סדר עולם רבא פרק ו
<< · סדר עולם רבא · פרק ו · >>
ביום שביעי אחר עשרת הדברות עלה משה להר שנאמר (שמות כד, טז): "וַיִּשְׁכֹּן כָבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים" לטהרו למשה "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן" (שם, יח) "וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה ". בי"ז בתמוז ירד ושבר את הלוחות (שמות לב, ל): "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַתֶּם חֲטָאתֶם וְגוֹ'" עלה בי"ח בתמוז ובקש רחמים על ישראל דכתיב (דברים ט, כה): "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֵת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי כִּי אָמַר ה' וְגוֹ'" באותה שעה נתרצה הקב"ה לישראל ואמר למשה לפסול לוחות שניות ולעלות שנאמר (שם י, א) "בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשׁוֹנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְךָ אֲרוֹן עֵץ". ירד בכ"ח באב לפסול שני לוחות שנאמר (שמות לד, ד): "וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשׁוֹנִים וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וְגוֹ'" ועלה בכ"ט באב ונשנית לו תורה פעם שנית שנאמר (דברים י, י): "ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים ארבעים יום וארבעים לילה וגו' לא אבה ה' השחיתך" כימים הראשונים מה הראשונים מרוצים אף שניים מרוצים אמור מעתה אמצעים בכעס. ירד בי' בתשרי והוא היה יום הכפורים ובישרם שנתרצה לפני המקום שנאמר (שמות לד, ט): "וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ" לפיכך נתקיים יום זה חוק וזכרון לדורות שנאמר (ויקרא טז, לד): "וְהָיְתָה זֹאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם [לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל]".
(שמות לד, כט): "וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו וְגוֹ'" (שם, לב) "וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַוֵּם וְגוֹ'" מה צום, לעשות את המשכן. התחילו לעשות במלאכת המשכן (שמות לה, כא): "וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וגו'". (שם לט, מג) "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה" מה ברכה ברבם אמר להם יה"ר שתשרה שכינה במעשה ידיכם והם אמרו (תהלים צ, יז): "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְגוֹ'". ר' מאיר אומר לא כן אמר להם אלא (דברים א, יא): "ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יוֹסֵף עֲלֵיכֶם וְגוֹ'" אמר להם אשריכם ישראל שזכיתם לעבודת המשכן וכשם שזכיתם לכך כן תזכו שינתן לכם בית הבחירה ותשרה שכינה בתוככם שנאמר (שמות כה, ח): "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם":
ביום השביעי אחר עשרת הדברות כו' - הוא יום הראשון אחר עשרת הדברות.
לטהרו למשה - פי' לשומו כמלאכי השרת.
ארבעים יום וארבעים לילה - פי' בהדי ז' הימים.
עלה בי"ח כו' - פי' יום האמצעים היה בתוך המחנה אלא היה עולה בכל יום על ההר, עלה להר להתפלל ולא להיות שם כל ארבעים יום אלא כל המ"ם להתפלל וירד תיכף וכן היה כל המ"ם יום ודלא כהתוספות שכתבו שבארבעים יום אמצעים היה ג"כ בהר והגיהו בפרקי דר"א אבל א"א לומר כן דא"כ לא ירד ביוה"כ שלא שלמו עדיין מ"ם יום מפני שצ"ל שעלה בר"ח אלול אלא כמו שכתבתי ומאי דתני ירד מן ההד בעשרים ושמונה פי' מפני שעלה בכ"ח להתפלל ונתרצה וירד לעשות לוחות שניות ולא היה צריר להשלים מ"ם יום ומ"ם לילות ועלה בכ"ט והוא היה ביום ה' נמצא היה תשעה בתשרי ביום ב' ובאותו יום נתרצה הקב"ה אלא שלא ירד שעדיין לא שלמו מ"ם יום עם לילות עד למחר וביום הכיפורים בהשכמה ירד ולפיכך נקבע בו תענית שעת רצון. ולפי שביום הכיפורים ירד ובשרם שנתרצה המקום נתקיים יום חוק וזכרון ואתי שפיר הכל עיין בתוספת בבא קמא פ' מרובה.
לעשות המשכן - צוה ביום הכיפורים וממחרת אמר להם איך לעשות.
שנאמר ועשו לי מקדש כו' - פי' הרי עיקר הוא המקדש להיות שכינה שם בירכם שיזכו לבית הבחירה ששם הוא עיקר השראת השכינה: