ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יבמות/פרק ראשון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק ראשון – חמש עשרה[עריכה]

-----------------------------------דף א[עריכה]

ירושלמי מאיר יבמות א


ירושלמי יבמות, פרק א, הלכה א[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד א] מתני’: א_אחמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום, עד סוף העולם; ואלו הן: בתו, ובת בתו, ובת בנו, בת אשתו, ובת בנה, ובת בתה, חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו, אחותו מאמו, ואחות אמו, ואחות אשתו, ואשת אחיו מאמו א_בואשת אחיו שלא היה בעולמו, וכלתו:
גמ’: בשיירי המנחות כתיב (ויקרא צו ו ט) והנותרת ממנה יאכלו אהרון ובניו מצות תאכל במקום קדוש בחצר אהל מועד יאכלוה. אחר שנאמר והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו. למה חזר ואמר יאכלוה? לפי שהיתה בכלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה. יכול תחזור להיתירה הראשון? תלמוד לומר מצות תאכל, מצוה. כיוצא בו כתיב (דברים כי תצא כה ה) יבמה יבא עליה מצוה לפי שהיתה בכלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להיתירה הראשון תלמוד לומר יבמה יבא עליה מצוה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° פתר מתניתא. והנותרת ממנה מצות תאכל. מצוה. לפי שהיתה בכלל היתר עד שלא הקדישה. רוצה לוכל אוכל, שלא לוכל אינו אוכל. הקדישה, נאסרה. קרב קומצה, חזרה והותרה. יכול תחזור להיתירה הראשון רוצה לוכל אוכל שלא לוכל אינו אוכל? תלמוד לומר מצות תאכל, מצוה. כיוצא בו, כתיב יבמה יבא עליה, מצוה. לפי שהיתה בכלל היתר עד שלא נישאת לאחיו, רצה לכנוס כונס, שלא לכנוס, אינו כונס. נישאת לאחיו נאסרה. מת אחיו בלא בנים, חזרה והותרה. יכול תחזור להיתירה הראשון רצה לכנוס כונס, שלא לכנוס אינו כונס? תלמוד לומר יבמה יבא עליה, מצוה. רב הונא רב הונא° פתר מתניתא. והנותרת ממנה מצות תאכל. מצוה. לפי שהיתה בכלל היתירה עד שלא קדשה. רוצה לוכל חמץ, אוכל. מצה, אוכל. הקדישה, נאסרה. קרב קומצה, חזרה והותרה. יכול תחזור להיתירה הראשון, רוצה לוכל חמץ אוכל, מצה אוכל? תלמוד לומר מצות תאכל, מצוה. כיוצא בו, יבמה יבא עליה. מצוה. לפי שהיתה בכלל היתר עד שלא נישאת לאחיו. רצה לכנוס לשם תואר, כונס. לשם ממון, כונס. נישאת לאחיו, נאסרה. מת אחיו בלא בנים, חזרה והותרה. יכול תחזור להיתירה הראשון, רצה לכנוס לשם תואר כונס, לשם ממון כונס? תלמוד לומר, יבמה יבוא עליה, מצוה. אתיא דרבי חונה רב הונא° כ°אבא שאול אבא שאול. דתנא, °אבא שאול אבא שאול אומר, הכונס את יבמתו לשום נוי או לשום דברים אחרים, הרי זו בעילת זנות, וקרוב להיות הוולד ממזר.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד ב] מה °אבא שאול אבא שאול כ°רבי עקיבא רבי עקיבא? ד°רבי עקיבא רבי עקיבא אמר יש ממזר ביבמה לשוק. לא. מה דאמר °רבי עקיבא רבי עקיבא ביבמה שזינתה שנשאה לשוק בלא חליצה שזה רק איסור לאו. דסבר °רבי עקיבא רבי עקיבא יש ממזר מחיבי לאוים. מה דאמר °אבא שאול אבא שאול ביבמתו, שאם לא מתכוון למצוות יבום, נשאר באיסור אשת אח שזה כרת וקרוב להיות הוולד ממזר. אלא מה שאמר °אבא שאול אבא שאול שאסור לייבם לשם הנאה אתיא כ°רבי יוסי בר חלפתא רבי יוסי בן חלפתא. ד°רבי יוסי בן חלפתא רבי יוסי בן חלפתא ייבם את אשת אחיו. חמש חרישות בעילות חרש, וחמש נטיעות נטע בנים הוליד. ודרך סדין בעל שחשש שמא יכוון לשם הנאה. אילו הן, °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי אלעזר ברבי יוסי רבי אלעזר ברבי יוסי°. °רבי מנחם בי רבי יוסי רבי מנחם בי רבי יוסי. ו°רבי חלפתא בי רבי יוסי רבי חלפתא בי רבי יוסי. °רבי אבדימוס בי רבי יוסי רבי אבדימוס בי רבי יוסי. כתיב (ויקרא אחרי מות יח טז) ערות אשת אחיך לא תגלה. משמע הוא, בין אשת אחיו מאביו, בין אשת אחיו מאמו. בין אשת אחיו שהיה בעולמו, בין אשת אחיו שלא היה בעולמו. בין בחיי אחיו, בין לאחר מיתה. בין שיש לו בנים, בין שאין לו בנים, הותרה מכללה אשת אחיו שמת בלא בנים על ידי יבום. יכול הותרה לכל דבר בין אח מן האב בין מן האם ואפי' לא היה בעולמו בין שנפרד ממנה בחיים בין לאחר מיתה? נאמר כאן (דברים כי תצא כה ה) כי ישבו אחים יחדיו, ונאמר להלן (בראשית מקץ מב יג) שנים עשר עבדיך אחים אנחנו. מה אחים שנאמר להלן, באחים מן האב

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 א_א מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ד, מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ו, מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף א', סמ"ג עשין נא:

2 א_ב מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף י"ב, סמ"ג עשין נא:


[ע"ב]

-----------------------------------דף ב[עריכה]

ירושלמי מאיר יבמות ב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד א] הכתוב מדבר. אף אחים שנאמר כאן, באחים מן האב. וכתיב יחדיו, פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו. וכתיב ומת אחד מהן לא תהיה אשת המת החוצה, שרק על ידי המיתה פסקה מלהיות אשתו. אבל אם מבחיים פסקה מלהיות אשתו, אפילו גירשה ומת, זו פטורה. ובן אין לו. הא אם יש לו בן פטורה. וכתיב (ויקרא אחרי מות יח כט) כי את כל אשר יעשה מכל התועבות האל ונכרת. והלא אשת אחיו, בכלל כל העריות הוית. והותרה מכללה על ידי ייבום, יכול אף שאר כל העריות הותרו מכללן על ידי ייבום? אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, כתיב כאן, (דברים כי תצא כה ה) יבמה יבא עליה. וכתיב, (ויקרא אחרי מות יח יח) ’‘‘ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה. מה עליה שנאמר להלן באחין מן האב הכתוב מדבר שמת אחד מהם בלא בנים ונפלה אשתו לפני אחיו למצוות יבום, אף עליה שנאמר כאן באיסור שני אחיות, באחין מן האב הכתוב מדבר שמת אחד מהם בלא בנים ונפלה אשתו לפני אחיו למצוות יבום, ואמרה תורה אפילו הכי לא תקח. רבי בנימין בר גידל רבי בנימין בר גידל° ורבי אחא רב אחא° הוו יתבין. ואמר רבי אחא רב אחא°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד ב] הדא גזרה שווה עליה עליה דרבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°. דאמר רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° כתיב כאן, יבמה יבא עליה. וכתיב, ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה מה עליה שנאמר כאן במקום יבום אף עליה שנאמר באחות אשתו במקום יבום. משמע לכאורה שהגזירה שווה עקרה את פשט הכתוב, ושלא במקום יבום אין איסור אחות אשה. אמר לו רבי בנימין בר גידל רבי בנימין בר גידל°, אולי נלמד ההיפך, שאיסור אחות אשה ישאר במקומו, ואת איסור אשת אח שלא במקום יבום נעקור על ידי גזירה שווה. דמה עליה שנאמר להלן באיסור אחיות, בשאינה יבמה הכתוב מדבר, שהרי אחות אשה בחיה אסורה תמיד. אף עליה שנאמר כאן באשת אח, בשאינה יבמה הכתוב מדבר? אמר לו רב אחא רב אחא°, התורה אמרה יבמה יבא עליה ואיך אפשר לומר בשאינה יבמה הכתוב מדבר? אמר לו רבי בנימין בר גידל רבי בנימין בר גידל°, התורה אמרה שאיסור אחיות נאמר אף בשאינה יבמה, ואת אומר ביבמה? ואיקפיד רבי אחא רב אחא° לקיבליה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, לא דרבי אחא רב אחא° פליג. שבאמת שניהם מסכימים שאיסור אחות אשה נאמר גם בשלא נפלו לפניו ליבום. ולמה הוא אמר שאיסור אחות אשה קיים בשנפלו לפניו ליבום שמשמע רק כשנפלו ליבום, ולא אמר שאיסור אחות אשה קיים אפילו כשנפלו לפניו ליבום? אלא דהוא מקפד על לישנא דשמע מן רביה. מה כדון איך היה צריך לאמר? כתיב יבמה יבא עליה. מה עליה שנאמר להלן ביבמתו. אף עליה שנאמר כאן אפילו יבמתו. אמרה תורה (ויקרא אחרי מות יח יח) ואשה אל אחותה לא תקח. אין לי אלא היא. צרתה מניין? תלמוד לומר לצרור. לא לצרתה ולא לצרת צרתה. אין לי אלא אחות אשתו. שאר כל העריות מנין? אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רבי יוסה בר חנינה רבי יוסי בר חנינא°, קל וחומר. מה אחות אשתו מיוחדת שהיא ערוה שיש לה היתר לאחר איסורה כשתמות אחותה, הרי היא אסורה להתייבם. שאר כל העריות שאין להן היתר לאחר איסורן, לא כל שכן? ומה זו שהיא ערוה פוטרת צרתה, אף שאר כל העריות פוטרות צרותיהן. עד כדון כ°רבי עקיבא רבי עקיבא שסובר שאף חייבי לאוים פטורים מיבום וחליצה. אבל לשיטת °רבי ישמעאל רבי ישמעאל שמחייב חייבי לאוים בחליצה, אי אפשר ללמוד כך. כיוון שחייבי לאוים יוכיחו, שאף שאין היתר לאיסורם הם חיבים בחליצה. איך הוא לומד? תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל קל וחומר. מה אחות אשתו מיוחדת שהיא ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת, הרי היא אסורה להתייבם. אף כל ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת, תהא אסורה להתייבם. מה נפיק מן ביניהון? אלמנה לכהן גדול. מאן דאמר °רבי עקיבא רבי עקיבא מה אחות אשתו מיוחדת שהיא ערוה שאין לה היתר לאחר איסורה, אף זו אלמנה לכהן גדול הואיל ואין לה היתר לאחר איסורה, הרי היא אסורה להתייבם. מאן דאמר °רבי ישמעאל רבי ישמעאל מה אחות אשתו מיוחדת שהיא ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת הרי זו אסורה להתייבם. זו אלמנה לכהן גדול הואיל ואין חייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת, תהא מותרת להתייבם. מניין שחייבי לאוים חולצים ואסורים להתיבם? אמר רבי אייבו בר נגרי קריספי רבי אייבו בר נגרי קריספי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כתיב (דברים כי תצא כה ה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר הרי די לכתוב לא תהיה אשת המת החוצה. מאי לאיש זר? זו אשה שהיא זרה אסורה לו, אמרה התורה, לא תהיה לו לאשה אפילו במקום מצוה. מעתה לא תהא צריכה חליצה? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° כתיב (דברים כי תצא כה ז) ואם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה ייבמתו השערה. יבמתו יבמתו התורה ריבתה בחליצה, ללמד שיש עולות לחליצה אף שאינם עולות ליבום. אי יבמתו יבמתו למה לא נאמר שהתורה ריבתה אף בייבום? שכשם שאומרים כל העולה ליבום עולה לחליצה. נאמר כל העולה לחליצה עולה ליבום. ואת הלימוד מלא תהיה לאיש זר נעמיד רק בחייבי כריתות שאסורים ביבום ופטורים מחליצה. תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל מדכתיב (דברים כי תצא כה ז) מאן יבמי. זו שמיאן יבמי, שתלוי בו אם ליבם או לא, ולא שמיאינו שמים. מכאן שאין מצוות יבום במי שאסורה עליו מהשמים מעתה לא תהא צריכה חליצה שכשם שכל העולה לחליצה עולה ליבום.נאמר גם ההפך שכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה? הווי צורכה להון דאמר רבי ירמיה רבי ירמיה° יבמתו יבמתו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]

-----------------------------------דף ג[עריכה]

ירושלמי מאיר יבמות ג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד א] התורה ריבתה בחליצה. רבי בו בר חייה רבי בו בר חייה° בעא קומי רבי זעורה רבי זעורה°. אלמנה לכהן גדול, מהו שתהא צריכה חליצה? אמר לו, איפשר קידושין תופסין בה, ואת אומר אינה צריכה חליצה? אמר לו, הרי איילונית, דקידושין תופסין בה ואת אומר אינה צריכה חליצה? אמר לו, איילונית מטעם אחר הוצאתה, מדכתיב (דברים כי תצא כה ו) והיה הבן הבכור אשר תלד. יצתה זו שאינה יולדת שכל דיני יבום אינם שיכים בה. עד שאת למד כל העריות מאחות אשתו לאיסור. למד כל העריות מאשת אחיו להיתר? אמר רבי מנא רבי מנא°. למידין שני איסורין אשת אח ואיסור ערווה משני איסורין אשת אח ואחות אשה. ואין למידין שני איסורין אשת אח ואיסור ערווה מאיסור אחד אשת אח. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי אבון רבי אבין°. כל דבר שהוא בא מחמת הגורם, בטל הגורם בטל האיסור כמו אשת אח. שאחיו הוא הגורם לאיסור וכשמת הותרה אשתו. וכן אחות אשתו שכשמתה אשתו מותר בה. ודבר שאינו בא מחמת הגורם, אף על פי שבטל הגורם, האיסור במקומו. ומה אית לך כגון מי? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, כגון אילו חמש עשרה נשים. שלא תאמר, בתו או שאר חמש עשרה נשים עד שלא נישאת לאחיו, אסורה לו. נישאת לאחיו מותרת לו, שלא הנישואים לאחיו גרמו לאיסור, לכן אף אחר מותו של האח נשארו באיסורן. לוי בר סוסיי לוי בר סוסיי° בעא קומי °רבי רבי יהודה הנשיא, למה לא נמנה גם את אמו שהיא אנוסת אביו הנשואה לאחיו מאביו וניתני שש עשרה נשים? אמר ליה, ניכר אותו האיש שאין לו מוח בקדקדו. ולמה באמת לא נמנה גם אותה? אמר ליה, בגין דמתניתין כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו. ולא מודי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שאם קידש שתפסו בה קידושין? שאין בה אלא לאו דלא יגלה כנף אביו. אלא בגין דתנינן, שש עריות חמורות מאילו מפני שהן נשואות לאחרים שהם אסורות על כל האחים ואין אפשרות שהן תהינה נשואות לאחד האחים צרותיהן מותרות, אמו, ואשת אביו, ואחות אביו, אחותו מאביו, ואשת אחיו מאביו, ואשת אחי אביו. ותני רבי חייה רבי חייא רבה° עליה, ואם יכולות להינשא לאחיו שלא בעבירה, צרותיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום. ומכולם אין לך שיכולה להיות נשואה לאחיו שלא בעברה, אלא אמו אנוסת אביו נשואה לאחיו מאביו. כך שרבי חייא רבי חייא רבה° כבר מנה בברייתא את אמו שהיא אנוסת אביו. ולמה לא תניתה במשנה? האם בגין דתניתה רבי חייה רבי חייא רבה° בבריתא לא ניתנינה במשנה? אדרבא אם נכון הדבר , כל שכן ניתנינה? אלא בגין דתנינן, אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת. ואת משכח בכלהון בכל אחת מחמש עשרה איסורי ערווה שבמשנה אפשר למצא מקרה בו האסורה לזה מותרת לזה שיהיו שני אחיות באותו סוג ערוה כגון שאחת תהיה חמותו של אח אחד ולשני תהיה מותרת ואילו אחותה שהיא צרתה תהיה חמותו של האח השני ותהיה מותרת לראשון ויתקים בכל אחת מהן מה שנאמר במשנה אחותה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד ב] שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת. חוץ מאמו אנוסת אביו נשואה לאחיו מאביו. שאם לדוגמא היו ליעקב שני בנים ראובן ושמעון. והלך יעקב ואנס שני אחיות וילדו לו האחת את שמעון והאחת את לוי, ונשא ראובן את אחת מהן ושמעון את השניה, ומתו ונפלו לפני בניהם לוי ויהודה. האסורה לזה מותרת לזה לא משכחת לה, לפי ששתיהן אסורות על שניהן. אחת משום אמו והאחרת משום אחות האם. אמר יצחק בר איסטייה יצחק בר איסטייה°. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בעי, למה לא נוסיף גם חלוצה כגון שנשא את חלוצתו. שלגביו אינה אסורה אלא בלאו ותופסים בה קידושין, ולגבי שאר האחים היא בכרת ופוטרת צרתה, וניתני שש עשרה נשים? אמר רבי יעקב דרומייא רבי יעקב דרומייא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, לא תנינתה בגין °רבי עקיבא רבי עקיבא. דאמר °רבי עקיבא רבי עקיבא, יש ממזר בחלוצה ואין קידושין תופסין בה. וניתנינה על דרבנן? לא אתינן מיתני אלא מילין דכל עמא מודיי בהון  לא באנו למנות אלא דברים שכולם מסכימים עליהם. אתייא דיצחק בר איסטייה יצחק בר איסטייה°, כרבי אמי רבי אמי° שסובר שלריש לקיש ריש לקיש° שאר האחים חייבים כרת על החלוצה. דאמר רבי יסא רבי אסי°, איתפלגון רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, הוא אינו חייב על החלוצה כרת, והאחין חייבין על החלוצה כרת. בין הוא ובין אחים חייבין על הצרה כרת. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, בין הוא בין אחין אינן חייבין לא על החלוצה ולא על הצרה. ורבי אמי רבי אמי° מחליף שמועתא בין רבי יוחנן רבי יוחנן° לריש לקיש ריש לקיש°. אמר רבי זעירא רבי זעירא° קומי רבי יסא רבי אסי°. והא רבי אמי רבי אמי° מחליף שמועתא? אלא דעון דעון אית לרבי יוחנן רבי יוחנן° שרבי יוחנן רבי יוחנן° לימד שגם לשאר האחים אין כרת ואחר כך חזר בו ולימד ששאר האחים חיבים כרת. ויש מחלוקת מה דעתו האחרונה. ואפילו אם תאמר דעון דעון אית לרבי יוחנן רבי יוחנן°, דעון דעון אית לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°? לא מסתבר ששניהם חזרו בהם והתלמידים לא יודעים מה דעתם האחרונה. מילתיה דיצחק בר איסטייה יצחק בר איסטייה° מסייעא לרבי אמי רבי אמי° שלריש לקיש ריש לקיש° שאר האחים חייבים כרת על החלוצה. ומיליהון דרבנן מסייעין לרבי יסא רבי אסי° של רבי יוחנן רבי יוחנן° שאר האחים חייבים כרת על החלוצה. דרבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי אבא רבי אבא° תריהון אמרו בשם רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]


-----------------------------------דף ד[עריכה]

ירושלמי מאיר יבמות ד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד א] הכל מודין בצרה של חלוצתו שהוא חייב עליה כרת וכל שכן האחים. מה פליגין בחלוצה. דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, הוא אינו חייב על החלוצה, והאחין חייבין על החלוצה. וריש לקיש ריש לקיש° אמר בין הוא בין אחין אינן חייבין על החלוצה. רב רב (אמורא)° אומר חליצה קניין שקונה אותה להיות אשתו ופוטר אותה שנאמר בית חלוץ הנעל, והרי היא כגרושתו ואסור באחותה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר חליצה פטור, שרק מסיר את הזיקה שהיתה לה. מיליהון דרבנין אמרי, שהחליצה פטור, דתנן, החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת, חולצת ולא מתייבמת. המגרש את אשתו ונשא אחיו את אחותה ומת, הרי זו פטורה לגמרי. שמעון בר אבא בעא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. מה בין חולץ ומה בין מגרש? אמר לו, את סבור חליצה קניין שהחולץ כאילו קנה וגרש ואסור באחותה מהתורה אינה אלא פטור שהחליצה רק מסירה את הזיקה ואינו אסור באחותה אלא מדרבנן. ואין האחין חייבין עליה משום אשתו של חולץ, אבל חייבין עליה משום אשתו של מת. דרבי יודן רבי יודן° בעא. למאן דאמר ריש לקיש ריש לקיש° בין הוא בין אחין אינן חייבין על החלוצה אבל חייבין על הצרה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד ב] ניחא הוא אינו חייב על החלוצה שכבר נראה לפטור בה שהפקיעה את איסור אשת אח שהיה אצלו. וחייב על הצרה שלא נראה לפטור בה ונשארה באיסור אשת אח. אחין מה בין חלוצה אצלם מה בין צרה אצלם? הרי לא פקע איסור אשת אח אצלם כלל שהרי לא הם חלצו. חזר ואמר וכי אין את יודע משום מה את מחייבו, אי משום אשתו של חולץ אי משום אשתו של מת? הרי כשחלץ פקע ממנה שם אשת המת ונעשתה אשתו במקצת ונתגרשה. וכיוון שלא נעשתה ממש אשתו שאר האחים אינם חייבים אלא לאו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מה את סבור חליצה קניין? אינה אלא פטור. ואין האחין חייבין עליה משום אשתו של חולץ, אבל חייבין עליה משום אשתו של מת. דרבי יודן רבי יודן° בעי. למאן דאמר הכל מודין בצרה שהוא חייב כרת שאחר שחלצו לאחת התברר שרק היא הייתה זקוקה והותרה מדין אשת אח, והאחרות נשארו באיסור. קידש אחד מן השוק את אחת מהן, ואחר כך בא היבם וחלץ לה או בא עליה, נפקעו ממנה קידושין שהתברר שהיא זו הזקוקה. חלץ לחבירתה או בא עליה התברר שלא היא הזקוקה ולמפריעה חלו עליה קידושין? ואמר רבי שמי רבי שמי°, לא כן אמר רבי ינאי רבי ינאי° נמנו שלשים וכמה זקינים ואמרו, מניין שאין קידושין תופסין ביבמה? תלמוד לומר (דברים כי תצא כה ה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. שלא יהא לה הוייה אצל אחר. ואמר ליה רבי יוחנן רבי יוחנן°. ולא מתניתא היא דתנן, או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת, שכל שאין בידו לקדש עכשיו לא מועיל תנאו. משמע שאין קידושין תופסין ביבמה,

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]


-----------------------------------דף ה[עריכה]

ירושלמי מאיר יבמות ה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד א] והיה רבי ינאי רבי ינאי° מקלס לה (ישעיהו מז ו) הזלים זהב מכיס (משלי ג', כ"א) בני אל יליזו מעיניך (משלי כ"ז, י"א) חכם בני ושמח לבי (משלי ט', ט') תן לחכם ויחכם עוד (משלי א', ה') ישמע חכם ויוסף לקח. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. בתר כל אילין קילוסייא, אי אפשר להוכיח מהמשנה שלרבנן אין קידושין תופסים ביבמה. דיכול אנא פתר לה להסביר שהמשנה כ°רבי עקיבה רבי עקיבא. ד°רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, יש ממזר ביבמה ואין קידושין תופסין בה. אבל לרבנן אולי קידושין תופסים ביבמה. לדעת רבי ינאי רבי ינאי° שסובר שאין קידושין תופסים ביבמה ולמה רבי יודן רבי יודן° הסתפק האם במקרה שקידש אחד מן השוק את אחת מהן, ובא היבם וחלץ או יבם את חבירתה הקידושין חלים למפריעה? הרי באותו זמן היא עדיין הייתה בגדר יבמה ואין קידושין תופסים ביבמה. אלא תמן מה שאמר רבי ינאי רבי ינאי° שאין קידושין חלין על יבמה מדובר שהיתה רק יבמה אחת. והכא שתי יבמות ואולי אין הקידושין חלים רק על אותה שאחר כך חלצו או יבמו אותה שהתברר שרק היא הייתה היבמה. והרי רבי ינאי רבי ינאי° למד מהפסוק לא תהיה אשת המת החוצה. וכי שנייא היא איסור יבמה אחת, שנייא היא איסור שתי יבמות? דרבי יודן רבי יודן° בעא, למאן דאמר הוא אינו חייב על החלוצה שהפקיעה את איסור אשת אח שהיה אצלו, אבל חייב הוא על הצרה שנשארה באיסור אשת אח. אבל שאר האחין חייבין אף על החלוצה שאצלם לא פקע איסור אשת אח. חליצה פטור ומפקיעה רק ממנו את איסור אשת אח שהיתה עליה, ביאה פטור ומפקיעה רק ממנו את איסור אשת אח שהיתה עליה. כמה דתימר חלץ לה נאסרה לאחין שאצלם לא פקע איסור אשת אח. ודכוותה בא עליה נאסרה לאחין שאצלם לא פקע איסור אשת אח. והא תני רבי חייה רבי חייא רבה°, מת הראשון ייבם השני. מת השני ייבם השלישי. והרי כשיבם השני, נאסרה על שאר האחים לעולם משום אשת האח הראשון שלא פקע אצלם. אם כן כשימות השני איך יכול השלישי ליבם? הרי איסור אשת אח הראשון עדיין קיים? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מה את סבר היא חליצה היא ביאה? כיון שחלץ לה נעקרה הימינה זיקת המת למפריעה ואינה זקוקה עוד ליבום. ולמפריעה חל עליה איסורו של מת אצל האחין. אבל אם בא עליה, בטל ממנה איסור אשת אח הראשון לגמרי ואשתו של השני היא דכתיב (דברים כי תצא כה ה) ולקחה לו לאשה ויבמה. כדתני רבי חייא רבי חייא רבה°, מת הראשון ייבם השני. מת השני ייבם השלישי. תנן, אחותו מאמו. זו שהיתה נשואה לאחיו מאביו שמותרת לבעל ואסורה לו. אחות אמו כיצד? גבר ובריה נסבין תרתין אחוון  אב ובנו נשאו שתי אחיות, ונולד לאב בן ומת אחיו הנשוי לאחות אימו בלא בנים. אחות אשתו כיצד? תרין אחין נסיבין לתרתין אחוון  שני אחים נשואים שתי אחיות ומת אחד בלא בנים. ואשת אחיו מאמו, מנין שאינה מותרת ביבום? נאמר כאן אחוה דכתיב (דברים כי תצא כה ה) כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו, לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה. ונאמר להלן (בראשית מקץ מב יג) שנים עשר עבדיך אחים אנחנו. מה אחים שנאמר להלן גבי בני יעקב, באחים מן האב הכתוב מדבר. אף אחים שנאמר כאן, באחים מן האב הכתוב מדבר.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד ב] אמר רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, נאמר כאן ישיבה דכתיב (דברים כי תצא כה ה) כי ישבו אחים יחדיו. ונאמר להלן ישיבה דכתיב (דברים שופטים יז יד) וירשתה וישבת בה. מה ישיבה שנאמר להלן, ישיבה שיש עמה ירושה. אף ישיבה שנאמר כאן, ישיבה שיש עמה ירושה. ורק אחים מן האב יורשים אחד את השני. אמר רבי אבון בר ביסנא רבי אבון בר ביסנא° בשם רבי יונתן דבית גוברין רבי יונתן דבית גוברין°, כתיב כי ישבו אחים יחדיו. את שישיבתן בבית אחד. יצאו אחים מן האם, שזה הולך לבית אביו וזה הולך לבית אביו. כתיב (דברים כי תצא כה ה) כי ישבו אחים יחדיו, פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו. רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° אמר, רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° בעי, איילונית ואשת אחיו שלא היה בעולמו היו בפרשה שניהם התמעטו ממצוות יבום. מה חמית מימר  מה ראיתה לומר, איילונית צרתה מותרת. ואשת אחיו שלא היה בעולמו צרתה אסורה? אמר ליה, איילונית לא משום ערוה נאסרה אלא מטעם אחר הוצאתה שגזרת הכתוב שלא תתיבם מדכתיב (דברים כי תצא כה ו) והיה הבן הבכור אשר תלד. יצאת זו שאינה יולדת. לא דייך שאינה מתייבמת אלא שאת מבקש לאסור צרתה? אבל אשת אחיו שלא היה בעולמו, ערוה היא. וערוה פוטרת צרתה. אסי רבי אסי° אמר, צרת איילונית אסורה. מתניתא פליגא על אסי רבי אסי° דתנן, וכולן אם מתו או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו איילוניות, צרותיהון מותרות. אמר רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בשם רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°, מה דאמר אסי רבי אסי° כ°רבי מאיר רבי מאיר. ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, כל שאין את מייבמיני אין את מייבם צרתי. וכלתו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, זאת אומרת, שמותר לאדם לישא את אשת בן אחיו שהרי כדי שכלתו תיפול לפניו ליבום צריך שקודם ישא אחיו את אשת בנו וימות בלא בנים

ירושלמי יבמות, פרק א, הלכה ב[עריכה]

מתני’: הרי אילו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם. וכולם אם מתו או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו איילוניות, צרותיהן מותרות. שאין את יכול לומר בחמותו ואם חמותו ואם חמיו שנמצאו איילוניות או שמיאינו:
גמ’: תנן, א_גוכולם אם מתו או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו איילוניות, צרותיהן מותרות. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, ממאנת היא ביבם לעקור זיקת המת להתיר צרה לאביה וכלה לחמיה כיוון שמיאון עוקר למפרע והתברר שמעולם לא היתה נשואה לאחיו. רב רב (אמורא)° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° תריהון אמרין, אינה ממאנת ביבם לעקור זיקת המת ולהתיר צרה לאביה וכלה לחמיה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]

3 א_ג מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף ז':


-----------------------------------דף ו[עריכה]

ירושלמי מאיר יבמות ו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד א] רב רב (אמורא)° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כ°בית שמאי בית שמאי? ד°בית שמאי בית שמאי אומרים בבעל אבל אם מת ולא מיאנה בו ונפלה לפני היבם אינה יוצאה במיאון אלא תמתין עד שתגדיל ותחלוץ. מה אנן קיימין? אם באומרת אי איפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך, כל עמא מודיי שהיא עוקרת. אלא כן אנן קיימין באומרת, אי אפשי בנישואין סתם. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, כאומרת, אי איפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך. רב רב (אמורא)° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° תריהון אמרין, כאומרת, אי איפשי בנישואיך אבל בנישואי אחיך רוצה אני. מתניתא פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן, וכולן אם מתו או מיאינו או נתגרשו או שנמצאו איילוניות, צרותיהן מותרות. מיאנו דומיא דנתגרשו. נתגרשו ולא הימינו? מהבעל כשהיה חי. ודכוותה מיאינו הימינו מהבעל כשהיה חי אבל אחר מיתה, אף אם מיאנה אינה פוטרת צרתה. תני רבי חייה רבי חייא רבה° כן, אם מיאינו או נתגרשו בחיי הבעל, צרותיהן מותרות. לאחר מיתת הבעל, צרותיהן חולצות ולא מתייבמות. וקשה למאן דאמר שיכולה למאן לאחר מות הבעל אמר רבי יודן אביו דרבי מתנייה רבי יודן אביו דרבי מתנייה°. תיפתר שמתו הקטנות אחר שנפלו ליבום ולא מיאנו. דמתניתא כמאן דאמר כל היכולה למאן ולא מיאנה, צרתה חולצת ולא מתייבמת. וכן היא מתניתא. כך צריך להבין את הבריתא, כל היכולה למאן ולא מיאינה ומתה, צרתה חולצת ולא מתייבמת. אמר רבי אבא מרי רבי אבא מרי°. אפילו תימר בקיימת, תיפתר, שאין שם יבם אחר אלא אביה, ולכן צרתה אסורה כיוון שבשעת נפילה נראת כצרת ביתו. תנן, או שנמצאו איילוניות, צרותיהן מותרות ליבום. כגון אם היה אחיו נשוי לביתו ומת, כשם שביתו פטורה כך צרותיה פטורות. אם הייתה ביתו אילונית צרותיה חיבות. רבי יונה רבי יונה° אמר, מה שערווה אילונית אינה פוטרת את צרתה זה רק מן האירוסין שכיוון שלא הכיר בה הרי זה מקח טעות ומעולם לא היתה אשתו. אבל מן הנשואים שהכיר בה, הרי היא ככל אישה. וכיוון שהיא ערווה עליו פוטרת צרתה. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר אף מן הנישואין. במחזורה תניינה במחזור שני של לימוד חזר בו רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אמר ליה רבי פנחס רבי פינחס° לא כן אלפן  למדתנו רבי אף מן הנישואין? אמר ליה, והיא קבועה גבך כמסמרא שאי אפשר לשנות? חזרתי בי, אף אתה חזור בך. אמר רבי זעורה רבי זעורה° קומי רבי מנא רבי מנא°. יאות אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° עד לא יחזור בה. שערווה אילונית אף מן הנישואין אינה פוטרת צרתה. אמר לו רבי מנא רבי מנא° טוב שרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° חזר בו. אלו בתו מן הנישואין בלא איילונית צרתה אסורה שביתו פוטרת צרתה, מפני שניתוסף לה איילונית צרתה מותרת? ואינה פוטרת צרתה אלא על כרחך שמדובר מן האירוסים, שכיוון שלא הכיר בה, הוי מקח טעות ואינה אשתו. אבל מן הנישואים שהיא אשתו גמורה, כיוון שהיא ערווה פוטרת צרתה. אמר ליה איילונית כמי שאינה בעולם וכאילו לא נשא ביתו. שהרי אילו שתי יבמות, אחת איילונית ואחת שאינה איילונית. ובא היבם וחלץ לאילונית או בא עליה, שמא פטר בחברתה כלום?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד ב] הוי איילונית כמי שאינה בעולם: בתו. תנן, וכולם אם מתו או מיאנו וכ”ו, ובתו ממאנת? אם אביה השיא אותה איך יוצא במיאון ולא נישואי תורה היא? דכתיב (דברים כי תצא כב טז) את בתי נתתי לאיש הזה. אמר רבי הונה רבי הונה° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. תיפתר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה, וחזרה ונשאה שהיא כיתומה בחיי אביה. תנן שאין את יכול לומר בחמותו שתמאן דכיוון שילדה ודאי אינה קטנה. רבי אחא רב אחא° ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. זאת אומרת שאין קטנה יולדת. דאי לא כן, אלא שהקטנה יולדת, למה אמרה המשנה שאין את יכול לומר בחמותו? הרי אף בחמותו יש אפשרות שתמאן בבעלה, ותתיר צרתה לחתנה. כלתו של °רבי ישמעאל רבי ישמעאל מיאנה ובנה על כתיפה. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° בשם רבי אבהו רבי אבהו°. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ו°רבי ישמעאל רבי ישמעאל אמרו דבר אחד שאף אחר לידה יכולה למאן. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דתני, עד אימתי הבת ממאנת? עד שתביא שתי שערות, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, עד שירבה השחור ואז כבר יכולה ללדת. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, עד שתתפשט הכף. רבי זעורה רבי זעורה° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. עד שתתפשט הכף ויהא השחור רבה על הלבן. רבי אבהו רבי אבהו° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמרו בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° הלכה כד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. וכן אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° הלכה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אתא עובדא קומי רבי יסא רבי אסי° אמר, איזלון לגבי רבי אבהו רבי אבהו° דאית ליה אולפן קבלה מרבותיו שהלכה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אנן לית לן אולפן לנו אין קבלה מרבותנו שהלכה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° אמר הלכה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר לציפורייא. אתון אמרין בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° הלכה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. ולית היא כן. מאי כדון? מה באמת אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°? חברייא אמרו בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. מודיי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שאם נבעלה משהביאה שתי שערות, שנעשו הקידושין דאוריתא שאין יכולה למאן. רבי זעורה רבי זעורה° אמר בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. מודיי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שאם נתקדשה משהביאה שתי שערות, שאינה יכולה למאן, אף שאם התקדשה קדם שהביאה שתי שערות יכולה למאן עד שירבה השחור. על דעתיה דרבי זעורה רבי זעורה° דאמר שאם נתקדשה משהביאה שתי שערות אינה יכולה למאן. הא אם נתקדשה עד שלא הביאה שתי שערות, אף אם נבעלה משהביאה שתי שערות, יכולה היא למאן, ניחא שיש אפשרות שתמאן אחר לידה כמו כלתו של °רבי ישמעאל רבי ישמעאל שמיאנה ובנה על כתיפה. על דעתין דחבריא. דאינון אמרין, נבעלה משהביאה שתי שערות אינה יכולה למאן, הא אם נבעלה עד שלא הביאה שתי שערות אף אם הביאה אחר כך שתי שערות ועד שירבה השחור, יכולה היא למאן. וזו אימת עיברה וילדה? עד שלא הביאה שתי שערות שהרי לא נבעלה מאז שהביאה שתי שערות. וחיה היא? לא כן אמר רבי רדיפא רבי רדיפא° אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. אם איתא דעיברה וילדה עד שלא הביאה שתי שערות היא ובנה מתים. משהביאה שתי שערות, היא ובנה חיים. עיברה עד שלא הביאה שתי שערות, וילדה משהביאה שתי שערות, היא חיה ובנה מת. לכן חייב להיות שעיברה אחר שהביאה שתי שערות. והרי לשיטתם אינה יכולה למאן. ואיך כלתו של °רבי ישמעאל רבי ישמעאל מיאנה ובנה על כתיפה? מאי כדון? °רבי ישמעאל רבי ישמעאל סובר כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שיכולה למאן עד שירבה השחור. אבל במה שאמר שאם נבעלה משהביאה שתי שערות אינה יכולה למאן, אינו סובר כמותו אלא כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שאמר שהמקדש על תנאי ובא עליה סתם על תנאי קידושין הראשון בעל, ואף כאן אם נתקדשה עד שלא הביאה שתי שערות, אף אם נבעלה משהביאה שתי שערות, יכולה היא למאן עד שיוסיף בה קנין אחר שיתן לה קידושין מחדש. שעל דעת קידושין ראשונים בעל ואינם כלום. על דעתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דאמרי בסימנין הדבר תלוי שתי שערות או עד שימלא השחור, ניחא שאם יבא עליה אחר שיבואו הסימנים הרי היא כנשואה בוגרת. על דעתיה ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי דו אמר לכשיוסיף בה קנין אחר, מעתה אפילו גדולה כל עוד לא קידש מחדש, אף שבעל לעולם תהיה כקטנה שיכולה למאן, ולמה אמרנו שרק עד שתתפשט הכף? אמר רבי יצחק רבי יצחק°, וכיני שבאמת כך היה צריך להיות שיכלה למאן לעולם. אלא שחכמים תקנו שלא תוכל למאן לעולם, כדי שלא יתפרצו בנות ישראל בזימה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]


-----------------------------------דף ז[עריכה]

ירושלמי מאיר יבמות ז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד א] אתייא עובדא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בקטנה שנשאת ולאחר שבגרה הלכה ונשאת לשני. אמר, יבדקו דדיה ואם בא עליה הראשון כשהייתה כבר בוגרת, אינה צריכה גט מהשני. מה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי?, ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, עד שירבה שחור שיהיו בה סימני בגרות. והא אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אין בין ימות הנערות לימות הבגרות אלא ששה חדשים בלבד. ואמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, אין עושין מעשה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, אלא משהביאה שני שערות כבר אינה יכולה למאן כרבן, ואיך פסק רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? הדא דתימר, בתוך הזמן משעה שהביאה שתי שערות עד שירבה השחור הרי זה ספק ואינה יכולה למאן ואם מיאנה צריכה גט מספק. אבל לאחר הזמן משירבה השחור עושין מעשה ומתיחסים אליה כגדולה שאינה יכולה למאן. ברם הכא שהלכה והתקדשה לאחר, אם הביאה שתי שערות וספק רבה שחור ספק לא רבה שחור, מספק כופו אני ליתן גט. רבה השחור או שבדקו בדדיה ונמצאת בגרת, אינו נוגע בגט. שהרי אשת הראשון היא

ירושלמי יבמות, פרק א, הלכה ג[עריכה]

מתני’:: א_דבאי זה צד פוטרות צרותיהן? היתה בתו או אחת מכל העריות האילו נשואה לאחיו השני, ולו אשה אחרת ומת. כשם שבתו פטורה, כך צרתה פטורה. הלכה צרת בתו ונישאת לאחיו השני ולו אשה אחרת ומת. כשם שצרת בתו פטורה, כך צרת צרתה פטורה אפילו הן מאה

ירושלמי יבמות, פרק א, הלכה ד[עריכה]

מתני’: באי זה צד אם מתו הן, צרותיהן מותרות? היתה בתו או אחת מכל העריות האילו נשואה לאחיו ולו אשה אחרת. מתה בתו או נתגרשה, ואחר כך מת אחיו. צרתה מותרת. א_הוכל היכולה למאן ולא מיאנה, צרתה חולצת ולא מתייבמת:
גמ’: תנן, וכל היכולה למאן ולא מיאנה, צרתה חולצת ולא מתייבמת. כיני מתניתא  כך כוונת המשנה, כל היכולה למאן ולא מיאנה ומתה לאחר שנפלה ליבום, צרתה חולצת ולא מתייבמת שהלכה כ°בית הלל בית הלל שממאנת אף אחר מיתת הבעל

ירושלמי יבמות, פרק א, הלכה ה[עריכה]

מתני’: שש עריות חמורות מאילו שהן אסורות על כל האחים, מפני שהן נשואות לאחרים ואין אפשרות שתיפול לפניו ליבום א_וצרותיהן מותרות. אמו, ואשת אביו, ואחות אביו, אחותו מאביו, ואשת אחיו מאביו, ואשת אחי אביו:
גמ’: תנן, שש עריות חמורות מאילו. במה אינהו חמורות? הכא כרת והכא כרת. הכא ממזר והכא ממזר. מהו חמורות? שאינן יכולות להינשא לאחים שלא בעבירה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד ב] ותני רבי חייה רבי חייא רבה° כן. וכולן אם יכולות להינשא לאחין שלא בעבירה, צרותיהן פטורות מן החליצה ומן היבום המקרה היחיד בכל השישה שיכולה להינשא לאחים שלא בעבירה זה אימו שהיא אנוסת אביו. תני רבי חייה רבי חייא רבה°. אין צרה אלא מאח בלבד. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מתניתא אמרה כן, דתנן, מפני שהן נשואות לאחרים, צרותיהן מותרות. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי, ותהא צרה מן השוק אסורה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, לא שמיע רבי ירמיה רבי ירמיה° הדא דתני רבי חייה רבי חייא רבה° שאין צרה אסורה אלא מאח? ולא שמיע למתניתין מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות? חזר ואמר אין דשמיע. אלא כאינש דשמיע מילה ומקשי עלה שידע את ההלכה ותמה למה לא. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי, הבא על הצרה, מהו שיהא חייב עליה משום אשת אח? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אילו איפשר לצרה שתהיה אסורה בלא אשת אח אם הייתה צרת ערוה אסורה אף כשנשואה לנכרי, יאות היה מקום לשאול האם צרה זה רק לאו או כרת. אבל כיוון שאי אפשר לאשת אח בלא צרה. ואי אפשר לצרה בלא אשת אח אין מקום לשאלה שודאי עומדת באיסור כרת. תנן, ואשת אחיו מאביו. ואשת אח לא יבמתו היא? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, תיפתר שהיה לו בנים

ירושלמי יבמות, פרק א, הלכה ו[עריכה]

מתני’:: °בית שמאי בית שמאי מתירין את הצרות לאחים וסוברים שצרת ערוה מתיבמת או חולצת, ו°בית הלל בית הלל אוסרין. חולצו הצרות, °בית שמאי בית שמאי פוסלין מן הכהונה, ו°בית הלל בית הלל מכשירין שחליצה שאינה צריכה אינה כלום נתייבמו, °בית שמאי בית שמאי מכשירין, ו°בית הלל בית הלל פוסלין שנעשתה זונה ופסולה לכהונה. אף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין, לא נמנעו °בית שמאי בית שמאי מלישא נשים מ°בית הלל בית הלל, ולא °בית הלל בית הלל מ°בית שמאי בית שמאי. כל הטהרות והטמאות שהיו אילו מטהרין ואילו מטמאין, לא נמנעו עושין טהרות אילו על גב אילו:
גמ’: תנן, °בית שמאי בית שמאי מתירין את הצרות לאחים וסוברים שצרת ערוה מתיבמת או חולצת, ו°בית הלל בית הלל אוסרין. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° שאמר בשם נהוריי נהוריי°. טעמון ד°בית שמאי בית שמאי מדכתיב (דברים כי תצא כה ה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. אשת המת החיצונה משמע שיש עוד אשה אלא שהיא קרובה והיא ערוה לא תהיה לאיש זר. אתייא ד°בית שמאי בית שמאי כאילין כותייא, שהן מייבמין את הארוסות, ומוציאין את הנשואות. דאינון דרשין, חוצה החיצונה שהייתה רק ארוסה ולא נכנסה בנישואין. מה מקיימין כותייא (דברים כי תצא כה ה) ובן אין לו הרי אם לא נשאת פשיטא שבן אין לו? אמר רבי יעקב דרומייא רבי יעקב דרומייא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

4 א_ד מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף א':

5 א_ה מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף ז':

6 א_ו מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ג סעיף ב':


[ע"ב]


-----------------------------------דף ח[עריכה]

ירושלמי מאיר יבמות ח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד א] ובן אין לו מאשה אחרת הנשואה לו, אז החיצונה לא תהיה לאיש זר. אמר ליה, לא יחסדונך לא יבזו אותך כותאי, דאת מקיים דרשיהון אתה מסביר את שיטתם. תני °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר. נומיתי לסופרי כותים. מי גרם לכם לטעות? דלית אתון דרשין כ°רבי נחמיה רבי נחמיה. דתני בשם °רבי נחמיה רבי נחמיה, כל דבר שהוא צריך למ"ד בתחילתו ולא ניתן לו. ניתן לו ה"א בסופו. כגון לחוץ חוצה. לשעיר שעירה. לסוכות סוכותה. אף כאן מה שנאמר לא תהיה אשת המת חוצה הכוונה לחוץ מתיבין ל°רבי נחמיה רבי נחמיה. והא כתיב (תהלים ט', י"ח) ישובו רשעים לשאולה כאן יש גם ל’ וגם ה’ למה צריך את שניהם אם זה אותו דבר ? אמר רבא בר זבדא רבא בר זבדא°, לדיוטי התחתונה של שאול. תני אמר °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי. ראה היאך הלכה זו רווחת נוהגת בישראל? אם לקיים דברי °בית שמאי בית שמאי והתיבמו הצרות, הוולד ממזר מדברי °בית הלל בית הלל שהיא אשת אח. אם לקיים דברי °בית הלל בית הלל ותצא הצרה לשוק, הוולד ממזר מדברי °בית שמאי בית שמאי לשיטת °רבי עקיבא רבי עקיבא שיש ממזר מחייבי לאו אבל לדברי חכמים בני חייבי לאוין כשרין לקהל אלא דפגומים הן לכהונה. בואו ונתקן שיהו הצרות חולצות ולא מתייבמות. תני לא הספיקו להתקין עד שנטרפה השעה. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. ואם כן, מה נעשה לצרות הראשונות שנישאו? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אף על פי שנחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל בצרות, מודין היו שאין הוולד ממזר. שאין ממזר אלא מאשה שהיא אסורה עליו איסור ערוה וחייבין עליה כרת. אמר °רבי טרפון רבי טרפון, תאב אני שיהא לי צרת הבת שתבא לפניו שאלה בצרת הבת, שאשיאה לכהונה כ°בית הלל בית הלל. שאלו את °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, בני צרות שנשאו ללא חליצה כ°בית הלל בית הלל מה הן? אמר להן הרי אתם מכניסין את ראשי בין שני ההרים הגבוהים. בין דברי °בית שמאי בית שמאי, ובין דברי °בית הלל בית הלל, בשביל שיריצו את מוחי. אבל מעיד אני על משפחת בית ענוביי מבית צבועים. ועל משפחת בית נקיפי מבית קושש. שהיו בני צרות שנשאו ללא חליצה כ°בית הלל בית הלל, והיו בני בניהם כהנים גדולים, עומדין ומקריבין על גבי המזבח. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. מעשה שנכנסו זקנים אצל °רבי דוסא בן הרכינס רבי דוסא בן הרכינס לשאול לו על צרת הבת ששמעו שהוא מתירה לאחים כ°בית שמאי בית שמאי. אמרו לו, את הוא שאת מתיר בצרות? אמר לון, מה שמעתון, °דוסא בן הרכינס דוסא בן הרכינס? אמרו לו בן הרכינס סתם. אמר לון, יונתן אחי הוה, בכור שטן ומתלמידי °בית שמאי בית שמאי. היזהרו ממנו, שלש מאות תשובות יש לו על צרת הבת. אזלון לגביה, שלח וכתב ליה, היזהר בכבודם שחכמי ישראל נכנסין אצלך. עלון ויתיב להו קומוי. הוה מסביר להון, ולא סברין  ולא הבינו. מיסבר להון, ולא סברין  ולא הבינו. שריין  התחילו מתנמנמין. אמר להן, מה אתון מתנמנמין? שרי מישדי עליהון צרירין  התחיל לזרוק עליהם אבנים קטנות להעירם. שלח אמר ליה, מה שלחת לי בני נש בעו מילף שעדיין זקוקים ללמוד את הבסיס אצל רבן, ואמרת לי אינון חכמי ישראל. ואית דמרין, בחד תרע עלון ובתלתא נפקין  בשער אחד נכנסו ובשלושה יצאו מרוב בושה. אתו לגביה אמרון ליה את מה את אמר. אמר להן

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד ב] על המדוכה הזאת ישב חגי הנביא והעיד שלשה דברים. על צרת הבת שתינשא לכהונה. ועל עמון ומואב שהן מעשרין מעשר עני בשביעית. ועל גירי תדמור שהן כשרין לבא בקהל. אמר תלון  הגביהואת ריסי עיני דניחמי  שאראה לחכמי ישראל. ראה את °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה וקרא עליו (ישעיהו כח ט) את מי יורה דעה ואת מי יבין שמוע גמולי מחלב עתיקי משדים. זכור אני שהיתה אמו מולכת עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה. ראה את °רבי עקיבא רבי עקיבא וקרא עליו (תהלים ל"ד, י"א) כפירים רשו ורעבו. מכירו אני שאדם גיבור בתורה הוא. ראה את °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה וקרא עליו (תהלים ל"ז, כ"ה) נער הייתי גם זקנתי. מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא. ועינוי דמיין לדידיה לעיניים של עזרא. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° דציפורין. אף °רבי טרפון רבי טרפון הוה עמהן, וקרא עליו כהדא ד°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה שאף °רבי טרפון רבי טרפון מצאצאי עזרא היה. רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב° אמר. מקבלין גרים מן הקרדויין ומן התדמוריים. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מתני' אמרה כן שגירי תדמור כשירין. דתמן תנינן, כל הכתמין הבאין מרקם טהורין שהם גויים ואינם מטמאים, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מטמא, מפני שהם גרים וטועין. הבאין מבין העובדי כוכבים שבשאר מקומות חוץ מרקם טהורין. הא גירי תדמור כשירין. רבי יעקב רבי יעקב° אמר שמועתא כך, רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, חד מכשיר את תושבי תדמור אחר שהתגירו, וחד מקבל גרים שבאו להתגייר מתדמור . מאן דמכשיר מקבל. ומאן דמקבל לא מכשיר שחוששים שמא הם מבת ישראל שבאו עליה עבד או ממזר והם סברו שעובדי כוכבים ומזלות או עבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב°. בבל ליוחסין עד נהר זרוק שעזרא לקח משם את כל הפסולים ועשהה כסולת נקיה. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר. רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)°, חד אמר עד נהר זרוק. וחורנה אמר עד נהר וואניי. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, בין הנהרות כגולה כבבל שהיא נקיה ליוחסין. אמר רבי חנינה ברוקא רבי חנינה ברוקא° בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. בני מישא לא חשו להו משום ממזרות אלא משם ספק חללות. שכהנים ששם לא הקפידו על הגרושות. תמן קריין למישא מתה שכולם ממזרים. למדי חולה שרובם כשרים, עילם וגווכאי גוססות שרובם ממזרים. חבל ימא תכילתא המובחר דבבל. שנויא עוונייא וגווכייא וצוצרייה, תכילתא המובחרים דחביל ימא. אף על פי שנחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל בצרות, ובאחיות דתנן, ארבעה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות, ומתו הנשואין את האחיות. הרי אילו חולצות ולא מתייבמות. ואם קדמו וכנסו, יוציאו. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אומר. °בית שמאי בית שמאי אומרים. יקיימו. ו°בית הלל בית הלל אומרים יוציאו, ובגט ישן שהתיחד עימה אחר כתיבה, ובספק אשת איש קטנה שהיא בת מיאון קרי לה ספק אשת איש שמא תמאן ותצא. °בית שמאי בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות ו°בית הלל בית הלל אומרים אף את הנשואות, ובמקדש בשוה פרוטה של°בית שמאי בית שמאי צריך לקדש בדינר, והמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי ש°בית שמאי בית שמאי אומרים צריכה ממנו גט שני ו°בית הלל בית הלל אומרים לא צריכה, והאשה מתקדשת בדינר ובשוה דינר ול°בית הלל בית הלל בפרוטה. לא נמנעו °בית שמאי בית שמאי מלישא נשים מ°בית הלל בית הלל, ולא °בית הלל בית הלל מ°בית שמאי בית שמאי, אלא נוהגין באמת ובשלום. שנאמר (זכריה ח', י"ט) והאמת והשלום אהבו.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]


-----------------------------------דף ט[עריכה]

ירושלמי מאיר יבמות ט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד א] ממזרות בנתיים ואת אמר הכין? היך עבידא איך יכול להיות שיהיו ממזרים לאחת השיטות? קידש הראשון בשוה פרוטה והשני בדינר. על דעתיה ד°בית שמאי בית שמאי, מקודשת לשני והוולד ממזר מן הראשון. על דעתיה ד°בית הלל בית הלל, מקודשת לראשון והוולד ממזר מן השני. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מודין °בית שמאי בית שמאי ל°בית הלל בית הלל לחומרין שאף בפרוטה חוששין לקידושין אבל לקולה הם לא מודים. כך שאם גם השני קידש בפרוטה הם חוששים שגם קידושי השני חלים. מעתה, בית הלל ישאו נשים מבית °שמאי שמאי הזקן דאינון מודיי להון. ובית °שמאי שמאי הזקן לא ישאו נשים מבית הלל דלית אינון מודיי להון? אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. למעשה אילו ואלו כהלכה היו עושין כ°בית הלל בית הלל. אם כהלכה היו עושין, בדא תנינן עירוב מקואות כשפופרת הנוד. מעשה בשוקת יהוא שהוא אבן חלול המונח תחת צינור המקלח מים מן ההר והיה נקוב למקוה כשפופרת הנוד ול°בית הלל בית הלל סגי בהכי להכשר מקוה ו°בית שמאי בית שמאי פליגי וסברי דבעינן שתפחת רובה היינו שישבר רוב הקיר שבין שני המקוואות והיו כל הטהרות שבירושלים נעשין על גבה שלחו להן °בית שמאי בית שמאי ופחתוה, ש°בית שמאי בית שמאי אומרים עד שיפחות את רובה? רואים ש°בית שמאי בית שמאי לא נהגו להלכה כ°בית הלל בית הלל. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. עד שלא בא מעשה אצל °בית הלל בית הלל ו°בית הלל בית הלל לא פסקו הלכה למעשה היו °בית שמאי בית שמאי נוגעין בו כדעתם. משבא מעשה אצל °בית הלל בית הלל לא היו °בית שמאי בית שמאי נוגעין בו. ושוקת יהוא נעשה מבלי לשאול את °בית הלל בית הלל. אמר רבי אבמרי רבי אבמרי°, יאות. מה תנינן? וכי תנינן שטימאו טהרות שנעשו בשוקת למפרע? לא תנינן אלא רק שפיחתו כדי שמיכן ולהבא יהיה גם כשיטתם, אבל מה שנעשה קדם והיה בשיטת °בית הלל בית הלל לא טימאו. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר, רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)°. חד אמר אילו ואילו כהלכה היו עושין כ°בית הלל בית הלל. וחד אמר אילו כהילכתן ואילו כהילכתן. ממזרות בנתיים ואת אמר הכין? שלא נמנעו °בית שמאי בית שמאי מלישא נשים מ°בית הלל בית הלל, ולא °בית הלל בית הלל מ°בית שמאי בית שמאי. המקום משמר ולא אירע מעשה מעולם. כהדא דתני, כל הרוצה להחמיר על עצמו לנהוג כחומרי °בית שמאי בית שמאי וכחומרי °בית הלל בית הלל, על זה נאמר (קהלת ב', י"ד) והכסיל בחושך הולך. כקולי אילו ואילו, נקרא רשע.אלא או כדברי °בית שמאי בית שמאי כקוליהם וכחומריהם. או כדברי °בית הלל בית הלל כקוליהם וכחומריהם. הדא דתימר, עד שלא יצאת בת קול. אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי °בית הלל בית הלל. וכל העובר על דברי °בית הלל בית הלל חייב מיתה. תני יצאתה בת קול ואמרה, אילו ואלו דברי אלהים חיים הם, אבל הלכה כ°בית הלל בית הלל לעולם. איכן יצאת בת קול? אמר רב ביבי רב ביבי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° ביבנה יצאת בת קול

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

הדרן עלך פרק חמש עשרה נשים