תהלים ט
קיצור דרך: t2609
תנ"ך > תהלים > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ
הפרק במהדורה המוטעמת
ט א לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־מ֥וּת לַבֵּ֗ן
מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
ב אוֹדֶ֣ה יְ֭הֹוָה בְּכׇל־לִבִּ֑י
אֲ֝סַפְּרָ֗ה כׇּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃
ג אֶשְׂמְחָ֣ה וְאֶעֶלְצָ֣ה בָ֑ךְ
אֲזַמְּרָ֖ה שִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃
ד בְּשׁוּב־אוֹיְבַ֥י אָח֑וֹר
יִכָּשְׁל֥וּ וְ֝יֹאבְד֗וּ מִפָּנֶֽיךָ׃
ה כִּֽי־עָ֭שִׂיתָ מִשְׁפָּטִ֣י וְדִינִ֑י
יָשַׁ֥בְתָּ לְ֝כִסֵּ֗א שׁוֹפֵ֥ט צֶֽדֶק׃
ו גָּעַ֣רְתָּ ג֭וֹיִם אִבַּ֣דְתָּ רָשָׁ֑ע
שְׁמָ֥ם מָ֝חִ֗יתָ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
ז הָֽאוֹיֵ֨ב ׀ תַּ֥מּוּ חֳרָב֗וֹת לָ֫נֶ֥צַח
וְעָרִ֥ים נָתַ֑שְׁתָּ
אָבַ֖ד זִכְרָ֣ם הֵֽמָּה׃
ח וַֽ֭יהֹוָה לְעוֹלָ֣ם יֵשֵׁ֑ב
כּוֹנֵ֖ן לַמִּשְׁפָּ֣ט כִּסְאֽוֹ׃
ט וְה֗וּא יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק
יָדִ֥ין לְ֝אֻמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃
י וִ֘יהִ֤י יְהֹוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ
מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃
יא וְיִבְטְח֣וּ בְ֭ךָ יוֹדְעֵ֣י שְׁמֶ֑ךָ
כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְהֹוָֽה׃
יב זַמְּר֗וּ לַ֭יהֹוָה יֹשֵׁ֣ב צִיּ֑וֹן
הַגִּ֥ידוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִֽילוֹתָֽיו׃
יג כִּֽי־דֹרֵ֣שׁ דָּ֭מִים אוֹתָ֣ם זָכָ֑ר
לֹֽא־שָׁ֝כַ֗ח צַעֲקַ֥ת עניים עֲנָוִֽים׃
יד חָֽנְﬞנֵ֬נִי יְהֹוָ֗ה
רְאֵ֣ה עׇ֭נְיִי מִשֹּׂנְאָ֑י
מְ֝רוֹמְﬞמִ֗י מִשַּׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃
טו לְמַ֥עַן אֲסַפְּרָ֗ה כׇּֽל־תְּהִלָּ֫תֶ֥יךָ
בְּשַׁעֲרֵ֥י בַת־צִיּ֑וֹן
אָ֝גִ֗ילָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃
טז טָבְע֣וּ ג֭וֹיִם בְּשַׁ֣חַת עָשׂ֑וּ
בְּרֶֽשֶׁת־ז֥וּ טָ֝מָ֗נוּ נִלְכְּדָ֥ה רַגְלָֽם׃
יז נ֤וֹדַ֨ע ׀ יְהֹוָה֮ מִשְׁפָּ֢ט עָ֫שָׂ֥ה
בְּפֹ֣עַל כַּ֭פָּיו נוֹקֵ֣שׁ רָשָׁ֑ע
הִגָּי֥וֹן סֶֽלָה׃
יח יָשׁ֣וּבוּ רְשָׁעִ֣ים לִשְׁא֑וֹלָה
כׇּל־גּ֝וֹיִ֗ם שְׁכֵחֵ֥י אֱלֹהִֽים׃
יט כִּ֤י לֹ֣א לָ֭נֶצַח יִשָּׁכַ֣ח אֶבְי֑וֹן
תִּקְוַ֥ת ענוים עֲ֝נִיִּ֗ים תֹּאבַ֥ד לָעַֽד׃
כ קוּמָ֣ה יְ֭הֹוָה אַל־יָעֹ֣ז אֱנ֑וֹשׁ
יִשָּׁפְט֥וּ ג֝וֹיִ֗ם עַל־פָּנֶֽיךָ׃
כא שִׁ֘יתָ֤ה יְהֹוָ֨ה ׀ מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם
יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם
אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א למנצח עלמות לבן מזמור לדוד
ב אודה יהוה בכל לבי אספרה כל נפלאותיך
ג אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון
ד בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך
ה כי עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק
ו גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד
ז האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה
ח ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו
ט והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים
י ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה
יא ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה
יב זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו
יג כי דרש דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים [ענוים]
יד חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות
טו למען אספרה כל תהלתיך בשערי בת ציון אגילה בישועתך
טז טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם
יז נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה
יח ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים
יט כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים [עניים] תאבד לעד
כ קומה יהוה אל יעז אנוש ישפטו גוים על פניך
כא שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה
א לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ.
ג אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן.
ד בְּשׁוּב אוֹיְבַי אָחוֹר יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ.
ה כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק.
ו גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד.
ז הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה.
ח וַיהוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ.
ט וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים.
י וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
יא וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְהוָה.
יב זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו.
יג כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עניים [עֲנָוִים].
יד חָנְנֵנִי יְהוָה רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת.
טו לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ.
טז טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם.
יז נוֹדַע יְהוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה.
יח יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים.
יט כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן תִּקְוַת ענוים [עֲנִיִּים] תֹּאבַד לָעַד.
כ קוּמָה יְהוָה אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ.
כא שִׁיתָה יְהוָה מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה.
(א) לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד.
(ב) אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ.
(ג) אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן.
(ד) בְּשׁוּב אוֹיְבַי אָחוֹר יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ.
(ה) כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק.
(ו) גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד.
(ז) הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה.
(ח) וַיהוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ.
(ט) וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים.
(י) וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
(יא) וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְהוָה.
(יב) זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו.
(יג) כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עניים [עֲנָוִים].
(יד) חָנְנֵנִי יְהוָה רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת.
(טו) לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ.
(טז) טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם.
(יז) נוֹדַע יְהוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה.
(יח) יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים.
(יט) כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן תִּקְוַת ענוים [עֲנִיִּים] תֹּאבַד לָעַד.
(כ) קוּמָה יְהוָה אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ.
(כא) שִׁיתָה יְהוָה מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה.
א לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּת שם כלי נגינה (ישנם תנכ"ים בהם מופיע "עַל מוּת", כשתי מילים) לַבֵּן על נבל, או למשורר הנקרא "בן". מִזְמוֹר לְדָוִד:
- ב אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל לִבִּי, אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ.
- ג אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה אשמח מאוד בָךְ, אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן לכבוד שימך, אתה העליון.
- ד בְּשׁוּב אוֹיְבַי אָחוֹר, יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ.
- ה כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי צדק במשפט ביני לבין אויבי, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא על כיסא הדין שׁוֹפֵט צֶדֶק אתה שופט הצדק.
- ו גָּעַרְתָּ נזפת ב- גוֹיִם, אִבַּדְתָּ רָשָׁע כילית את הרשעים, שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד.
- ז הָאוֹיֵב על אודות האויב יש לאמר, תַּמּוּ נשמדו חֳרָבוֹת הערים שלו, והפכו לחרבות לָנֶצַח, וְעָרִים נָתַשְׁתָּ ואת הערים שלו השמדת, אָבַד זִכְרָם הֵמָּה.
- ח וַיהוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט ייסד, הכין לישיבה בדין את כִּסְאוֹ.
- ט וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל ארץ (את כל העמים) בְּצֶדֶק, יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים בדרך ישרה, בצדק.
- י וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ מחסה לעני, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
- יא וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ את הפונים אליך יְהוָה.
- יב זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן, הַגִּידוּ בָעַמִּים בקרב על העמים עֲלִילוֹתָיו את מעשי נפלאותיו.
- יג כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים ה' התובע את דמו של הנרצח מיד רוצחו (ראה בראשית ט ה) אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת (עניים) עֲנָוִים המעונים.
- יד חָנְנֵנִי בבקשה אמצא חן בעיניך יְהוָה, רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי, מְרוֹמְמִי אתה, ה', המרים אותי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת.
- טו לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן ירושלים, אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ.
- טז טָבְעוּ שקעו, ירדו גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בבור שחפרו למלכודת, בְּרֶשֶׁת זוּ אשר טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם.
- יז נוֹדַע יְהוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה על ידי המשפט שעשה ברשעים, בְּפֹעַל כַּפָּיו במעשי ידי עצמו (במלכודת שהכין) נוֹקֵשׁ נלכד (מלשון מוקש) רָשָׁע. הִגָּיוֹן המילה היגיון היא סימן מסויים למשורר המזמור סֶלָה.
- יח יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה, כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים.
- יט כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן, תִּקְוַת (ענוים) עֲנִיִּים תֹּאבַד לא תאבד לָעַד.
- כ קוּמָה יְהוָה, אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ אל יתגבר אדם (רשע), יִשָּׁפְטוּ יעמדו לדין ה- גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ בעצמך, מול עיניך.
- כא שִׁיתָה תשים יְהוָה מוֹרָה יראה, פחד לָהֶם, יֵדְעוּ גוֹיִם וכך ידעו העמים הרשעים ש- אֱנוֹשׁ הֵמָּה. סֶּלָה.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק:
