ביאור:משמעות סדר הפירות ב-7 המינים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.

-- דברים ח, ח

"כל הקודם, קודם לברכה" - חז"ל לימדונו (ברכות מא, ע"ב) שככל שהמין קרוב יותר בפסוק למילה "ארץ", הוא משובח יותר, ויש לברך עליו קודם לאחרים.

כלומר הסדר הוא: זית, תמר (דבש), גפן תאנה ורימון:

  • זית - גרעין אחד - אדם הראשון
  • תמר - נחלק מעט לשניים - אדם וחוה
  • גפן - קצת גלעינים - אברהם, יצחק, יעקב ובניו.
  • תאנה - הרבה גלעינים - בני ישראל במצריים, אך עדיין ללא זהות.
  • רימון - הרבה גלעינים - אך בניגוד ליתר הפירות, לכל גלעין יש חשיבות, כאשר הגלעינים הם בעצם מהווים את הפרי.
כמו כן, ברימון, כל קבוצת גלעינים ארוזה בנפרד, אך כולם יונקים ממקור אחד - ישראל מתיישבים לשבטיהם בארץ.

...ויהי רצון שיירבו זכויותינו כרימון...

מקורות[עריכה]

הרב שמואל יניב בעלון של מכון מאיר