קטגוריה:דברים יד כא
לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו.
לֹא תֹאכְלוּ כׇל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנׇכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.
לֹ֣א תֹאכְל֣וּ כׇל־נְ֠בֵלָ֠ה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַאֲכָלָ֗הּ א֤וֹ מָכֹר֙ לְנׇכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃
לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn תֹאכְל֣וּ תֹאכְל֣וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi2mp כָל כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־נְ֠בֵלָה נְ֠בֵלָה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5038
מורפ': HNcfsa לַגֵּ֨ר לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
גֵּ֨ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/1616
מורפ': HRd/Ncmsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ בִּ - מילת יחס
שְׁעָרֶ֜י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/8179
מורפ': HR/Ncmpc/Sp2ms תִּתְּנֶ֣נָּה תִּתְּנֶ֣נָּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
ה - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqi2ms/Sp3fs וַאֲכָלָ֗הּ וַ - ו' החיבור
אֲכָלָ֗ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/398
מורפ': HC/Vqp3ms/Sp3fs א֤וֹ א֤וֹ - ו' החיבור
צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC מָכֹר֙ מָכֹר֙ - פועל, קל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 4376
מורפ': HVqa לְנָכְרִ֔י לְ - מילת יחס
נָכְרִ֔י - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/5237
מורפ': HR/Aamsa כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC עַ֤ם עַ֤ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsa קָדוֹשׁ֙ קָדוֹשׁ֙ - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6918
מורפ': HAamsa אַתָּ֔ה אַתָּ֔ה - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 859 a
מורפ': HPp2ms לַיהוָ֖ה לַ - מילת יחס
יהוָ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/3068
מורפ': HR/Np אֱלֹהֶ֑יךָ אֱלֹהֶ֑י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2ms לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־תְבַשֵּׁ֥ל תְבַשֵּׁ֥ל - פועל, פיעל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1310
מורפ': HVpi2ms גְּדִ֖י גְּדִ֖י - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1423
מורפ': HNcmsa בַּחֲלֵ֥ב בַּ - מילת יחס
חֲלֵ֥ב - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/2461
מורפ': HR/Ncmsc אִמּֽוֹ אִמּֽ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 517
מורפ': HNcfsc/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) תֹאכְל֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) כָל־נְ֠בֵלָה תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
לַגֵּ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ גרש (שליש, דרגא 4)
תִּתְּנֶ֣נָּה מונח (משרת, דרגא 5) וַאֲכָלָ֗הּ רביעי (משנה, דרגא 3)
א֤וֹ מהפך (משרת, דרגא 5) מָכֹר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְנָכְרִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) עַ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) קָדוֹשׁ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אַתָּ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לַיהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
אֱלֹהֶ֑יךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) גְּדִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
בַּחֲלֵ֥ב מרכא (משרת, דרגא 5) אִמּֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה. לַגֵּר לגוי שומר מצוות בני נֹח אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ, אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי גוי שאינו שומר מצוות, כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ. לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא תֵיכְלוּן כָּל נְבִילָא לְתוֹתַב עֲרַל דִּבְקִרְוָךְ תִּתְּנִנַּהּ וְיֵיכְלִנַּהּ אוֹ תְזַבְּנִנַּהּ לְבַר עַמְמִין אֲרֵי עַם קַדִּישׁ אַתְּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תֵיכְלוּן בְּשַׂר בַּחֲלַב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תֵיכְלוּן כָּל דְּמִיקַלְקְלָא בְּנִכְסָא לְגִיוּר עָרֵל דִּבְקִירְוֵיכוֹן תִּיתְּנוּנָהּ וְיֵכְלוּנָהּ אוֹ תַּזְבִּין לְבַר עַמְמִין אֲרוּם עַם קַדִּישׁ אַתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן לֵית אַתּוּן רַשָּׁאִין לְמִיבַשְׁלָא כָּל דְּכֵן לְמֵיכוֹל בְּשַר בַּחֲלָב תַּרְוֵיהוֹן מְעַרְבִין בְּחָדָא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לגר אשר בשעריך תתננה. (פסחים נא וש"נ) מלמד שנותנה במתנה לגר תושב.
מנין אף לנכרי? ת"ל לנכרי.
ומנין שמוכרה לגר תושב? ת"ל או מכור.
ומנין אף [נתינה] לנכרי? ת"ל לנכרי. כשתמצא לומר מוכרה ונותנה במתנה - לנכרי ולגר תושב (ואין הבדל ביניהם למעשה).
ר' יהודה אומר, דברים ככתבם.
כי עם קדוש אתה לה' א-להיך. [קדש עצמך במותר לך.] דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, אי אתה רשאי לנהוג היתר בפניהם.
(כי עם קדוש אתה לה' א-להיך. קדש א"ע [=את עצמך]).
[רבי עקיבה אומר חיה ועוף אינם מן התורה שנאמר] "לא תבשל גדי בחלב אמו" שלש פעמים - פרט לחיה ועוף ובהמה טמאה.
רי יוסי הגלילי אומר, נאמר לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה, ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו, [את שאסור משום נבלה - אסור לבשל בחלב. עוף שנאסר משום נבלה, יכול יהא אסור לבשל בחלב? ת"ל בחלב אמו], יצא עוף שאין לו חלב אם.
דבר אחר: לא תבשל גדי בחלב אמו. למה נאמר שלש פעמים? כנגד שלש בריתות שכרת הקב"ה עם ישראל -
- אחת בחורב,
- ואחת בערבות מואב,
- ואחת בהר גרזים ובהר עיבל.
מלבי"ם - התורה והמצוה
ק.
לא תאכלו כל נבלה . ר"ל, בכל אופן שנתנבל - בין שמתה ע"י חולי, בין שהומתה בדרך הריגה ולא נשחטה כראוי. ומזה ידעינן שגם טרפה הוא בכל אופן שאינה יכולה לחיות; שלא נאמר שטרפה רק אם טרפה ארי. וכמ"ש במכלתא פ' משפטים קצד דכתיב " נבלה וטרפה " הקיש טרפה לנבלה.
וכמ"ש הרמב"ם (ה' מאכלות אסורות ד ז), שהתורה אסרה המתה והוא הנבלה, ואסרה נוטה למות והוא הטרפה. וכשם שלא תחלוק במתה - בין מתה מחמת עצמה, בין שנפלה ומתה, בין שחנקה עד שמתה, בין שדרסתה חיה והרגתה; כך לא תחלוק בנוטה למות - בין שטרפתה חיה ושברתה, בין שנפלה מן הגג ונשתברו רוב צלעותיה, בין שנפלה ונתרסקו אבריה. הואיל והוא נוטה למות מ"מ, ה"ז טרפה.
וזה שלמד ממ"ש כל נבלה , ר"ל כל מין נבלה, כן כל מין טרפה. וסמך על הלמוד של נבלה וטרפה הנז'.
קא.
לגר אשר בשעריך תתננה או מכור לנכרי . דעת ר"מ שתפס דרך הרגיל. מפני שהגר תושב מצווים להחיותו - הדרך ליתן לו במתנה, ולנכרי - הדרך למכור לו. וה"ה שיכול למכור לגר וליתן לנכרי. ודייק לגר תתננה או מכור - תתננה או מכור לנכרי.
ודעת ר"י, שבא בדוקא.
ופלוגתתן מובא בפסחים כא ובע"ז כ ובחולין קיד. וכבר דברתי מכלל זה, בהתו"ה ויקרא קיד עיי"ש.
קב.
כי עם קדוש אתה . בסוף איסורי מאכלות בפ' שמיני, אמר והתקדשתם והייתם קדושים - הוא צווי שיתקדשו; ופה אמר בהחלט, שכבר אתה קדוש! וזה מציין, שמעתה יקדשו א"ע אף במותר להם ובזהירות יתירה, עד שיוחלט עליהם שם זה בפי הכל.
קג.
לא תבשל גדי . מ"ש “פרט לחיה" הוא דעת ר"ע בחולין קיד.
ומ"ש "ריה"ג א' (=אומר) " שם בגמ'.
ומ"ש “כנגד ג’ בריתות” כן הוא במכלתא משפטים רל בסופו.
רש"י
"כי עם קדוש אתה לה'" - (ספרי) קדש את עצמך במותר לך דברים המותרים ואחרים נוהגים בהם איסור אל תתירם בפניהם
"לא תבשל גדי" - (חולין קיג) שלשה פעמים פרט לחיה ולעופות ולבהמה טמאה
[י] שלש פעמים וכו'. כתב הרמב"ן, המדרש הזה (חולין דף קיג.) הוציאו אותו ממלת "גדי" שלש פעמים, שבא למעוטי חיה ועוף ובהמה [טמאה]. אבל הלאו עצמו - אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה, ואחד לאיסור בישול, כמו שכתב רש"י במשפטים (שמות כ"ג, י"ט) ובכי תשא (שם לד, כו). ורוצה לומר, דלא הוי למכתב רק 'לא תבשל בשר בחלב אמו', מאי "גדי", ובא למעוטי כל הנהו. ועיין בפרשת משפטים (שמות פכ"ג אות יט) ובפרשת כי תשא (שם פל"ד אות יט), כי נתבאר באורך, עיין שם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' – קַדֵּשׁ אֶת עַצְמְךָ בַּמֻּתָּר לְךָ; דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים וַאֲחֵרִים נוֹהֲגִים בָּהֶם אִסּוּר, אַל תַּתִּירֵם בִּפְנֵיהֶם (ספרי שם).
לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי – שָׁלֹשׁ פְּעָמִים (כאן; שמות כג,יט; שם לד,כו); פְּרָט לְחַיָּה, וּלְעוֹפוֹת, וְלִבְהֵמָה טְמֵאָה (ספרי שם; חולין קי"ג ע"א).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" כי עם קדוש אתה לה' אלהיך" אעפ"י שהנבלה נאותה למזון אנושי כמו לגר או לעכו"ם אינה נאותה למוזון עם קדוש מוכן לשלמות המכוון מאת האל יתברך:
" לא תבשל גדי" כמעשה הכנענים שהיו חושבים להרבות בזה הפעל מקניהם וקנינם וכל בהמתם:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד ירצה באומרו כל על פי מה שאמרו במשנה (מעילה פ"ד מ"ג) ופסקו רמב"ם פרק ד' מהלכות מאכלות אסורות וז"ל כל הנבילות מצטרפים זה עם זה וכו' כיצד הלוקח מנבלת השור ונבלת הצבי ונבלת התרנגול וקבץ מן הכל כזית בשר ואכלו לוקה ע"כ, והוא מאמר לא תאכלו כל נבילה פירוש שמזהיר על שיעור אכילה שהוא כזית הבאה מכל דבר המתנבל הגם שאין הזית בא אלא משלשתם יחד:
לגר אשר וגו'. הקדים זכרון הגר לזכרון הנתינה ובנכרי הקדים זכרון המכירה לזכרון הנכרי, במס' חולין (דף קיד:) הביאו במחלוקת ר' מאיר ור' יהודה ר"מ סובר שבא הכתוב לדבר בסדר זה להתיר נתינה לגוי ומכירה לגר ולזה סמך נתינה ומכירה יחד, ור"י סובר הדברים ככתבן מטעם שאמר קרא או מכור ולא אמר ומכור ור"מ מיישב תיבת או להקדים נתינה דגר למכירה דגוי, וצריך לדעת לסברת ר"י למה דיבר הכתוב בסדר זה, ויתבאר על פי מחלוקת אחרת שנחלקו במסכת ע"ז (דף סז:) ר' מאיר ור' שמעון בדין איסור פגום ר"ש מתיר ור"מ אוסר דתניא לא תאכלו כל נבילה לגר אשר וגו' כל הראויה לגר קרויה נבילה שאין ראויה לגר אינה קרויה נבילה עד כאן, משמע שדרשת ר' שמעון היא ממה שבא הכתוב לו' לתתה לגר ואם אינה ראויה אין אדם נותן ומוכר דבר שאינו שוה הא למדת שבראויה הכתוב מדבר ולזה דורש שאין קרויה נבילה אלא וכו', ואין דברים אלו נראים, כי לעולם כשאסר הכתוב הנבילה כל נבילה במשמע ומאמר הנתינה והמכירה בא כשהם ראוים ומי תלה זה בזה.
על כן נראה שדרשת ר"ש היא ממה ששינה הכתוב בשיעור הדיבור וכתב תיבת לגר סמוך לתיבת נבילה ולא אמר כסדר שאמר אחר כך מכור לנכרי והוא גם כן שיעור דיבור הראוי להקדים המעשה ואחר כך יאמר למי לזה דרש ר' שמעון שבא הכתוב להעירך במשפט זה לומר שאינה נבילה אלא אם הוא ראוי לגר אבל אם היה אומר הכתוב תתננה לגר אין מקום לדרשתו.
ולדרך זה הרווחנו טעם שינוי הסדר אליבא דרבי יהודה כי סובר כרבי שמעון דאין איסור פגום, ולטעם זה שינה הכתוב לדבר בסדר זה להסמיך מאמר תיבת נבילה לתיבת הגר ושינה מסדר הסמוך לו להעירך על דרשה זו, ולזה לר"מ שדורש שבא הכתוב להתיר נתינה לגוי ומכירה לגר אין לו מקום לדרוש נבילה הראויה לגר וכו' ואסר אפילו אינה ראויה לגר ונתיישבו על בוריין.
אלא שראיתי שם במסכת ע"ז (דף סח.) שהקשה הש"ס כשאמר נבילה שאינה ראויה לגר אינה נבלה הקשה וז"ל ורבי מאיר ההוא למעוטי סרוחה מעיקרא, ורבי שמעון סרוחה מעיקרא לא איצטריך קרא ע"כ, ולפי דברינו מה מקשה הש"ס לר"מ והלא לסברת ר"מ אין מקום לדרוש דרשת ר"ש כמו שכתבנו, ואולי כי לרווחא דמלתא אמר כן בגמרא אפילו אם תמצא לומר שיסבור דרשת ר"ש יכול להעמידה בסרוחה מעיקרא אבל אחר האמת אין קושיא לר"מ וכמו שכתבנו, ולפי זה אחר האמת גם ר"מ יסבור (כר"ש) בסרוחה מעיקרא דעפרא בעלמא כסברת רשב"י ואינו צריך קרא:פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 4 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 4 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "דברים יד כא"
קטגוריה זו מכילה את 51 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 51 דפים.