קטגוריה:דברים כה ז
ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי.
וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי.
וְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתּ֑וֹ וְעָלְתָה֩ יְבִמְתּ֨וֹ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ן יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי׃
וְאִם וְ - ו' החיבור
אִם - ו' החיבור
צורת יסוד: c/518 a
מורפ': HC/C־לֹ֤א לֹ֤א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יַחְפֹּץ֙ יַחְפֹּץ֙ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2654 a
מורפ': HVqi3ms הָאִ֔ישׁ הָ - מילית, ה' הידיעה
אִ֔ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/376
מורפ': HTd/Ncmsa לָקַ֖חַת לָ - מילת יחס
קַ֖חַת - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/3947
מורפ': HR/Vqc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יְבִמְתּ֑וֹ יְבִמְתּ֑ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2994
מורפ': HNcfsc/Sp3ms וְעָלְתָה֩ וְ - ו' החיבור
עָלְתָה֩ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/5927
מורפ': HC/Vqq3fs יְבִמְתּ֨וֹ יְבִמְתּ֨ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2994
מורפ': HNcfsc/Sp3ms הַשַּׁ֜עְרָה הַ - מילית, ה' הידיעה
שַּׁ֜עְרָ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
ה - סיומת, ה' המגמה
צורת יסוד: d/8179
מורפ': HTd/Ncmsa/Sd אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הַזְּקֵנִ֗ים הַ - מילית, ה' הידיעה
זְּקֵנִ֗ים - תואר, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/2205
מורפ': HTd/Aampa וְאָֽמְרָה֙ וְ - ו' החיבור
אָֽמְרָה֙ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqq3fs מֵאֵ֨ין מֵאֵ֨ין - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3985
מורפ': HVpp3ms יְבָמִ֜י יְבָמִ֜ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 2993
מורפ': HNcmsc/Sp1cs לְהָקִ֨ים לְ - מילת יחס
הָקִ֨ים - פועל, הפעיל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/6965 b
מורפ': HR/Vhc לְאָחִ֥יו לְ - מילת יחס
אָחִ֥י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/251
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3ms שֵׁם֙ שֵׁם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8034
מורפ': HNcmsa בְּיִשְׂרָאֵ֔ל בְּ - מילת יחס
יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: b/3478
מורפ': HR/Np לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn אָבָ֖ה אָבָ֖ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 14
מורפ': HVqp3ms יַבְּמִֽי יַבְּמִֽ - פועל, פיעל, מקור נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 2992
מורפ': HVpc/Sp1cs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְאִם־לֹ֤א מהפך (משרת, דרגא 5) יַחְפֹּץ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הָאִ֔ישׁ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לָקַ֖חַת טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־יְבִמְתּ֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְעָלְתָה֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) יְבִמְתּ֨וֹ קדמא (משרת, דרגא 5) הַשַּׁ֜עְרָה גרש (שליש, דרגא 4)
אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים רביעי (משנה, דרגא 3)
וְאָֽמְרָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מֵאֵ֨ין קדמא (משרת, דרגא 5) יְבָמִ֜י גרש (שליש, דרגא 4)
לְהָקִ֨ים קדמא (משרת, דרגא 5) לְאָחִ֥יו מרכא (משרת, דרגא 5) שֵׁם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בְּיִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) אָבָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
יַבְּמִֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ אלמנת אחיו, וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה לבית הדין, ליד שער העיר אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה: "מֵאֵין יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא אָבָה רצה יַבְּמִי".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם לָא יִצְבֵּי גּוּבְרָא לְמִסַּב יָת יְבִמְתֵּיהּ וְתִסַּק יְבִמְתֵּיהּ לִתְרַע בֵּית דִּינָא לִקְדָם סָבַיָּא וְתֵימַר לָא צָבֵי יַבְּמִי לְאָקָמָא לַאֲחוּהִי שְׁמָא בְּיִשְׂרָאֵל לָא אֲבָא לְיַבָּמוּתִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִם לָא יִצְבֵי גַבְרָא לְמֵיסַב יַת יְבִימְתֵּיהּ וְתִיסַק יְבִימְתֵּיהּ לִתְרַע בֵּי דִינָא קֳדָם חַמְשָׁא חַכִּימִין וִיהוֹן תְּלָתָא לְדַיְינִין וּתְרֵין לְסַהֲדִין וְתֵימַר בְּלִישַׁן בֵּית קוּדְשָׁא קֳדָמֵיהוֹן מְסָרֵב יְבָמִי לְמִקְמָא לְאָחוֹי שְׁמָא בְּיִשְרָאֵל לָא צָבֵי לְיַבָּמוּתִי: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ואם לא יחפץ האיש . ולא שלא חפץ בה המקום. מוצא אני את העריות, שחייבים עליהם מיתות ב"ד; ועדיין לא אוציא את העריות, שהם (בלא תעשה) [בכרת]! ת"ל לא אבה יבמי , ולא שלא אבה בה המקום.
לקחת את יבמתו . (מה) [למה] אני צריך? מפני שנ' והיה הבכור אשר תלד , יכול שאני מוציא עקרה וזקנה (בנ"א ל"ג ואילונית) וקטנה ושאינה ראויה לילד? ת"ל " יבמתו " " יבמתו ", ריבה הכתוב.
ועלתה יבמתו השערה . מצוה בב"ד שיהא בגובהה של עיר ושיהיה בזקנים.
מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל . (פרט לסריס, שאם רצה להקים אינו יכול. שם .) ר' יהודה אומר, נאמר כאן " שם " ונאמר להלן " שם ". מה " שם " האמור להלן (נחלה, אף " שם " האמור כאן נחלה. מה " שם " האמור לשם זרע, אף " שם " האמור כאן זרע.) [ ( מה " שם " האמור להלן ) זרע, אף כאן זרע; פרט לסריס, שאם רצה להקים לאחיו שם, אינו יכול].
בישראל . ולא בגרים. מכאן אמרו, שני אחים גרים שהיתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה - פטורים מן החליצה ומן היבום. שנאמר " בישראל ", ולא בגרים.
לא אבה יבמי . ולא שלא אבה בה המקום.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קנז.
ואם לא יחפוץ האיש . " האיש " הוא מיותר. ואמר בספרי, "ולא שלא חפץ בה המקום". וכן דרש ב לא אבה יבמי ו בלא חפצתי לקחתה . ובא -
- אחת, לעריות שיש בהם מיתת ב"ד.
- והב', לעריות שבהן כרת וממעט גם מחליצה.
- והג', בחייבי לאוין ועשה שאינם ביבום, אבל הם בחליצה.
והוא ע"פ סוגית הגמ'.
לקחת את יבמתו . הוא מיותר (= יבמתו ) , שהרי להלן אמר לא חפצתי לקחתה ! ואמר בספרי, שמרבה עקרה וזקנה שהיה להן שעת הכושר, אבל אילונית לא היה לה שעת הכושר. ועל דרך הפשט הוא, כי לא דבר הכתוב במי שלא ירצה להקים לאחיו שם, שהוא ענין גדול; ורק שלא יחפוץ בהאשה, כי לא ישרה בעיניו. וזה שאמר " לקחת את יבמתו ".
ועלתה יבמתו השערה . " השערה " מיותר, אחרי שאמר " אל הזקנים "! מכאן אמרו בספרי, שמצוה בב"ד שיהיה בגובהה של עיר. וע"ז אמר " ועלתה ", לשון עליה.
אל הזקנים . ואמר בספרי, שמצוה שהב"ד יהיו מזקנים.
ואמרה, מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל, לא אבה יבמי . יש להתבונן, שהכתוב אמר שלא יחפוץ לקחתה, והיא תאמר א) כי ימאן להקים לאחיו שם, ב) שלא אבה יבמה! וגם למה זה בא בג' לשונות - חפץ, מאן ואבה! ומיושב ע"פ מ"ש (=מה שכתבנו) , שלא דבר הכתוב במי שימאן להקים לאחיו שם, ורק שלא יחפוץ בהאשה. ש"חפץ", יקרא דבר שישיג ממנו תכלית מה. ואם שיהיה ברור לה שלא יחפוץ בה, אין כאן מקום שהזקנים יקראו לו וידברו עמו דברי מוסר, ורק תבא בקובלנא שימאן מהקמת שם. ומפני שהוא דבר שהוא קשה להאמין, תאמר בלשון המסופק; ש"מאון" יורה לא על הסכם ברור, כמו שדרשו חז"ל על " וימאן ". ומאין תדע? מפני ש לא אבה לקחתה , ו"אבה" יורה על חשק מלשון תאוה, שפי' שאין לו תאוה ליבמה. ולכן תבקש מהזקנים, שידברו לו דברי מוסר, אולי ישוב מדרכו. וזהו שאמר בספרי, שמה שאמר בכאן "הקמת שם" - יורה על הזרע ולא על הנחלה, מפני שתגדיל הקובלנא.
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כה ז"
קטגוריה זו מכילה את 37 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 37 דפים.