המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
[ח] כסבור אתה שאין עונש בדבר כו'. פירוש, הכתוב אמר "ואכלת מזבחו", משמע שבא להזהיר על אכילתו, ואחר כך אמר (פסוק טז) "ולקחת מבנותיו", משמע דבא להזהיר על שלא יקח בנותיו, ואם יזהיר על הקל - שלא יאכל מזבחו - כל שכן על לקיחת בנותיו שהוא יותר גדול, כדכתיב (שם) "והזנו וגו'", ולפיכך פירש דכך אמר הכתוב; "ואכלת מזבחו" ש'סבור אתה שאין עונש בדבר אכילתו, הרי מעלה לך הכתוב כאילו אתה מודה בעבודתו', שהרי זה יביא שאתה לוקח לך מבנותיו, ולבסוף יבא שיעבוד עבודה זרה:
"ואכלת מזבחו" - כסבור אתה שאין עונש באכילתו ואני מעלה עליך כמודה בעבודתה לשון רש"י ואני אומר על דעת רבותינו (ב"ק עא חולין מ) שזו אזהרה באוכל תקרובת ע"ז שהם אמרו שאסור הוא מן התורה ולא מצינו בו אלא זה וכן משמעו פן תכרות ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם כי יזבחו להם תמיד ופן יקרא לך ואכלת מזבחו אשר יזבח לאלהיו בזנותו אחריו ופן תקח מבנותיו לבניך (בפסוק הבא) והנה כלן אזהרות נמשכות בלאו הראשון שאמר פן תכרות ברית
"פן תכרות ברית" והטעם שאמרתי שלא תכרות ברית ליושב הארץ הוא שאם תהיה עמו בברית תטעה באל אחר על אחד משני פנים אם שיקראך לאכול מזבחו, ותעבוד עמו אז את אלהיו להפיק רצונו, ואם שתעשה זה לאהבת הנשים, כמו שהיה הענין בפעור:
"פן תכרות ברית ליושב הארץ". אף שיקבלו שלא לעע"ז, שאח"ז יזנו אחרי אלהיהם אחר שלא יהיו כבושים תחתיך, ותראה שלא ישמש בפעל זנות לע"ז רק בישראל, אבל בעכו"ם לא נמצא רק במקום הזה, כי הם אינם מקושרים עם ה' כאשה לבעלה שיפול עליהם שם זנות, ומזה מבואר שפה מדבר אחר שיתגיירו ובעת יזבחו לאלהיהן יקרא לך ותאכל מזבחו כדרך כורת ברית, ועי"כ,
"פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו." (טו):
אך מה שאפשר שתעשה בפועל הוא בשוגג זולת ההרהור שאמר למעלה. והוא "פן תכרות ברית ליושב הארץ" שהוא כי יתגיירו ויקבלו אלהותו יתברך, אלא שוזנו וכו'. כאשה המזנה שתחת אישה תקח את זרים, כן אלו תחת אלהי ישראל שקבלו, דרך זנות יעבדו את אלהיהם הראשונים בהחבא "וזבחו לאלהיהם וקרא לך". ואתה לתומך לא יעלה על רוחך כי לשם אלהיהם היה הזבח באשר הוא יהודי בעיניך, ובכן "ואכלת מזבחו". נמצאת בשוגג אוכל זבחי מתים. וזה מוכרח בכתוב מאומרו "וזנו", כי אין צודק תואר זנות במשל כי אם בבוגדת בבעלה, או בנמשל בבוגד באלהיו. אך הוא כמדובר כי תכרות להם ברית ותגיירם ויזנו אחרי אלהיהם הראשונים ויטעוך ואכלת מזבחו:
פן תכרות וגו'. פירוש הגם שבשעה כריתת ברית יקבלו עליהם ז' מצות אף על פי כן לא תכרות, והטעם כי וזנו פירוש יושבי הארץ אחרי אלהיהם כי אין אמונה בהם כגלוי ליודע נסתרות, וזבחו לאלהיהם וקרא לך וגו' ואמרו במס' ע"ז (דף ח.) כי משעת קריאה מעלה עליו הכתוב כאילו אכל, ואומרו מזבחו כתב רמב"ם בהלכות שחיטה (פ"ד) שבא לאסור שחיטת גוי ממה שהזכירם באיסורי גוים הא למדת שבחינת הזביחה לבד יתעב ה' הגם שאין בה א' מפסולי שחיטה:
