מצודות על ישעיהו כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ישעיהו · כח · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלומי יין" - אשר היו מוכים מהיין כי לפי רוב השכרות יפלו בארץ ויוכו על האבנים המושלכים על פני האדמה וכאלו היין הוא המכה

"אשר על ראש" - חוזר על עטרת גאות לומר העטרה אשר על ראש בני אפרים שהיו מפנקים עצמם למשוח ראשם הרבה בשמן מבושם וכאלו היה הראש גיא מלא שמן

"וציץ נובל צבי תפארתו" - הדר תפארתו היא מטרת הגאוה שזכר תכלה מהר כציץ השדה אשר במעט זמן יבול ויכמוש והוא כפל ענין במ"ש

"הוי" - הנביא מתאונן על עטרת הגאוה של שכורי אפרים ר"ל על מה שהיו מתכבדים בגאותם

מצודת ציון

"הוי" - ענין קריאה לצער

"וציץ" - כעין פרח

"נובל" - ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהלים א)

"צבי" - ענין הדר כמו וצבי עדיו (יחזקאל ז)

"גיא" - עמק

"הלומי" - ענין הכאה וכתות כמו הלמוני בל ידעתי (משלי כג)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הניח לארץ ביד" - זה הרוח יניח עטרת גאונם לארץ בחזקת היד ובכח רב

"שוטפים" - אשר המה שוטפים בחזקה

"שער קטב" - כרוח סערה הכורת ומשחית

"הנה חזק ואמיץ" - הנה יש רוח חזק ואמיץ לה' שהוא כזרם ברד המשבר אילנות

מצודת ציון

"כזרם" - ענין שטף הבא בחוזק רב וכן כזרם קיר (לעיל כה)

"שער" - רוח סערה והכ"ף של כזרם משמשת בשתים כאלו אמר כשער

"קטב" - ענין כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע יג)

"כבירים" - חזקים או מרובים

"שוטפים" - נמשכים והולכים במרוצה

"הניח" - כמו יניח עבר במקום עתיד

"ביד" - ר"ל בכח ע"ש שהכח הוא ביד

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברגלים תרמסנה" - ברגלי האויב תרמסנה עטרת הגאוה של שכורי אפרים ר"ל האויב ישפיל גאותם

מצודת ציון

"תרמסנה" - ענין דריכה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר יראה וגו'" - אשר מיד כשיראה אותה הרואה יבלענה מיד כשהיא עדיין תלויה על הענף ואינו ממתין עד שיתלוש ואמר שכן ימהר האויב להשפיל גאותם

"כבכורה" - חוזר על והיתה האמור בתחלת המקרא לומר עטרת הגאוה תהיה כתאנה שנתבכרה בטרם יהיה הקיץ והוא עת בשול התאנים כולם

"והיתה וגו'" - הדר תפארתו הדומה לציצת הנובל אשר היא לעטרה על ראש גיא שמנים

מצודת ציון

"ציצת" - מלשון ציץ

"כבכורה" - מלשון בכור ור"ל הנגמר ונתבשל ראשון וכן ונתבשל בכורי ענבים (במדבר יג)

"קיץ" - הוא זמן בישול התאנים וכן והלחם והקיץ (שמואל ב טו)

"בכפו" - ענינו ענף כמו וכפתו לא רעננה (איוב טו)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולצפירת תפארה" - כפל הדבר במ"ש

"לשאר עמו" - הם יהודה ובנימין

"לעטרת צבי" - ר"ל יתלו הכבוד בגאון ה'

"ביום ההוא" - ביום מפלת מלכות אפרים

מצודת ציון

"ולצפירת" - כן יקרא העטרה או המצנפת המסבב את הראש כי צפירה היא ענין סבוב ובמשנה הקופה משיעשה שתי צפירות לרוחב שלה (כלים פי"ו) ור"ל הסבוב שעושים לקופה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולגבורה" - הוא יהיה לגבורה לבני יהודה אשר שבו ממקום המלחמה להכנס אל שער העיר להשגב שמה ר"ל לא יצטרכו לגבורת מלחמה כי האל ילחם להם ויכה את האויב

"ולרוח משפט" - האל יהיה לרוח משפט למי שיושב על המשפט ר"ל יחונן דעת לחזקיהו לעשות משפט אמת

מצודת ציון

"ולרוח" - ענין התעוררות וכן ותהי על יפתח רוח ה' (שופטים יא)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פקו פליליה" - הכשילו את המשפט ולא דנוהו דין אמת

"שגו ברואה" - שגגו בדעתם בענין הראיה כדרך השכור שאין דעתו מסכמת לאמיתת הדבר הנראה

"נבלעו" - נשחתו מן השכרות

"שגו בשכר" - בעבור שתיית השכר שגו בדעתם

"ונביא" - הנביא השקר אשר העמידוהו להוכיחם וליישר דרכם

"כהן" - הוא המורה וכן נאמר כי שפתי כהן וגו' ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב)

"וגם אלה" - גם יהודה ובנימין בעבור שכרות היין שגו בדעתם ובעבור השכר תעו מדרך הישר

מצודת ציון

"שגו" - מלשון שגגה ומשגה

"ובשכר" - יין ישן

"תעו" - מי שהוא מבולבל בדעתו ואינו יודע מה לעשות נקרא תועה והושאל מהתועה בדרך שאינו יודע להיכן ילך

"נבלעו" - ענין השחתה כמו ובלע בהר הזה (לעיל כה)

"פקו" - ענין הכשלה כמו ופיק ברכים (נחום ב)

"פליליה" - ענין משפט כמו ופללו אלהים (שמואל א ב)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בלי מקום" - אין מקום פנוי ונקי מאלה

"קיא צואה" - הקאה ושלשול היציאה כדרך היין המביא הקאה ושלשול מלמטה

"כי כל שלחנות" - אשר הם מסובים עליהם

מצודת ציון

"קיא" - הוא המאכל החוזר מן הגוף דרך הפה

"צואה" - כמו וצואה והיא צואת הגוף

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עתיקי" - הנעתקים משדי אמן וכפל הדבר במ"ש

"גמולי מחלב" - וכי ילמד לאלה שנגמלו מהנקת החלב

"את מי" - הואיל והגדולים פונים אל השכרות א"כ למי ילמוד הנביא דעה ולמי יבין השמועה אשר שמע מאת ה'

מצודת ציון

"יורה" - ענין למוד כמו ולהורות נתן בלבו (שמות לה)

"גמולי מחלב" - כן נקרא התינוק הנפרש מקרוב מן ההנקה כמו ויגדל הילד ויגמל (בראשית כא)

"עתיקי" - מלשון העתק והסרה וכן ויעתק משם ההרה (שם יב)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זעיר שם" - הכפל יורה על הצמצום

"זעיר שם" - ר"ל אף במקום המוכן ללמוד תורת ה' אין ללמד להם כי אם מעט מעט כי למשא יחשב להם

"קו לקו" - על שם שקו המשקולת עשויה להשמר לבל יעקמו הבנין לזה קורא למשמרת בלשון קו ורצה לומר ההכרח לעשות להם משמרת למשמרת התורה ולעשות עוד משמרת למשמרת והענין כפול במ"ש

"כי צו לצו" - מהתענג ומרוב כל המה רחוקים ממצות ה' עד שההכרח לעשות להם צוואה למצות ה' ר"ל לעשות עוד סייג וגדר למצות ה' ואל הצוואה והסייג הזה ההכרח לעשות עוד לה סייג וצוואה אחרת

מצודת ציון

"צו לצו" - מלשון צואה

"קו לקו" - ענינו חוט המשקולת של הבנאי וכן וקו ינטה (זכריה א)

"זעיר" - מעט כמו כתר לי זעיר (איוב לו)

"שם" - ר"ל במקום הידוע המוכן ללמוד שמה וכן על כל המעשה שם (קהלת ג)ופי' במקום המוכן אל הדבר

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בלעגי שפה" - כי דברי הנביא בעיניהם כאלו ידבר אליהם בלעגי שפה ובלשון אחרת שאינם מכירים בו

מצודת ציון

"בלעגי" - המדבר בהפך תכונות הדבר שאין נוח להבין קרוי נלעג בלשון המקרא כמו נלעג לשון אין בינה (לקמן לג)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר אמר אליהם" - רצה לומר הלא לטובתם ידבר כי זהו הדבר אשר אמר אליהם הניחו לעיף ותש כח ואל תגזלו אותו ובזאת תמצאו מנוחה ומרגוע ועכ"ז אינם רוצים לשמוע עם שהדבר הוא לטובתם

מצודת ציון

"המרגעה" - ענין מנוחה כמו הלוך להרגיעו ישראל (ירמיהו לא)

"אבוא" - ענין רצון וחפץ כמו לא אבה יבמי (דברים כה)והאל"ף נוספת וכן ההלכוא אתו (יהושע י)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זעיר שם" - הכפל יורה ההמעטה

"למען ילכו" - בעבור זאת כשילכו יכשלו לפול אחור וישברו ויפלו בהמוקש וילכדו בה ר"ל יפלו בצרה ולא יוכלו להמלט

"זעיר שם" - ר"ל אף במקום שלמדוה נחשבת מעט ואף כי אותם שלא דרכו בנתיבותיה

"קו לקו" - כאלו היתה רק משמרת למשמרת אחרת ואף האחרת רק משמרת למשמרת התורה שאין אדם סופנה כ"כ והענין כפול במ"ש

"והיה להם דבר ה' וגו'" - ר"ל מאד נקל להם לעבור על דבר ה' כאלו לא היתה רק צוואה וסייג לצוואה אחרת ואף האחרת היתה רק צוואה וסייג למצות ה' שאין אדם נזהר כ"כ בשמירתה לפי שהיא צוואה רחוקה ממצות ה'

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אנשי לצון" - המלעיגים בדברי הנביא

"מושלי" - המושלים על העם אשר בירושלים

מצודת ציון

"לצון" - מלשון לץ

"מושלי" - מלשון ממשלה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובשקר נסתרנו" - כפל הדבר במ"ש

"כי שמנו כזב מחסנו" - נחסה בצל הכזב כי נחכם לומר לפני המכה שלא צוה המקום לבוא עלינו והוא ענין לצנות

"שוט שוטף וגו'" - כאשר יעבור מכה המתהלכת בארץ לא יבוא עלינו

"עשינו חוזה" - עשינו גבול שלא נבוא אל השאול קודם הזמן

"כי אמרתם" - אשר אמרתם בלעג הנה כרתנו ברית עם המות שלא יבא עלינו קודם הזמן ולא נירא א"כ מהפחדת הנביא

מצודת ציון

"שאול" - הוא בור הקבר

"חוזה" - ענין גבול כמו מחוז חפצם (תהלים קז)

"שוט" - שבט המכה כמו שוט לסוס (משלי כז)

"שוטף" - ענינו מהירות ההליכה והושאל מלשון נחל השוטף

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מוסד מוסד" - יהיה כהיסוד המיוחד שביסודות

"המאמין לא יחיש" - לפי שרובם לא היו מאמינים בדברי הנביא בימי אחז לכן אמר המאמין לדברי לא ימהר לראות הדבר ר"ל לא יחשוב בלבבו שעתה תהיה הדבר כי לא תהיה עד לאחר זמן

"פנת יקרת" - יהיה כאבן יקר ההושם בפנת הבנין למען יהיה נראה מהעבר מזה ומהעבר מזה

"אבן בוחן" - האבן הזה יהיה להם למבצר

"הנני יסד" - הנה אני הוא אשר מאז גזר ויסד להיות בציון מלך חזק כאבן ועל חזקיה יאמר

"לכן" - הואיל ויש בכם אנשים מלעיגים בדברי הנבואה יבוא עת שיקבלו גמולם וכאשר מסיים והולך

מצודת ציון

"בוחן" - ענין מבצר חזק כמו הקימו בחוניו (לעיל כג)

"פנת" - מלשון פנה וזויות

"יקרת" - מלשון יקר וחשוב

"מוסד" - מלשון יסוד

"יחיש" - ענין מהירות כמו ימהר יחישה מעשהו (לעיל ה)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וסתר" - כלפי שאמרו ובשקר נסתרנו אמר שהמים ישטפו את מסתור השקר ר"ל סנחריב לא יפנה אל השקר וכפל הדבר במ"ש

"ויעה ברד" - כלפי שאמרו כי שמנו כזב מחסנו אמר שהברד יכבד ויטאטא את המחסה הכזב ר"ל סנחרב המכה לא יפנה אל דברי הכזב

"וצדקה למשקלת" - ואל הצדיקים אעשה צדקה כפי משקל צדקתם כי בימי חזקיה יכבוש סנחריב ערי הבצורות ביהודה ויהרוג הרשעים והצדיקים יותרו ויקבלו הטובה

"ושמתי משפט לקו" - אז אשיב גמול המפעל ואשים משפט יסורים להרשעים הללו כפי קו חטאתם ר"ל כדבר הנמדד בקו לא פחות ולא יותר

מצודת ציון

"לקו" - ענינו חבל המדה

"ויעה" - ענין כבוד וטאטא והוא מלשון ואת היעים (שמות לח)שהם הכלים העשוים לכבד ולהסיר את הדשן

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שוט שוטף וגו'" - כלפי שאמרו שוט וגו' לא יבואנו אמר כאשר יעבור המכה המתהלכת תהיו לו למרמס כי עליכם יבוא וירמוס אתכם

"וחזותכם וגו'" - כלפי שאמרו ועם שאול עשינו חוזה אמר אז לא תקום הגבול שעשיתם עם השאול כי כן תבואו אל השאול

"וכפר וגו'" - כלפי שאמרו כרתנו ברית את מות אמר אז יוסר הברית ויבוטל כי בוא יבוא עליכם

מצודת ציון

"וכופר" - ענין העברה ובטול וכן איש חכם יכפרנה (משלי טז)

"וחזותכם" - מלשון מחוז וגבול

"לא תקום" - לא תתקיים

"למרמס" - ענין דריכה ברגל

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיה וגו'" - מי שיתן לב להבין שמועת הפורעניות לא ישקוט לבבו רק יהיה מלא מרתת וחרדה

"כי בבקר" - בכל בוקר יעבור עליכם ואחר זה יתמיד לבוא ביום ובלילה

"מדי עברו" - מתי שיעבור שוט השוטף יקח אתכם אליו

מצודת ציון

"מדי" - כמו מתי וכן מדי דברי בו (ירמיהו לא)

"זועם" - ענין רתת וחרדה כמו ביום שיזועו שומרי הבית (קהלת יב)

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והמסכה צרה כהתכנס" - המסכה תהיה צרה לו כאשר יתכנס להתאסף תחתיה עם כל איבריו והוא כפל ענין במ"ש ויורה על הפלגת הדבר שיהיה רב מחנהו וכמ"ש והיה מטות כנפיו מלא רוחב ארצך (לעיל ח')

"כי קצר וגו'" - המצע אשר ישכב עליו יהיה קצר להשתטח עליו ולהאריך עצמו בפשוט הרגלים ר"ל ארצם תהיה צרה מהכיל התפשטות מרבית חיל האויב הבא

מצודת ציון

"המצע" - ענינו הכרים והכסתות ההושם תחת האדם בשכבו כמו ערש יצועי (תהלים קלב)

"מהשתרע" - ענין עודף ויתרון האורך כמו שרוע וקלוט (ויקרא כב)

"והמסכה" - מלשון מסך ומסכה כמו והמסכה (הנסוכה לעיל כה)

"צרה" - דחוקה

"כהתכנס" - ענין אסיפה כמו נדחי ישראל יכנס (תהלים קמז)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולעבוד וגו'" - הוא כפל ענין במ"ש כי עבודה היא כמו מעשה ונכריה הוא כמו זר ופתרון אחד להם

"זר מעשהו" - המעשה תהיה זרה ר"ל דבר שלא עשה עמהם מתמול שלשום

"לעשות מעשהו" - להפרע מהם

"כעמק בגבעון" - כמו בעת מלחמות יהושוע בהאמורי בהעמק אשר בגבעון אשר מן השמים נלחמו עמהם כמ"ש וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים וגו' (יהושע י') כמו כן ירגז ה' עליהם וילחם בם

"כי כהר פרצים" - כמו בעת מלחמת דוד בפלשתים בבעל פרצים העומדת בהר כמ"ש ויעל בבעל פרצים (דברי הימים א' י"ד) ושם נשמדו הפלשתים פתאום ואמר כן יקום ה' להשמידם פתאום מעל פני האדמה

מצודת ציון

"ירגז" - מלשון רוגז וכעס

"ולעבוד עבודתו" - תרגום של מעשה הוא עובדא

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי כלה וגו'" - מאת ה' שמעתי שיבוא כליון וכריתה על כל הארץ לכן אל תתלוצצו

"פן יחזקו מוסריכם" - פן יתחזקו היסורים המוכנים לכם

"אל תתלוצצו" - לומר דרך לעג כרתנו ברית את מות וגו'

מצודת ציון

"תתלוצצו" - מלשון לץ

"מוסריכם" - מלשון יסורין

"כלה" - מלשון כליון

"ונחרצה" - ענין כריתה כמו נחרצת שוממות (דנייאל ט)

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

(ישעיהו כח כג): "האזינו" - הטו אוזן ושמעו קול דבריי.

"הקשיבו..." - כפל הדבר במילים שונות.

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"האזינו" - הטו אוזן ושמעו קול דברי

"הקשיבו וגו'" - כפל הדבר במ"ש

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

(ישעיהו כח כד): "הכל היום" - פתח במשל ואמר: "וכי כל היום יחרוש החורש לתקן השדה לזריעה?!".

"יפתח" - מוסב על "הכל היום", לומר "וכי כל היום יפתח האדמה בכלי המחרישה ויכתש רגבי העפר?!".

מצודת ציון

"יפתח" - מלשון פתיחה.

"וישדד" - ענין כתישת רגבי העפר, וכן (איוב לט): "אם ישדד עמקים אחריך". ויתכן שהוא מלשון שדה, רוצה לומר, יתקן השדה.

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יפתח" - מוסב על הכל היום לומר וכי כל היום יפתח האדמה בכלי המחרישה ויכתש רגבי העפר

"הכל היום" - פתח במשל ואמר וכי כל היום יחרוש החורש לתקן השדה לזריעה

מצודת ציון

"יפתח" - מלשון פתיחה

"וישדד" - ענין כתישת רגבי העפר וכן אם ישדד עמקים אחריך (איוב לט)ויתכן שהוא מלשון שדה ר"ל יתקן השדה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

(ישעיהו כח כה): "הלא אם שוה פניה" - הלא כאשר משוה פני האדמה מניח עבודתם ועוסק בזריעה.

"והפיץ קצח" - כשבא לזרוע קצח זורעה בהפצה, ואם בא לזרוע כמון זורעה בזריקה, כל מין כדרכו.

"ושם חטה שורה" - החטים משים בשורה, רוצה לומר באמצעית השדה, במידה הראויה לו, לא יוסיף ולא יגרע.

"ושעורה נסמן" - השעורה יזרע סביבות החטים כמו המסמן דבר מה

"וכסמת גבולתו" - הכוסמין זורע על גבולי השדה ומצריו כל מין במקום הראוי לו והנמשל הוא לומר כמו שאין דרך החורש לחרוש כל היום כי אחר שמשוה פני האדמה יזרע בה כל מין כדרכו ובמקום הראוי כן אין תועלת בתוכחת הנביא לבד כי מהראוי שאחר שישמעו דברי הנביא יתקנו מעשיהם ולשוב בתשובה כפי הראוי לכ"א לפי חטאו אשר יחטא ואשם.

מצודת ציון

"אם" - כאשר, כמו (במדבר לו): "ואם יהיה היובל".

"שוה" - רוצה לומר, דומה בכל המקומות, שלא יהיה תל מזה וחריץ מזה.

"והפיץ" - ענין פיזור.

"קצח וכמון" - הם מיני זרעונים.

"ושם" - מלשון שימה.

"שורה" - ענין מדה, כמו (ויקרא יט): "במשקל ובמשורה".

"נסמן" - מלשון סימן.

"וכסמת" - מין תבואה.

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכסמת גבולתו" - הכוסמין זורע על גבולי השדה ומצריו כל מין במקום הראוי לו והנמשל הוא לומר כמו שאין דרך החורש לחרוש כל היום כי אחר שמשוה פני האדמה יזרע בה כל מין כדרכו ובמקום הראוי כן אין תועלת בתוכחת הנביא לבד כי מהראוי שאחר שישמעו דברי הנביא יתקנו מעשיהם ולשוב בתשובה כפי הראוי לכ"א לפי חטאו אשר יחטא ואשם

"ושעורה נסמן" - השעורה יזרע סביבות החטים כמו המסמן דבר מה

"ושם חטה שורה" - החטים משים בשורה ר"ל באמצעית השדה במדה הראוי לו לא יוסיף ולא יגרע

"והפיץ קצח" - כשבא לזרוע קצח זורעה בהפצה ואם בא לזרוע כמון זורעה בזריקה כל מין כדרכו

"הלא אם שוה פניה" - הלא כאשר משוה פני האדמה מניח עבודתם ועוסק בזריעה

מצודת ציון

"אם" - כאשר כמו ואם יהיה היובל (במדבר לו)

"שוה" - ר"ל דומה בכל המקומות שלא יהיה תל מזה וחריץ מזה

"והפיץ" - ענין פזור

"קצח וכמון" - הם מיני זרעונים

"ושם" - מלשון שימה

"שורה" - ענין מדה כמו במשקל ובמשורה (ויקרא יט)

"נסמן" - מלשון סימן

"וכסמת" - מין תבואה

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויסרו למשפט" - עוד מדבר במשל ואומר הנה כאשר תגדל התבואה והזרעונים שרוצה להפריש מהם הפסולת והקשין הנה דרכו להכות ולחבוט כל מין ומין במשפט הראוי כאשר למדו אלהיו ונתן חכמה בלבו לדעת משפט כל מין ומין

מצודת ציון

"ויסרו" - ענינו הכאה וחבטה כמו אבי יסר אתכם בשוטים (מלכים א' יב)

"למשפט" - כמו במשפט ובאה הלמ"ד במקום הבי"ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט)ור"ל בכסא ומשפט ענינו דבר הנהוג והראוי כמו המלך עומד על העמוד כמשפט (מלכים ב' יא)

"יורנו" - ענין למוד כמו יורנו בדרך יבחר (תהלים כה)

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי במטה" - אלא במטה יחבט קצח וכמון יחבט בשבט כי גם באלה נפרשים מן הקשין

"ואופן עגלה על כמון יוסב" - מלת לא האמור בתחילת הפסוק משמשת בשתים כאלו אמר על כמון לא יוסב ר"ל אין מהצורך לסבב אופן עגלה על כמון להפרישו מהקשין כי גם נוח להיפרש בדבר קל

"כי לא בחרוץ" - ר"ל כי לא דישת כל המינין שוה אולם יש הפרש בין מין למין כי הקצח לא יודש בחרוץ לפי שהוא נוח וקל להפרש מהקשין ואין מהצורך לדושו בחרוץ

מצודת ציון

"בחרוץ" - שם כלי מלא חריצים עשוי לדוש בו וכן ובחריצי הברזל (שמואל ב יב)

"יודש" - מלשון דישה

"ואופן" - גלגל ולתוספת ביאור אמר עגלה מלשון עגול

"יוסב" - מלשון סבוב

"כי במטה" - אלא במטה

"יחבט" - ענין הכאה ודישה כמו חובט חטים בגת (שופטים י)

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והמם גלגל עגלתו" - ר"ל כי אם יעשה זה זמן רב אז אופן העגלה יכתת וישבר אף את הזרע

"ופרשיו לא ידקנו" - ר"ל וכן החרוץ לא יעבור זמן רב על התבואה בכדי שלא יהיו שיני החרוץ מכתתים את הזרע דק דק והנמשל הוא לומר שכמו שאין דרך הדש לדוש קצח וכמון בחרוץ באופן לפי שנוחים המה להיפרש מהקשין ודי להם בדבר קל כן אלו הייתם נוחים לקבל מוסר במעט רמז משפט יסורים לא היה המקום מכביד היסורים עליכם אבל הואיל ולא כן הוא מהצורך להכביד היסורים למען תוסרו כתבואה הזה שאינו נוח להיפרש מהקשין אשר מהצורך לדושו בחרוץ ואופן ואולם לא לנצח יריב ולא יעשה כליה כתבואה זה שאינו נידש זמן מרובה שלא להפסיד הזרע

"כי לא לנצח" - אלא לא לזמן מרובה ידוש בהם את התבואה רק לפי צורך הפרשת הגרעין מהקשין

"לחם יודק" - התבואה שעושים ממנו הלחם שאינו נוח להיפרש מהקשין בדבר קל לכן הוא נידש בחרוץ ובאופן עגלה לכתת את התבן דק דק עד שיתגלה הגרעין

מצודת ציון

"יודק" - מלשון דק

"כי לא" - אלא לא

"לנצח" - ר"ל לזמן מרובה

"אדוש" - מלשון דישה והאל"ף נוספת

"והמם" - ענין כתיתה ושבירה כמו יום מהומה ומבוסה (לעיל כב)

"גלגל" - אופן ולתוספת ביאור אמר עגלתו מלשון עגול

"ופרשיו" - הם שיני החריצים הפרושים ופרודים זה מזה

"ידקנו" - מלשון דק

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הגדיל תושיה" - הראה חכמה גדולה ומוסר נפלא

"הפליא עצה" - בזה המשל הראה עצה נפלאה

"גם זאת וגו'" - כאומר עם שאמרתי שמעו קולי דעו שמהשם נאמר לי המשל הזה ולא מלבי אמרתי

מצודת ציון

"הפליא" - מלשון פלא

"הגדיל" - מלשון גדול

"תושיה" - מלשון יש וחכמת התורה נקראת כן על כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כשאר הדברים שבעולם