"שיכורי אפרים" - שהיו משתכרין ביין טוב של מדינת פרוגיתא כדאמר מיא דדרומסקית וחמרא דפרוגיתא קפחו עשרת השבטים
"וציץ נובל צבי תפארתו" - ומצב מטע תפארתו יהיה ציץ הפרח שלו
"נובל" - הם תאינים המקולקלות כמו ששנינו בברכות על הנובלות ופירשו רבותינו בושלי כימרא וציץ נץ כדמתרגמינן ויצץ ציץ ואניץ נץ
"אשר" - נטועים
"על ראש גיא שמנים" - היא כנרת שפירותיה מתוקים ושם הם הולמים עצמם ביין
"הלומי יין" - כתושי חמר ויש עוד לפתור צבי תפארתו אשר על וגו' צבי התפארת שעל ראש עשרת השבטים המשוחין בגאות ראשי שמנים כמו שנאמר (עמוס ו) ראשי שמנים ימשחו גיא ל' גאוה כמו (לעיל טו) מואב גיא מאד (ואותו הציץ כציצת נובל תהיה) הלומי יין כך קורא על שם שכרותן שנאמר בהם (עמוס ו) השותים במזרקי יין
"כבכורה בטרם קיץ" - כבישולה של תאנת ציץ נובל
"בטרם קיץ" - עת בישול שאר התאנים אשר מתוך שהיא בכורה קופץ עליה ובולעה ובעודה בכפו כך וישקוד על הרעה ויביאה עלינו (דנייאל ט')
"בלעגי שפה" - וכן כל לשון לעגים וכן (לקמן לב) עלגים שניהם לשון דיבור הפוך שאינו מיושב להם להשמע
"ידבר אל העם הזה" - כל המדבר אליהם דבר נבואה ותוכחה דומה להם ללשון נלעג שאין יכולין להבין בו
"והיה להם דבר ה' וגו'" - כמדתה ימדוד להם יגזור בדברו עליהם צו של אומות המשתעבדים בם על צו פקודה על פקודה עבודה על עבודה קו של פורענות כנגד קו של עבירות שבידם קו לקו תקוה חילוף תקוה יקוו לאור והנה חשך
"זעיר שם זעיר שם" - לימים מועטין תבא עליהם והם יתמעטו שם בארץ אויביהם
"הנני יסד" - ל' עבר הוא כמו (אסתר א) יסד המלך וכן צריך לפותרו הנני הוא אשר יסד כבר (בציון אבן כבר) נגזרה הגזרה לפני והעמדתי מלך משיח שיהא בציון לאבן בוחן ל' מבצר וחוזק כמו (לקמן לב) עופל ובוחן וכמו הקימו בחוניו (לעיל כג)
"מוסד מוסד" - הראשון פתח לפי שהוא דבור מוסד של מוסד שהוא מוסד גמור
"המאמין לא יחיש" - המאמין דבר זה לא ימהרנה לא יאמר אם אמת הוא ימהר לבא
"ושמתי משפט לקו" - לפני בא אותו מלך אביא עליכם גזרות להתם הפושעים שבכם ושמתי משפט יסורין להיות לקו כלומר אשים קו מדת יסורין להביא עליכם ואת צדקה אשים שתהא משקולת המיישרת בנין הבונין בחומות כלומר שתהא צדקה מתהלכת לפניהם ומיישרת דרכיהם שיכלו הפושעים ונותרו הצדיקים
"ויעה ברד מחסה כזב" - אותו כיסוי שאמרתם כי שמנו כזב מחסנו יבא ברד ויטאטנו ויעה לשון טיאוט כמו (מלכים א ו) את היעים שגורפין בהם אפר הכירות
"וסתר" - שאמרתם עליו ובשקר נסתרנו המים ישטפוהו כלומר אביא המון שישברו מצבותיה' ופסיליהם ולשון משפט האמור כאן (יושטיצ"א בלע"ז)
"כי קצר המצע מהשתרע" - כי אביא עליכם שונא דוחק אתכם אשר לא תוכלו להספיק עבודתו כשיציע מצעו עליכם יקצר לו מהשתרע השוכב עליו מהשתרע מהשתטח להאריך איבריו (אישטנדליי"ר בלע"ז)
"והמסכה צרה" - הנסיך שימשול עליכם יהיה מקומכם דחוק לו בהתכנסו לתוכו ורבותינו דרשוהו על עכו"ם שהכניס מנשה להיכל קצר המצע הזה מהשתרע מהשתרר עליו שני רעים ואני פרשתיו לפי פשוטו ובדרך זה ת"י ואף מדרש רבותינו יש לישבו על אופן הדבור כלומר למה אני מביא עליכם פורענות זו לפי שקצר המצע מהשתרע אני לבדי עליו שנאמר (מלכים א ח) הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכל שכן בהכניסכם מסכה עמי כביכול צר לנו המקום
(ישעיהו כח כה): "הלא" - כן דרך החורש, כיון שחורש משוה פני האדמה ואח"כ זורע.
"והפיץ קצח" - אם קצח בא לזרוע, זורעה בתפוצה; ואם כמון בא לזרוע, זורעו בזריקה.
"קצח" - מין אוכל הוא.
"ושם חטה שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו" - ואם תבואה בא לזרוע, כך הוא מנהגו: זורע החטין באמצע החרישה, והשעורה זורע סביב לסימן, והכוסמין זורעה על גבולי השדה ומצריו.
"שורה" - לשון שורה, זורע באמצע ונמצאת שורה על השעורין והכוסמין.
"ויסרו למשפט וגו'" - אף מי שאלהיו יורנו לא לנצח ישלח נביאים להוכיחו אחרי שאינו שומע לתוכחה הוא ייסרנו במשפטי יסורין כדי שתועיל עמל תוכחתו שהוכיח כזה שמשוה פני הארץ לזרוע כדי שתצלח עמל חרישתו שחרש
"בחרוץ" - הוא עץ עשוי חריצים חריצים ושמו מורג ומחתך בו הקשין להיות תבן
"כי לא בחרוץ דשון את הקצח" - לפי שזרעו נוח לצאת מתוך קשין שלו וכן על כמון לא יסבו אופן עגלה לדושו לפי כי קל הקצח לחובטה במטה והכמון בשבט
"לחם יודק" - ואת מי דקים בדברים קשין את הלחם של תבואה לפי שאינה נוחה ליחבט
"כי לא לנצח אדוש ידושנו" - הרי כי זה משמש בלשון אלא לא לנצח כותשין עליו לפי שלעולם לא יכתשו גרעיני הזרע להיות נדשין ליכתת ע"י החרוץ ואופן העגלה
"והמם גלגל עגלתו ופרשיו" - וכשמסבבין עליו אופני עגלה לדוקו ולדושו אפי' הגלגל הומם ומשתבר וכן שאר כלי העגלה עמו המפרישים את התבואה מקשיה לא ידוקנו והחטים אינם נידוקין להיות נטחנין
"אדוש ידושנו" - כמו עשה יעשה (יחזקאל לא) צנף יצנף (לעיל כב) ואל"ף זו באה במקום ה"א כמו ואחרי כן אתחבר יהושפט (דברי הימים ב' כ') כמו התחבר אף כאן הדוש ידושנו וכן חברו מנחם
"גם זאת מעם וגו'" - גם זאת כדרך דשי תבואה וחובטי קצח וכמון מעם הקב"ה יצא
"הפליא עצה" - להראותכם רמזים בדרך חידוש משל נפלא ומכוסה כי כאשר הכמון והקצח אינם מכבידין עליהם במדושה רבה לפי שהם נחבטין בקל כך אילו הייתם ממהרין לקבל מוסר לא היה מכביד עליכם גזירות ואתם קשים לקבל תוכחות כתבואה הקשה לדוש לכך יכביד עליכם הרבה ולא לנצח לכלייה יריב וידקה כאשר לא לנצח אדוש ידושנו ויכלו חצי מכותיו ואתם לא תכלו דוגמת המימת הגלגל והעגלה והחטין לא ידוקו ואילו הייתם נוחים לכלות לא היה בודק אתכם ביסורין קשין כפשתני הזה כשהוא יודע שפשתנו יפה הוא מנקש עליה
