעליהם והעביר ראשון ראשון יטהרו מחלאת העבירות ויהיו קדושים לה' על ידי הזכיות ונקותם מהעונות. וזהו אושר גדול בקש עליו שלמה המלך ע"ה באומרו (מלכים א ח נט) לעשות משפט עבדו וכו' דבר יום ביומו. וכן פירשו ז"ל (עבודה זרה ד א) על פסוק (עמוס ג ב) רק אתכם וכו', ועל פסוק (ירמיה מו כח) ויסרתיך למשפט וכו':
ואמר "ונחלתנו". כלומר, כי מזה ימשך יתנחל הקב"ה לעולם מישראל כמו דאמר (זכריה ב טז) ונחל ה' את יהודה, שיהיו תמיד עמו בלתי מתפרדים ממנו, כי יקלו מהעונות והחטאים כאשר כתבנו:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ונחלתנו. פירוש שלא יחליפם באומה אחרת אלא יהיו לו נחלת עולם:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות לד ט"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.