מ"ג דברים יד כא
<< · מ"ג דברים יד · כא · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹ֣א תֹאכְל֣וּ כׇל־נְ֠בֵלָ֠ה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַאֲכָלָ֗הּ א֤וֹ מָכֹר֙ לְנׇכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס: | לָא תֵיכְלוּן כָּל נְבִילָא לְתוֹתַב עֲרַל דִּבְקִרְוָךְ תִּתְּנִנַּהּ וְיֵיכְלִנַּהּ אוֹ תְזַבְּנִנַּהּ לְבַר עַמְמִין אֲרֵי עַם קַדִּישׁ אַתְּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תֵיכְלוּן בְּשַׂר בַּחֲלַב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תֵיכְלוּן כָּל דְּמִיקַלְקְלָא בְּנִכְסָא לְגִיוּר עָרֵל דִּבְקִירְוֵיכוֹן תִּיתְּנוּנָהּ וְיֵכְלוּנָהּ אוֹ תַּזְבִּין לְבַר עַמְמִין אֲרוּם עַם קַדִּישׁ אַתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן לֵית אַתּוּן רַשָּׁאִין לְמִיבַשְׁלָא כָּל דְּכֵן לְמֵיכוֹל בְּשַר בַּחֲלָב תַּרְוֵיהוֹן מְעַרְבִין בְּחָדָא: |
רש"י (כל הפרק)
"לגר אשר בשעריך" - גר תושב שקבל עליו שלא לעבוד ע"א ואוכל נבלות
"כי עם קדוש אתה לה'" - (ספרי) קדש את עצמך במותר לך דברים המותרים ואחרים נוהגים בהם איסור אל תתירם בפניהם
"לא תבשל גדי" - (חולין קיג) שלשה פעמים פרט לחיה ולעופות ולבהמה טמאהרמב"ן (כל הפרק)
מדרש ספרי (כל הפרק)
לא תאכלו כל נבלה. אין לי אלא נבלה, טרפה מנין? ת"ל "נבלה" - "כל נבלה".
לגר אשר בשעריך תתננה. (פסחים נא וש"נ) מלמד שנותנה במתנה לגר תושב.
מנין אף לנכרי? ת"ל לנכרי.
ומנין שמוכרה לגר תושב? ת"ל או מכור.
ומנין אף [נתינה] לנכרי? ת"ל לנכרי. כשתמצא לומר מוכרה ונותנה במתנה - לנכרי ולגר תושב (ואין הבדל ביניהם למעשה).
ר' יהודה אומר, דברים ככתבם.
כי עם קדוש אתה לה' א-להיך. [קדש עצמך במותר לך.] דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, אי אתה רשאי לנהוג היתר בפניהם.
(כי עם קדוש אתה לה' א-להיך. קדש א"ע [=את עצמך]).
[רבי עקיבה אומר חיה ועוף אינם מן התורה שנאמר] "לא תבשל גדי בחלב אמו" שלש פעמים - פרט לחיה ועוף ובהמה טמאה.
רי יוסי הגלילי אומר, נאמר לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה, ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו, [את שאסור משום נבלה - אסור לבשל בחלב. עוף שנאסר משום נבלה, יכול יהא אסור לבשל בחלב? ת"ל בחלב אמו], יצא עוף שאין לו חלב אם.
דבר אחר: לא תבשל גדי בחלב אמו. למה נאמר שלש פעמים? כנגד שלש בריתות שכרת הקב"ה עם ישראל -
- אחת בחורב,
- ואחת בערבות מואב,
- ואחת בהר גרזים ובהר עיבל.
מלבי"ם - התורה והמצוה
ק.
לא תאכלו כל נבלה . ר"ל, בכל אופן שנתנבל - בין שמתה ע"י חולי, בין שהומתה בדרך הריגה ולא נשחטה כראוי. ומזה ידעינן שגם טרפה הוא בכל אופן שאינה יכולה לחיות; שלא נאמר שטרפה רק אם טרפה ארי. וכמ"ש במכלתא פ' משפטים קצד דכתיב " נבלה וטרפה " הקיש טרפה לנבלה.
וכמ"ש הרמב"ם (ה' מאכלות אסורות ד ז), שהתורה אסרה המתה והוא הנבלה, ואסרה נוטה למות והוא הטרפה. וכשם שלא תחלוק במתה - בין מתה מחמת עצמה, בין שנפלה ומתה, בין שחנקה עד שמתה, בין שדרסתה חיה והרגתה; כך לא תחלוק בנוטה למות - בין שטרפתה חיה ושברתה, בין שנפלה מן הגג ונשתברו רוב צלעותיה, בין שנפלה ונתרסקו אבריה. הואיל והוא נוטה למות מ"מ, ה"ז טרפה.
וזה שלמד ממ"ש כל נבלה , ר"ל כל מין נבלה, כן כל מין טרפה. וסמך על הלמוד של נבלה וטרפה הנז'.
קא.
לגר אשר בשעריך תתננה או מכור לנכרי . דעת ר"מ שתפס דרך הרגיל. מפני שהגר תושב מצווים להחיותו - הדרך ליתן לו במתנה, ולנכרי - הדרך למכור לו. וה"ה שיכול למכור לגר וליתן לנכרי. ודייק לגר תתננה או מכור - תתננה או מכור לנכרי.
ודעת ר"י, שבא בדוקא.
ופלוגתתן מובא בפסחים כא ובע"ז כ ובחולין קיד. וכבר דברתי מכלל זה, בהתו"ה ויקרא קיד עיי"ש.
קב.
כי עם קדוש אתה . בסוף איסורי מאכלות בפ' שמיני, אמר והתקדשתם והייתם קדושים - הוא צווי שיתקדשו; ופה אמר בהחלט, שכבר אתה קדוש! וזה מציין, שמעתה יקדשו א"ע אף במותר להם ובזהירות יתירה, עד שיוחלט עליהם שם זה בפי הכל.
קג.
לא תבשל גדי . מ"ש “פרט לחיה" הוא דעת ר"ע בחולין קיד.
ומ"ש "ריה"ג א' (=אומר) " שם בגמ'.
ומ"ש “כנגד ג’ בריתות” כן הוא במכלתא משפטים רל בסופו.
