מפרשי רש"י על שמות לד ט
| מפרשי רש"י על שמות • פרק ל"ד • פסוק ט' |
• ה • ו • ז • ט • טו • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כז • כט • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֡אמֶר אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲדֹנָ֔י יֵֽלֶךְ־נָ֥א אֲדֹנָ֖י בְּקִרְבֵּ֑נוּ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֙רֶף֙ ה֔וּא וְסָלַחְתָּ֛ לַעֲוֺנֵ֥נוּ וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃
רש"י
"ילך נא ה' בקרבנו" - כמו שהבטחתנו מאחר שאתה נושא עון ואם עם קשה עורף הוא וימרו בך ואמרת על זאת פן אכלך בדרך אתה תסלח לעונינו וגו' יש כי במקום אם
"ונחלתנו" - ותתננו לך לנחלה (ס"א שתתן לנו נחלה) מיוחדת זו היא בקשת ונפלינו אני ועמך שלא תשרה שכינתך על האומות עו"א
רש"י מנוקד ומעוצב
יֵלֶךְ נָא ה' בְּקִרְבֵּנוּ – כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ, מֵאַחַר שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא עָוֹן. וְאִם עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְיַמְרוּ בְּךָ, וְאָמַרְתָּ עַל זֹאת: "פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ" (שמות לג,ג), אַתָּה תִּסְלַח לַעֲוֹנֵנוּ וְגוֹמֵר. יֵשׁ "כִּי" בִּמְקוֹם "אִם".
וּנְחַלְתָּנוּ – וְתִתְּנֵנוּ לְךָ לְנַחֲלָה [ס"א: שֶׁתִּתֵּן לָנוּ נַחֲלָה] מְיֻחֶדֶת. זוֹ הִיא בַּקָּשַׁת "וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ" (שמות לג,טז), שֶׁלֹּא תַּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עַל הָאֻמּוֹת (ברכות ז' ע"א).
מפרשי רש"י
[ז] כמו שהבטחת. פירוש, שהרי כבר הבטיח הקב"ה שילך עמם, אלא פירושו "ילך ה' בקרבנו" 'כמו שהבטחת', וכל הענין לא בא אלא לסיפא דמילתא 'ואם עם קשה עורף הוא', ובשביל זה לא היה ראוי לילך בקרבנו, כדכתיב "פן אכלך בדרך" למעלה (לג, ג), על זה אמר 'כי אם עם קשה עורף הוא וסלחת וגו: