קטגוריה:דברים ח ח

<< | ספר דברים • פרק ח' • פסוק ח' | >>

מהדורת הכתיב:

ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש.

המהדורה המנוקדת:

אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.

המהדורה המוטעמת:

אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

אֶ֤רֶץ אֶ֤רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 776
מורפ': HNcbsc חִטָּה֙ חִטָּה֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2406
מורפ': HNcfsa וּשְׂעֹרָ֔ה וּ - ו' החיבור
שְׂעֹרָ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/8184
מורפ': HC/Ncfsa וְגֶ֥פֶן וְ - ו' החיבור
גֶ֥פֶן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/1612
מורפ': HC/Ncbsa וּתְאֵנָ֖ה וּ - ו' החיבור
תְאֵנָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/8384
מורפ': HC/Ncfsa וְרִמּ֑וֹן וְ - ו' החיבור
רִמּ֑וֹן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/7416
מורפ': HC/Ncmsa אֶֽרֶץ אֶֽרֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 776
מורפ': HNcbsc־זֵ֥ית זֵ֥ית - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 2132
מורפ': HNcmsc שֶׁ֖מֶן שֶׁ֖מֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8081
מורפ': HNcmsa וּדְבָֽשׁ וּ - ו' החיבור
דְבָֽשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/1706
מורפ': HC/Ncmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

אֶ֤רֶץ מהפך (משרת, דרגא 5) חִטָּה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וּשְׂעֹרָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְגֶ֥פֶן מרכא (משרת, דרגא 5) וּתְאֵנָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

וְרִמּ֑וֹן אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

אֶֽרֶץ־זֵ֥ית מרכא (משרת, דרגא 5) שֶׁ֖מֶן טפחא (מלך, דרגא 2)

וּדְבָֽשׁ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן שופעת בזיתים הנותנים שמן וּדְבָשׁ תמרים הנוטפים מתיקות.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	אֲרַע חִטִּין וּשְׂעָרִין וְגוּפְנִין וְתֵינִין וְרִמּוֹנִין אַרְעָא דְּזֵיתַהָא עָבְדִין מִשְׁחָא וְהִיא עָבְדָא דְּבַשׁ׃
ירושלמי (יונתן):	אַרְעָא דְמַרְבַּיָיא חִינְטִין וּשְעוֹרִין וּמְלַבְלְבָא גוּפְנִין דְּמִנְהוֹן נָפִיק חֲמַר חַל וְחָרִיף וּמַרְבַּיָא תֵינִין וְרוּמָנִין אֲרַע דְּמִן זֵיתָהָא עַבְדִין מְשַׁח וּמִן תוּמְרַיָיהָא עַבְדִין דְּבָשׁ:
ירושלמי (קטעים):	אַרְעָא דְמִן זֵיתָהָא עָבְדִין מְשַׁח וּמִן תְּמָרָהָא עָבְדִין דּוּבְשָׁא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"זית שמן" - זיתים העושים שמן

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ה] זיתים העושים שמן. פירוש, דרך הכתוב לסמוך השמן אל הזית, לומר "שמן זית", וכאן אמר "זית שמן". ואין לומר שהם שני דברים, זית ושמן, שזה אינו, שאם כן היה הזי"ן בפתח, ולפיכך פירש שרצה לומר זיתים העושים שמן. ובפרשת תבא (להלן כו, ב) פירש רש"י "זית שמן" [זית] אגורי שמן, ששמנו בתוכו. מפני שהוקשה לו, דודאי כל זית עושה שמן, אם אינו עושה הרבה - עושה מעט, ומתרץ שרוצה לומר 'אגורי שמן', רצה לומר ששמנו אגור בתוכו, שיש בו שמן הרבה, ואין כל זית יש בו שמן הרבה. וכאן לא הוצרך לתרץ כך, שאף על גב שכל זית עושה שמן, מכל מקום הכתוב בא לומר עיקר שבח הארץ, שיש בהם זיתים העושים שמן, וזאת היא הברכה, לא הזית. וכאילו כתיב 'ארץ שיש בו שמן זית'. והא דלא כתיב 'ארץ שמן זית', שאין הארץ מוציא השמן, רק הזית, ולפיכך כתב ארץ שמוציא הזית שעושה שמן. אבל לקמן (שם), דקאמר שהבכורים הם משבעת מינים שנשתבח בהן הארץ, ואם כן לא יתכן לומר שהשבח הוא השמן, דהא אין מביאין בכורים משמן, דדרשינן בספרי "מפרי האדמה" ולא משקה, שאין מביאין בכורים משקה, והוצרך לתרץ דהא דכתיב "זית שמן" רצה לומר אגורי שמן, ששמנו אגור בתוכו, שיש בו שמן הרבה: ועוד, דלקמן קשה, שאין לסמוך הזית אל השמן, ואדרבה, השמן נסמך בכל מקום אל הזית, ולפיכך הוצרך לומר מפני שרצה לומר ששמנו אגור בתוכו כתב "זית שמן", כלומר זית שיש בו שמן הרבה. אבל כאן לא קשה, דמפני שהשמן בכאן עיקר, כתב "זית שמן", כי לעולם סמך הטפל אל העיקר, יאמר 'בגד של ראובן', כי ראובן עיקר והבגד טפל, ולא יסמך העיקר אל הטפל. והשבח בארץ הוא השמן, לכך כתב "זית שמן". אבל לקמן דאמרינן שהבכורים הם משבעת מינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל, ואם היה השמן עיקר, כיון שאין בכורים משמן, לא היו בכורים ממה שנשתבחה בו ארץ ישראל, ולכך הוצרך לתרץ 'אגורי שמן ששמנו אגור בתוכו', והשתא הסמיכות שפיר, זית של שמן, דהיינו שהוא מלא שמן:

יריעות שלמה (מהרש"ל)

עריכה

• לפירוש "יריעות שלמה (מהרש"ל)" על כל הפרק •

בד"ה זית שמן זתים העשיה כו' נ"ב כאן פירש רש"י כפשוטו ולא ירד לדקדק כ"כ מאחר שאין נפקותא בענין אכן לקמן בפר' כי תבא ירד לדקדק אחר שורש העניין מהרש"ל:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

זֵית שֶׁמֶן – זֵיתִים הָעוֹשִׂים שֶׁמֶן.

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ארץ חטה ושעורה. לפי שהארץ מכוונת כנגד העשירית לכך נשתבחה בעשרה דברים, כי התבואה חמשה מינים, ולקח מהם השנים שהם עיקר, והניח שבולת שועל ושיפון וכוסמין שהן בכלל חטה ושעורה, הרי חמשה, וגפן ותאנה ורמון זית ודבש הרי עשרה, וכן נשתבחה בארץ זבת חלב ודבש, כלומר הרצון המשפיע הרחמים והדין, כלשון (בראשית לו) בת מי זהב, והמשכיל יבין.

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

ארץ חטה ושעורה. י' תיבות בפסוק לכך צריך ליתן י' אצבעות בפת בשעת ברכה ועוד כנגד י' מצות שנעשו בפת לא תחרוש לא תזרע כלאים לקט שכחה פאה לא תחסום תרומה ומעשר ראשון ושני וחלה:

פרשנות מודרנית:

כתבו ביאור על הפסוק! • המפרשים עונים לשאלות

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית