מ"ג שמות לד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות לד · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה יְהוָה כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ כֹּרֵ֣ת בְּרִית֒ נֶ֤גֶד כׇּֽל־עַמְּךָ֙ אֶעֱשֶׂ֣ה נִפְלָאֹ֔ת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נִבְרְא֥וּ בְכׇל־הָאָ֖רֶץ וּבְכׇל־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאָ֣ה כׇל־הָ֠עָ֠ם אֲשֶׁר־אַתָּ֨ה בְקִרְבּ֜וֹ אֶת־מַעֲשֵׂ֤ה יְהֹוָה֙ כִּֽי־נוֹרָ֣א ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֥ה עִמָּֽךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר הָא אֲנָא גָּזַר קְיָם קֳדָם כָּל עַמָּךְ אַעֲבֵיד פְּרִישָׁן דְּלָא אִתְבְּרִיאוּ בְּכָל אַרְעָא וּבְכָל עַמְמַיָּא וְיִחְזֵי כָל עַמָּא דְּאַתְּ בֵּינֵיהוֹן יָת עוּבָדָא דַּייָ אֲרֵי דְּחִיל הוּא דַּאֲנָא עָבֵיד עִמָּךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר הָא אֲנָא גְזַר קְיַים דְּלָא אַשַׁלְחִיף עַמָּא הָדֵין בְּעַם אוֹחְרַן בְּרַם מִינָךְ יִפְקוּן אוֹכְלוֹסִין דְּצַדִּיקִין קְבֵיל כָּל עַמָּךְ אַעֲבֵּיד פְּרִישַׁן לְהוֹן בִּזְמַן דִּיהָכוּן בְּשִׁבְיָיתָא עַל נַהַרְוַות בָּבֶל וְאֵסֵילֵיקִינוּן מִתַּמָּן וְאֵשְׁרִינוּן מִן לְגֵיו לִנְהַר סַמְבַּטְיוֹן וּכְהִינוּן פְּרִישַׁן לָא אִתְבְּרִיוּ בְּכָל דַּיְירֵי אַרְעָא וּבְכָל עַמְמַיָא וְיֶחֱמוּן כָּל עַמָּא דְאַנְתְּ שָׁרֵי בֵּינֵיהוֹן בְּיוֹמָא הַהוּא יַת עוּבְדָא דַיְיָ אֲרוּם דָּחִיל הוּא דַאֲנָא עָבִיד עִמָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כורת ברית" - על זאת

"אעשה נפלאות" - לשון ונפלינו שתהיו מובדלים בזו מכל האומות עו"א שלא תשרה שכינתי עליהם

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ארוך

(י) "ויאמר הנה אנכי כרת ברית" וזהו, כי עפ"י הדברים האלה כרתי אתך ברית (שמות לד כז), והם התנאים הכתובים מתחלת שמר לך (שמות לד יא). ובעבור זה אכתוב לך הלוחות השניים, ויהיה כשטר עדות. וכל זה, שסלחתי לעונם היה בעבור כבודך, על כן אעשה עמך נפלאות, שיתמהו כל רואיך, וידעו כי נתתי הוד עליך שלא עשיתי כן מיום שבראתי שמים וארץ, וזהו דבר קרינות פניו. והנה כתוב במותו לא כהתה עינו ולא נס לחה (דבר' לד, ז), הפך תולדות כל הזקנים. וטעם "אשר לא נבראו בכל הארץ" לא נשמע זה בגוים. והגאון אמר, "אשר לא נבראו" כן בכל ארץ מצרים, שיצאתם משם, "ובכל הגוים":

קצר

(י) "ויאמר" - השם. "הנה אנכי כורת ברית" - "עמך" ועם כל ישראל, רק "עמך" - לבדך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ אשר יצאתם משם, רמז לאותות שהיו במצרים, ולא בכל הגוים, וזהו כי קרן עור פניו (שמות לד, כט):


 

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על שמות לד ח

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר הנה אנכי כורת ברית". כרת עמו ברית על שתהיה שכינתו בקרבם כמו שבקש, והבטיח מצדו ג' דברים:

א) נגד כל עמך אעשה נפלאות שלא ינהג עמהם בנסים נסתרים כמו שהיה הענין אם היה שולח מלאך רק שיהיו הנפלאות גלוים נגד כל עמך, ב) שיהיו נפלאות אשר לא נבראו כמותם, כמו עמידת שמש ליהושע ושאר הנפלאות שנהג עמהם כל הזמן ההוא, ג) בכל הארץ ובכל הגוים, שיהיו נפלאות מפורסמים בכל הארץ כמו עמידת שמש ליהושע, וכבר בארתי בפי' יהושע (סימן י) שבכח כריתת ברית הלז אמר יהושע שמש בגבעון דום, ד) הבטחה למשה שכל העם שאתה בקרבו יראו איך יקרן אור פניו וייראו מגשת אליו, וז"ש מעשה ה' כי נורא הוא אשר אני עושה עמך:

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה ה' כי נורא הוא אשר אני עשה עמך" (י):

הנה פסוק זה אומר דורשני. ראשונה אמר עמך, ואחר כך אמר העם אשר אתה בקרבו, והכל עם אחד, ובשום פעם אינו מייחסו לעמו יתברך כי אם עמו של משה. ועוד מה שהוא נגד כל עמו ודאי שיראה כל העם, ומה חידש באומרו וראה כל העם וכו'. ועוד שאומר אשר אני עושה עמך, והלא הנסים לכל ישראל המה ולמה יאמר שעושה עם משה. ועוד אומרו נגד כל עמך, מי לא ידע שיהיו נגד כל העם:

אך רצה הקב"ה להיות בקרב ישראל כשאלת משה רבנו ע"ה ושעין בעין יראו כי בתוכם ה'. עוד דבר שני, והוא כי לא אעשה רק למענך. עוד שלישי, והוא כי יתרון מעלה למשה תראה לעיני כל אשר כח בהם לראותה ולא לעיני כל ההמון:

וזהו "הנה אנכי כורת ברית" על שאלתך שאלך בקרבם. ולמען יכירו זה "נגד כל עמך אעשה נפלאות" אשר יכירו כי לא מכח שר משרי מעלה הוא כי אם כח ה' שבקרבם. והוא כי הם "אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים" ששרים עליהם:

ועל השנית אמר "עמך" שהוא להיותם עמו שמזכותו הם אוכלים. ואמר "נגד כל עמך" וכו', לומר מה שכתבנו על פסוק (תהלים קז ח, טו, כא, לא) יודו לה' חסדו וכו', שהוא בל יעלה על לב איש שכאשר הנפלאות הם פלאים לעיני בני אדם כך הם פלאים בעיני המקום, כי לא כן הוא חלילה, כי הפלא אינו רק לעיני בני אדם, אך לפניו יתברך כפלא כטבע אחד הוא, כי אין לך פלא גדול מבריאת יש מאין ואף על פי כן לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את העולם כי אם בדבר ה' וכבר שמים נעשו. באופן כי בהיותו יתברך עושה פלא, לא נייחסהו לפלא רק בערכנו, אך בערכו יתברך לא נאמר כי אם שעושה חסד. וזהו אומרו יודו לה' חסדו, שהוא בחינת חסד. כי מה שהם נפלאותיו הם לבני אדם, כי בעיניהם יפלא. וזה יאמר פה הוא יתברך "נגד כל עמך", שהוא לראות עיניהם הוא מה שאעשה נפלאות, אך לא נגדי, עם היות "אשר לא נבראו" וכו':

ועל השלישית שהיא עשותו יתברך מעלה יתירה למשה, אמר "וראה כל העם" וכו'. והוא לומר הנפלאות הכוללות נגד כל כללות עמך אעשה, אך עוד אעשה עמך בפרטות מה שלא יהיה גלוי לעיני כל העם, רק "וראה כל העם" אותם "אשר אתה בקרבו" יחידי סגולה הקרובים ודבקים עמך כאהרן ובניו ויהושע ונשיאי העדה גדולי השלמות, אך לא כל ההמון. וזה "וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה ה' [וגו'] אשר אני עושה עמך" בייחוד. ולמה לא יראו הדבר כל יתר העם, לזה אמר כי נורא הוא, ותפול עליהם אימה. והוא ענין הקירון פנים שהיה נורא בעיני ההמון ויראו מגשת אליו, אך השלמים לבדם בלי חברת ההמון ראו ולא יראו, כמאמר הכתוב כי אחר אומרו שכל העדה יראו מגשת, הוא אומר (פסוק לא) ויקרא אליהם משה וישובו אליו אהרן וכל הנשיאים בעדה, שהוא העם אשר משה בקרבו בייחוד. אך יתר העם לא עצרו כח לראות, רק עוד מצוה להם את דברי התורה, אך אחרי כן ישים על פניו מסוה, כאשר יבא ביאורו בס"ד בסמוך:

<< · מ"ג שמות · לד · י · >>