עם טעמים:
יָשׁ֣וּבוּ רְשָׁעִ֣ים לִשְׁא֑וֹלָה כׇּל־גּ֝וֹיִ֗ם שְׁכֵחֵ֥י אֱלֹהִֽים׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"לשאולה" - אמר רבי נחמי' כל תיבה הצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה כגון (בראשית יב) מצרימה מדברה התיבון לי' והכתיב ישובו רשעים לשאולה א"ר אבא בר זבדי למדריגה התחתונה של שאול ומהו ישובו לאחר שיצאו מגיהנם ויעמדו בדין ויתחייבו ישובו למדריגה תחתית של גיהנם
ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים: ישובו רשעים לקבר.
ואמר: ישובו, כמו ואל עפר תשוב (בראשית ג יט).
וישובו הוא דרך תפלה, כלומר: כמו שמתו אלו שונאי ישראל כן ימותו כלם שהם שכחי אלהים.
ובדרש (בבלי סנהדרין קה א ושוחר טוב במקומו) לשאולה הוא גיהנם.
ואמרו (שם בקצת שנוי לשון:) למה אמר לשאולה? והלא כל ה"א בסוף התבה היא כמו למ"ד בתחלתה? ולמה אמר לשאולה בלמ"ד? לומר: שירדו לבטן [2], או למדרגה התחתונה, של שאול (בראשית רבה פרשיות נ וסח).
"ישובו", מבקש מאת ה', שגם מעתה, הגם שמת לבן היוסר גוים, בכ"ז "הרשעים" בין אדם לחברו "ישובו לשאולה", וימציא להם ה' את ענשם גם עתה, "וכן כל גוים שכחי אלהים" ישובו לשאולה גם עתה, ומבאר.
(יח) הנה כי נתקדש שמך על ידי מה שפקדת עון מצרים כמדתם, כלומר כן גם עתה עשה תגלה ותראה פורענות המצרים לנו בגלות, לקדש שמך גלוי לכל עמים, כי במה שישובו רשעים לשאולה, כי גם לעתיד לבא יקומו ביום הדין וישובו שנית "לשאולה", כל זה איננו שוה לקדש שמך, כי הלא "כל גוים שכחי אלקים" בראות שלעיניהם בחיים חייתם אין נעשה פתגם מעשה הרעה עליהם שוכחים "אלקים" העושה משפט:
^*הערת המדפיס: הנסחאות פה מה רבו: דיוטה, דיוטי, אמבטי, בטי ואחרות, וכלן ישא רוח יקח הבל.
והמלה הזאת איננה יונית, כדעת הערוך (ואחריו כל אדם ימשוך) אבל עברית, כנראה מתפלת הנביא (יונה ב ג): מבטן שאול!
^*הערת המדפיס: הנסחאות פה מה רבו: דיוטה, דיוטי, אמבטי, בטי ואחרות, וכלן ישא רוח יקח הבל.
והמלה הזאת איננה יונית, כדעת הערוך (ואחריו כל אדם ימשוך) אבל עברית, כנראה מתפלת הנביא (יונה ב ג): מבטן שאול!
