מ"ג שמות לד כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות לד · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
רֵישׁ בִּכּוּרֵי אַרְעָךְ תַּיְתֵי לְבֵית מַקְדְּשָׁא דַּייָ אֱלָהָךְ לָא תֵיכְלוּן בְּשַׂר בַּחֲלַב׃
ירושלמי (יונתן):
שֵׁירוּי בּוּכְרַת פֵּרֵי אַרְעֲכוֹן תַּיְיתוּן לְבֵית מוּקְדְּשָׁא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן לֵית אַתּוּן רְשָּׁאִין לָא לִמְבַשְׁלָא וְלָא לְמֵיכוּל בְּשַר וַחֲלַב תְּרֵיהוֹן מְעַרְבִין כַּחֲדָא דְּלָא יִתְקוֹף רוּגְזִי בְּכוֹן וְאֵירְשִׁין פֵּרֵי אֵילָנֵיכוֹן עִם בּוּסְרָא בְּלִבְלוּבֵיהוֹן וְטַרְפֵיהוֹן כַּחֲדָא:
ירושלמי (קטעים):
שֵׁירוּי בִּיכְרַת עֲלַלְתְּכוֹן תַּיְתוּן לְבֵית מַקְדְּשָׁא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן עַמִי בֵּית יִשְרָאֵל לֵית אַתּוּן רְשָׁאִין לָא לִמְבַשְׁלָא וְלָא לְמֵיכְלָא בְּשַר וְחָלָב מְעוֹרְבִין כַּחֲדָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ראשית בכורי אדמתך" - משבעת המינין האמורים בשבח ארצך (דברים ח) ארץ חטה ושעורה וגפן וגו' ודבש הוא דבש תמרים

"לא תבשל גדי" - אזהרה לבשר בחלב ושלשה פעמים כתוב בתורה אחד לאכילה ואחד להנאה ואחד לאיסור בישול (חולין קטו)

"גדי" - כל ולד רך במשמע ואף עגל וכבש ממה שהוצרך לפרש בכמה מקומות גדי עזים למדת שגדי סתם כל יונקים במשמע

"בחלב אמו" - פרט לעוף שאין לו חלב שאין איסורו מן התורה אלא מדברי סופרים

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כו) "ראשית" כמו בפרשה הראשונה, ואלה הם התנאים. ומתחלת ואלה המשפטים עד שש שנים משפטים הם. והכהן הגדול והשופט שהוא המלך הם חייבים ללמדם ולדעתם.

וחיוב הצבור הם הנזכרים אחרי כן כמו אלה:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ראשית בכורי אדמתך" - בעבור כי הזכיר שיביאו בכורי כל אשר בארצם לבית ה' יסמוך לזה לא תבשל גדי בחלב אמו כי בעת בכורי האדמה יביאו גם כל בכור בהמה הגדיים וטלאים ובעת ההיא יגדלו הגדיים ויהיה החלב ופעמים רבים יעלו האם עם הבכור בהיותו יונק בעבור שלא ימות והנה הבאים לחוג יתענגו לאכול הבכורות בכל המטעמים עם הכהנים ולכך הזכיר אסורם עם הבכורים אבל במשנה תורה (דברים יד כא) הזכיר המצוה הזו עם אסור המאכלים אחר שהזכיר בהמה טמאה ודגים ועופות טמאים ונבלה כי שם יאות להזכיר זה כי הוא איסור מאכל לא איסור הבשול בלבד כאשר יחשבו קטני אמנה מחוסרי הדעת

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ראשית". על חג השבועות שמביאים בו בכורים ועוע"ז היו מביאים בכורי אדמתם לע"ז צוה שתביא בית ה' אלהיך, ועל חג הסוכות שאז נגמרו הגדיים והטלאים כמ"ש בפ"ק דר"ה, והיה מנהג עוע"ז לאכול ולבשל אז בב"ח, בהאמינם שעי"כ יצלחו המקנה ותהיה בו ברכה, צוה לא תבשל גדי בחלב אמו:

<< · מ"ג שמות · לד · כו · >>