קטגוריה:שמות לד כו
ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְ/ךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑י/ךָ לֹא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּ/חֲלֵ֥ב אִמּֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | רֵישׁ בִּכּוּרֵי אַרְעָךְ תַּיְתֵי לְבֵית מַקְדְּשָׁא דַּייָ אֱלָהָךְ לָא תֵיכְלוּן בְּשַׂר בַּחֲלַב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | שֵׁירוּי בּוּכְרַת פֵּרֵי אַרְעֲכוֹן תַּיְיתוּן לְבֵית מוּקְדְּשָׁא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן לֵית אַתּוּן רְשָּׁאִין לָא לִמְבַשְׁלָא וְלָא לְמֵיכוּל בְּשַר וַחֲלַב תְּרֵיהוֹן מְעַרְבִין כַּחֲדָא דְּלָא יִתְקוֹף רוּגְזִי בְּכוֹן וְאֵירְשִׁין פֵּרֵי אֵילָנֵיכוֹן עִם בּוּסְרָא בְּלִבְלוּבֵיהוֹן וְטַרְפֵיהוֹן כַּחֲדָא: |
| ירושלמי (קטעים): | שֵׁירוּי בִּיכְרַת עֲלַלְתְּכוֹן תַּיְתוּן לְבֵית מַקְדְּשָׁא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן עַמִי בֵּית יִשְרָאֵל לֵית אַתּוּן רְשָׁאִין לָא לִמְבַשְׁלָא וְלָא לְמֵיכְלָא בְּשַר וְחָלָב מְעוֹרְבִין כַּחֲדָא: |
רש"י (כל הפרק)
"ראשית בכורי אדמתך" - משבעת המינין האמורים בשבח ארצך (דברים ח) ארץ חטה ושעורה וגפן וגו' ודבש הוא דבש תמרים
"לא תבשל גדי" - אזהרה לבשר בחלב ושלשה פעמים כתוב בתורה אחד לאכילה ואחד להנאה ואחד לאיסור בישול (חולין קטו)
"גדי" - כל ולד רך במשמע ואף עגל וכבש ממה שהוצרך לפרש בכמה מקומות גדי עזים למדת שגדי סתם כל יונקים במשמע
"בחלב אמו" - פרט לעוף שאין לו חלב שאין איסורו מן התורה אלא מדברי סופריםאבן עזרא (כל הפרק)
(כו) "ראשית" כמו בפרשה הראשונה, ואלה הם התנאים. ומתחלת ואלה המשפטים עד שש שנים משפטים הם. והכהן הגדול והשופט שהוא המלך הם חייבים ללמדם ולדעתם.
וחיוב הצבור הם הנזכרים אחרי כן כמו אלה:רמב"ן (כל הפרק)
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לד כו.
מה הקשר בין ביכורים לבין גדי בחלב אמו?
שמות לד כו : "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"
פסוק זהה נמצא ב שמות כג יט : "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ", ושם ביארנו את דיני הבאת הביכורים .
מה הקשר בין ביכורים לבין גדי בחלב אמו?
ומדוע המצוה והאיסור נזכרו יחד בשני פסוקים אלה? כמה תשובות.
1. "בעבור כי הזכיר שיביאו בכורי כל אשר בארצם לבית ה', יסמוך לזה לא תבשל גדי בחלב אמו, כי בעת בכורי האדמה יביאו גם כל בכור בהמה הגדיים וטלאים, ובעת ההיא יגדלו הגדיים ויהיה החלב, ופעמים רבים יעלו האם עם הבכור בהיותו יונק בעבור שלא ימות; והנה הבאים לחוג יתענגו לאכול הבכורות בכל המטעמים עם הכהנים, ולכך הזכיר אסורם עם הבכורים. אבל במשנה תורה (דברים יד כא) הזכיר המצוה הזו עם אסור המאכלים, אחר שהזכיר בהמה טמאה ודגים ועופות טמאים ונבלה, כי שם יאות להזכיר זה, כי הוא איסור מאכל לא איסור הבשול בלבד כאשר יחשבו קטני אמנה מחוסרי הדעת" ( רמב"ן ) .
2. "מאומדן הדעת נראה לי, שהיה מנהג קצת העמים או קצת אנשים גם מבני ישראל להקריב בכורות צאנם מבושלים בחלב אמם, כי כמו שנותנים לכהן ראשית הגז, כן יתכן שיהיה טוב וראוי להקריב ראשית החָלָב. והנה היו שוחטים הבכור והיו מבשלים אותו בחלב אמו והיו מאכילים אותו לכהנים (או היו נותנים לו הבכור והחלב והוא היה מבשלם יחד ואוכלם, ואם תרצה אומר שהיו מבשלים ושורפים הכול על המזבח), ועל ידי כן היו נותנים לגבוה ראשית הנולדים וראשית החלב יחד. לפיכך, אחר שהזכיר ראשית בכורי האדמה, הזכיר גם כן בישול הגדי בחלב אמו. ויובן גם-כן למה הזכיר הבישול ולא האכילה, כי בישול הוא העיקר ולא האכילה, ואם אין בישול אין אכילה."
"ואמנם הטעם למה נאסר המנהג הזה, אף-על-פי שהכוונה בו לשם שמים, הוא (כדעת רשב"ם וראב"ע ויוחן דוד מיכאעליס) מפני שיש בזה אכזריות לב לבשל הבן בחלב האם, והוא על דרך "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" ( ויקרא כ"ב כ"ח ) ואף-על-פי שאחר ששחיטת הגדי מותרת, מה איכפת לו ולאמו באיזה משקה יבושל? מכל מקום המעשה הזה מקנה תכונה רעה בנפש האדם העושה והרואה. הגע בעצמך שיהיה אדם עושה עצמות אביו תרוודות וגלגלתו קערה ויאכל בהם, הנה אין מזיק לאביו המת, ואף-על-פי-כן מידת אכזריות היא, והמעשה הזה מפסיד מידת החמלה והחנינה בו וברוֹאָיו." ( שד"ל בפירושו לשמות כג ) .
3. "וקצת מן הקראים פירשו 'לא תניח לגדי הבכור שיתבשל ויגדל בחלב אמו, אלא ביום השמיני תיתנו לי'. "
- "אמנם (באשר העיר ראב"ע), אם מצאנו שורש בשל בבישול התבואות שחום השמש מבשיל אותן כאילו הוא אש, לא מצאנוהו בגידול בעלי חיים, שאין גידולם ע"י אש או חום חיצוני." (שד"ל שם) .
גדי בחלב אמו - פירושים נוספים
"לא תבשל גדי - אזהרה לבשר בחלב. ושלשה פעמים כתוב בתורה: אחד לאכילה ואחד להנאה ואחד לאיסור בישול (חולין קטו). גדי - כל ולד רך במשמע, ואף עגל וכבש. ממה שהוצרך לפרש בכמה מקומות גדי עזים, למדת שגדי סתם כל יונקים במשמע. בחלב אמו - פרט לעוף, שאין לו חלב, שאין איסורו מן התורה אלא מדברי סופרים" ( רש"י ) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2019-09-17.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמות לד כו"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.