ביאור:טרפה ונבלה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בספר שמות ובספר דברים יש שני פסוקים מקבילים שעוסקים בבשר האסור באכילה:
- שמות כב ל: "ואנשי קודש תהיון לי; ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו": פסוק זה מדבר על "טריפה" - חיה שנטרפה, נדרסה, נפצעה או חלתה, ועדיין לא מתה, אך היא בוודאי תמות בקרוב מפצעיה (ע' רמב"ם, הלכות מאכלות אסורות פרק ד הלכה ה והלאה ).
- דברים יד כא: "לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תיתננה ואכלה, או מכור לנוכרי --כי עם קדוש אתה, לה' אלוהיך...": פסוק זה מדבר על "נבילה" - חיה שמתה באופן טבעי (או לא טבעי), ולא נשחטה בשחיטה כשרה (ע' שם, הלכה א והלאה ).
[הפסוקים מקבילים - ע' " המצוות שאחרי י הדברות "].
הפסוקים לא רק קובעים שאסור לאכול טריפות ונבילות, אלא גם קובעים מה יש לעשות בבשר טריפות ונבילות:
- בשר "טריפה" יש להשליך "לכלב" - כי בשר של חיה שנטרפה עלול להכיל רעלים, זיהומים וחיידקים שאדם אינו מסוגל להבחין בהם, וזה עלול להיות מסוכן לאדם, ולכן הוא ראוי רק למאכל כלב.
- בשר "נבילה" יש לתת "לגר" (בחינם) או למכור "לנכרי" - כי בשר של נבילה, בדרך-כלל, ראוי למאכל אדם; בני-ישראל לא אוכלים אותו כי הוא לא נשחט בשחיטה כשרה, אך הוא עדיין לא רעיל ולא מסוכן לאדם.
מכאן אפשר ללמוד, שאין זה ראוי להשליך לחיות דברי-מאכל הראויים למאכל אדם, גם אם אנחנו לא אוכלים אותם מסיבה כלשהי.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-03-26.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/trfa_nvla