ביאור:כרת ברית

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: כרת ברית

בלשון המקרא, נזכר פעמים רבות הביטוי "כרת ברית" במשמעות של "עשה חוזה", כמו למשל:

  • (ישעיהו כח טו): "כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט שוטף כי עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו"
  • (בראשית טו יח): "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת"
  • (בראשית כא כז): "ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית"
  • (שמות כד ח): "ויקח משה את הדם ויזרק על העם ויאמר הנה דם ה ברית אשר כרת ידוד עמכם על כל הדברים האלה"

ועוד הרבה. מה הקשר בין כריתה לבין עשיית הסכם?

רמז לתשובה ניתן למצוא בירמיהו לד יח-כ: "וְנָתַתִּי אֶת-הָאֲנָשִׁים, הָעֹבְרִים אֶת-בְּרִתִי, אֲשֶׁר לֹא-הֵקִימוּ אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי--הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם, וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו.  שָׂרֵי יְהוּדָה וְשָׂרֵי יְרוּשָׁלִַם, הַסָּרִסִים וְהַכֹּהֲנִים, וְכֹל עַם הָאָרֶץ--הָעֹבְרִים בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל.  וְנָתַתִּי אוֹתָם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם, וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם; וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ". כנראה שבאותם ימים, אנשים שרצו לעשות ביניהם הסכם חשוב במיוחד, היו כורתים  = חותכים בהמה, ועוברים בין שני החלקים שלה. משמעות הטקס הזה היא, אולי, שמי שמפר את ההסכם - ראוי שיחתכו אותו לשניים וישליכו את נבלתו למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ. לאחר מכן התחילו להשתמש בביטוי, בהשאלה, לכל הסכם מחייב באופן מיוחד.

הקשר בין כריתה לברית / אביתר כהן, 1.11.04[עריכה]

הקשר בין כריתה לברית מופיע כבר בברית בין ה' לאברהם, בראשית טו ח-יח: "ויאמר אדני ה' במה אדע כי אירשׁנה. ויאמר אליו קחה לי עגלה משׁלשׁת ועז משׁלשׁת ואיל משׁלשׁ ותר וגוזל. ויקח-לו את-כל-אלה ויבתר אתם בתוך ויתן אישׁ-בתרו לקראת רעהו ואת-הצפר לא בתר… ויהי השׁמשׁ באה ועלטה היה והנה תנור עשׁן ולפיד אשׁ אשׁר עבר בין הגזרים האלה. ביום ההוא כרת ה' את-אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את-הארץ הזאת מנהר מצרים עד-הנהר הגדל נהר-פרת".

אברהם ביתר (כרת / גזר) את הבהמות, ואז הם כרתו ברית.

--

אגב, מדוע "ואת הצפור לא בתר"?

נראה לי שזה משחק מילים:

ב"צפור" הכוונה היא כנראה "יונה",

והיונה מכונה בותר (בפרסית ועוד שפות).



מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-11-04.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/krt_brit