מ"ג שמות לד כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות לד · כה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־תִשְׁחַ֥ט עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹא־יָלִ֣ין לַבֹּ֔קֶר זֶ֖בַח חַ֥ג הַפָּֽסַח׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא תִכּוֹס עַל חֲמִיעַ דַּם פִּסְחִי וְלָא יְבִיתוּן לְצַפְרָא תַּרְבֵּי נִכְסַת חַגָּא דְּפִסְחָא׃
ירושלמי (יונתן):
לָא תִכְסוּן קֳדָם עַד לָא תְבַטְלִין חֲמִיעַ נִכְסַת פִּסְחִי וְלָא יְבִיתוּן לְצַפְרָא בַּר מִמַּדְבְּחָא תַּרְבֵּי נִכְסַת פִּיסְחָא:
ירושלמי (קטעים):
לָא תְכַסּוּן עַל חֲמִיעַ אִידַם נִכְסַת דְּפִסְחָא לָא יָבִית מִן בִּישְרָא דִי תִכְסוּן בְּלֵילֵי יוֹמָא טָבָא קֳדָמַיָא דְפִסְחָא מִן רַמְשָׁא עַד צַפְרָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תשחט וגו'" - לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים אזהרה לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה (פסחים סג)

"ולא ילין" - כתרגומו אין לינה מועלת בראש המזבח ואין לינה אלא בעמוד השחר

"זבח חג הפסח" - אימוריו ומכאן אתה למד לכל הקטר חלבים ואברים

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא ילין לבקר זבח חג הפסח" - כפי פשוטו יזהיר בכל החג שלא ילין עד הבקר מן הבשר כי הנותר ממנו עד הבקר באש ישרף (לעיל יב י) ומן החלב שלא יקריב אותו אלא עד הבקר ואונקלוס תרגם על החלב העולה לגבוה כי הוא החג כאשר אמר שם (לעיל כג יח) ולא ילין חלב חגי עד בקר כי כל המצות האלה שניות וכתב רש"י ולא ילין כתרגומו אין לינה מועלת בראשו של מזבח ואין לינה אלא בעמוד השחר זבח חג הפסח אמוריו ומכאן אתה למד לכל הקטר חלבים ואיברים ובפרשת צו (ויקרא ו ב) אבאר זה בע"ה ולינה בראשו של מזבח מחלוקת הוא בגמרא (זבחים פז) ולדעת רבא יש לינה בראשו של מזבח ואם לנו שם האיברים וירדו לא יעלו שאם לא ירדו אפילו לנו בקרקע ימים רבים ועלו לא ירדו כדאיתא בפרק המזבח (שם)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא". עתה מזהיר ג' אזהרות בג' חגים האלה: א) על פסח שדרך עוע"ז לערב בקרבניהם חמץ כמ"ש במו"נ מספרי הצאבא וכמ"ש (עמוס ד) וקטר מחמץ תודה, צוה "לא" תשחט על חמץ דם זבחי שלא ישחט הפסח בעוד החמץ קיים, ועוד היה מנהג עוע"ז שילין הזבח עד בקר, כמ"ש (שם) והביאו לבקר זבחיכם וכמ"ש בירושלמי דע"ז, וצוה שלא ילין לבקר זבח חג הפסח:

<< · מ"ג שמות · לד · כה · >>