קטגוריה:ישעיהו כח טו

<< | ספר ישעיהו • פרק כ"ח • פסוק ט"ו | >>

כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט שוט שוטף כי יעבר עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו.

כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה שיט שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר עבר לֹא יְבוֹאֵנוּ כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ.

המהדורה המוטעמת:

כִּ֣י אֲמַרְתֶּ֗ם כָּרַ֤תְנֽוּ בְרִית֙ אֶת־מָ֔וֶת וְעִם־שְׁא֖וֹל עָשִׂ֣ינוּ חֹזֶ֑ה שיט שׁ֣וֹט שׁוֹטֵ֤ף כִּי־יַֽעֲבֹר֙ עבר לֹ֣א יְבוֹאֵ֔נוּ כִּ֣י שַׂ֧מְנוּ כָזָ֛ב מַחְסֵ֖נוּ וּבַשֶּׁ֥קֶר נִסְתָּֽרְנוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC אֲמַרְתֶּ֗ם אֲמַרְתֶּ֗ם - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 559
מורפ': HVqp2mp כָּרַ֤תְנֽוּ כָּרַ֤תְנֽוּ - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 3772
מורפ': HVqp1cp בְרִית֙ בְרִית֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1285
מורפ': HNcfsa אֶת אֶת - מילת יחס

צורת יסוד: 854
מורפ': HR־מָ֔וֶת מָ֔וֶת - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4194
מורפ': HNcmsa וְעִם וְ - ו' החיבור
עִם - מילת יחס

צורת יסוד: c/5973 a
מורפ': HC/R־שְׁא֖וֹל שְׁא֖וֹל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 7585
מורפ': HNp עָשִׂ֣ינוּ עָשִׂ֣ינוּ - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqp1cp חֹזֶ֑ה חֹזֶ֑ה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2374
מורפ': HNcmsa שיט שיט - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7885
מורפ': HNcmsa שׁ֣וֹט שׁ֣וֹט - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7752
מורפ': HNcmsa שׁוֹטֵ֤ף שׁוֹטֵ֤ף - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7857
מורפ': HVqrmsa כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־עבר עבר - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5674 a
מורפ': HVqp3ms יַֽעֲבֹר֙ יַֽעֲבֹר֙ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5674 a
מורפ': HVqi3ms לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יְבוֹאֵ֔נוּ יְבוֹאֵ֔ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 935
מורפ': HVqi3ms/Sp1cp כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC שַׂ֧מְנוּ שַׂ֧מְנוּ - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 7760 a
מורפ': HVqp1cp כָזָ֛ב כָזָ֛ב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3577
מורפ': HNcmsa מַחְסֵ֖נוּ מַחְסֵ֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 4268
מורפ': HNcmsc/Sp1cp וּבַשֶּׁ֥קֶר וּ - ו' החיבור
בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
שֶּׁ֥קֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/b/8267
מורפ': HC/Rd/Ncmsa נִסְתָּֽרְנוּ נִסְתָּֽרְנוּ - פועל, נפעל, עבר, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 5641
מורפ': HVNp1cp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אֲמַרְתֶּ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)

כָּרַ֤תְנֽוּ מהפך (משרת, דרגא 5) בְרִית֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶת־מָ֔וֶת זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְעִם־שְׁא֖וֹל טפחא (מלך, דרגא 2)

עָשִׂ֣ינוּ מונח (משרת, דרגא 5) חֹזֶ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

(שיט) שׁ֣וֹט מונח (משרת, דרגא 5) שׁוֹטֵ֤ף מהפך (משרת, דרגא 5) כִּֽי־(עבר) מתג (לא מנוגן, דרגא 6) יַֽעֲבֹר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יְבוֹאֵ֔נוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) שַׂ֧מְנוּ דרגא (משרת, דרגא 5) כָזָ֛ב תביר (משנה, דרגא 3)

מַחְסֵ֖נוּ טפחא (מלך, דרגא 2)

וּבַשֶּׁ֥קֶר מרכא (משרת, דרגא 5) נִסְתָּֽרְנוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

כִּי אֲמַרְתֶּם "כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת עם המוות, כביכול סיכמנו איתו שלא נמות, וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה, (שיט) שׁוֹט זרם שׁוֹטֵף כִּי (עבר) יַעֲבֹר לֹא יְבוֹאֵנוּ, כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ בדבר שיקרי את ביטחוננו (אין מדובר כאן בציטוט אמיתי, אלא במילים שהנביא שם בפיהם, ובכך לועג להם) וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כרתנו ברית את מות" - שלא יבא עלינו

"עשינו חוזה" - גבול שלא יעברנהו וכן מחוז חפצם (תהלים קז) וכן מחזה אל מחזה (מלכים א ז') כולם ל' גבול הם וקיצונו של דבר (אשמיי"ר בלע"ז)

"שוט שוטף" - מכה המתהלכת בארץ

"לא יבואנו" - לא יבא עלינו

"שמנו כזב" - שמנו עכו"ם

"מחסנו" - מחסה שלנו

"ובשקר נסתרנו" - בעכו"ם בטחנו להסתירנו

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"שאול" - הוא בור הקבר

"חוזה" - ענין גבול כמו מחוז חפצם (תהלים קז)

"שוט" - שבט המכה כמו שוט לסוס (משלי כז)

"שוטף" - ענינו מהירות ההליכה והושאל מלשון נחל השוטף

מצודת דוד

"ובשקר נסתרנו" - כפל הדבר במ"ש

"כי שמנו כזב מחסנו" - נחסה בצל הכזב כי נחכם לומר לפני המכה שלא צוה המקום לבוא עלינו והוא ענין לצנות

"שוט שוטף וגו'" - כאשר יעבור מכה המתהלכת בארץ לא יבוא עלינו

"עשינו חוזה" - עשינו גבול שלא נבוא אל השאול קודם הזמן

"כי אמרתם" - אשר אמרתם בלעג הנה כרתנו ברית עם המות שלא יבא עלינו קודם הזמן ולא נירא א"כ מהפחדת הנביא

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אמרתם", מבאר הלצנות שלהם, "כרתנו", ממליץ כי המות הוא שליח של השאול והאבדון אשר יצעק הב הב ולא ישבע, והם אמרו כי כרתו ברית עם המות בל ימיתם, וסימן שיתקיים הברית עשו עם השאול שהוא השולח את המות, בל ירצה במיתתם, והנמשל, כי מלך מצרים הוא משל המות, והרכוש הנמצא במדינה הוא משל השאול כי הוא השולח את המות עליהם שע"י שרוצה ברכושם לשלול שלל הוא בא להחריב את ארצם, והם כרתו ברית את מלך מצרים, ואין להם לירא כי ישוב והפר את בריתו ע"י שיתן עינו ברכושם, כי רכושם בעצמו הוא החוזה והאות לקיום הברית, כי כבר שלחו לו כל אוצרותם ורכושם לדורון (כמ"ש לקמן למ"ד) ישאו על כתף עירים חיליהם) ובזה הם בוטחים בעזרת מלך מצרים, שגם שוט שוטף כי יעבור אף שיהיה שוט כללי ומחריב ארצות, ואף שיעבור בארצות מ"מ לא יבוא אלינו.

"כי שמנו כזב מחסנו", שקר הוא גדול מכזב כי כזב הוא אמת בשעתו רק שאינו מתקיים, ושקר אין לו מציאות גם בשעתו, ומסתור הוא גדול ממחסה, ואמר על צד ההלצה, הכזב בו יחסו א"ע חסיה מועטת, והשקר שאין בו ממש כלל חושבים כי יהיה להם למסתור ומגדול עוז מפני אויב. והנמשל כי בטחו על מצרים וחסו בו והוא רצה לעזרם רק היה להם כמו אכזב ולא יכול להושיע להם בסוף, וגם בטחו על אשור שנתנו לו מנחה ושוחד וחשבו זה למסתר גדול, וזה היה שקר תיכף כי היה לבבו עליהם לרעה:

ביאור המילות

"חזה". אות לראות ולחזות בו, "כזב, שקר". דבר ששקרו יוכל להתברר תיכף נקרא שקר, ואם א"א לבררו עתה רק אחרי כן נקרא כזב. ויצוייר שקר בערך המגיד וכזב בערך השומע, שאינו יכול לברר שקרו מיד, ואז באו ב' הלשונות. (מיכה ב' יא) ושקר כזב, יפיח כזבים עד שקר (משלי ו' יט). ומסתר גדול ממחסה כנ"ל (ד' וי"ו):