משנה יבמות יב דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה יבמות יב: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

משנה א[עריכה]

מצות חליצה בשלשה דיינין, ואפילו שלשתן הדיוטות.

חלצה במנעל, חליצתה כשרה.

באנפילין, חליצתה פסולה.

בסנדל שיש לו עקב, כשר.

ושאין לו עקב, פסול.

מן הארכובה ולמטה, חליצתה כשרה.

מן הארכובה ולמעלה, חליצתה פסולה.

משנה ב[עריכה]

חלצה בסנדל שאינו שלו, או בסנדל של עץ, או בשל שמאל בימין, חליצתה כשרה.

חלצה בגדול שהוא יכול להלך בו, או בקטן שהוא חופה את רוב רגלו, חליצתה כשרה.

חלצה בלילה, חליצתה כשרה, ורבי אליעזר פוסל.

בשמאל, חליצתה פסולה, ורבי אליעזר מכשיר.

משנה ג[עריכה]

חלצה ורקקה, אבל לא קראה, חליצתה כשרה.

קראה ורקקה, אבל לא חלצה, חליצתה פסולה.

חלצה וקראה, אבל לא רקקה, רבי אליעזר אומר, חליצתה פסולה.

רבי עקיבא אומר, חליצתה כשרה.

אמר רבי אליעזר, ככה יעשה, כל דבר שהוא מעשה, מעכב.

אמר לו רבי עקיבא, משם ראיה, ככה יעשה לאיש, כל דבר שהוא מעשה באיש.

משנה ד[עריכה]

החרש שנחלץ, והחרשת שחלצה, והחולצת לקטן, חליצתה פסולה.

קטנה שחלצה, תחלוץ משתגדיל.

ואם לא חלצה, חליצתה פסולה.

משנה ה[עריכה]

חלצה בשנים, או בשלשה, ונמצא אחד מהן קרוב או פסול, חליצתה פסולה.

רבי שמעון ורבי יוחנן הסנדלר מכשירין.

ומעשה באחד שחלץ בינו לבינה בבית האסורים, ובא מעשה לפני רבי עקיבא והכשיר.

משנה ו[עריכה]

מצות חליצה, בא הוא ויבמתו לבית דין, והן משיאין לו עצה ההוגנת לו, שנאמר, (דברים כה) וקראו לו זקני עירו ודברו אליו.

והיא אומרת, מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל, לא אבה יבמי.

יהוא אומר, לא חפצתי לקחתה.

ובלשון הקדש היו אומרים.

ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו, רוק הנראה לדיינים.

וענתה ואמרה: ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, עד כאן היו מקרין.

וכשהקריא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עיטם וגמר את כל הפרשה, הוחזקו להיות גומרים כל הפרשה, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל.

מצוה בדיינין, ולא מצוה בתלמידים.

רבי יהודה אומר, מצוה על כל העומדים שם לומר, חלוץ הנעל, חלוץ הנעל, חלוץ הנעל.

משנה יבמות יב: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב