משנה יבמות יב דפוסים
משנה יבמות, פרק י"ב:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
מצות חליצה בשלשה דיינין, ואפילו שלשתן הדיוטות.
חלצה במנעל, חליצתה כשרה.
באנפילין, חליצתה פסולה.
בסנדל שיש לו עקב, כשר.
ושאין לו עקב, פסול.
מן הארכובה ולמטה, חליצתה כשרה.
מן הארכובה ולמעלה, חליצתה פסולה.
חלצה בסנדל שאינו שלו, או בסנדל של עץ, או בשל שמאל בימין, חליצתה כשרה.
חלצה בגדול שהוא יכול להלך בו, או בקטן שהוא חופה את רוב רגלו, חליצתה כשרה.
חלצה בלילה, חליצתה כשרה, ורבי אליעזר פוסל.
בשמאל, חליצתה פסולה, ורבי אליעזר מכשיר.
חלצה ורקקה, אבל לא קראה, חליצתה כשרה.
קראה ורקקה, אבל לא חלצה, חליצתה פסולה.
חלצה וקראה, אבל לא רקקה, רבי אליעזר אומר, חליצתה פסולה.
רבי עקיבא אומר, חליצתה כשרה.
אמר רבי אליעזר, (דברים כ"ה, ט') ככה יעשה, כל דבר שהוא מעשה, מעכב.
אמר לו רבי עקיבא, משם ראיה, ככה יעשה לאיש, כל דבר שהוא מעשה באיש.
החרש שנחלץ, והחרשת שחלצה, והחולצת לקטן, חליצתה פסולה.
קטנה שחלצה, תחלוץ משתגדיל.
ואם לא חלצה, חליצתה פסולה.
חלצה בשנים, או בשלשה, ונמצא אחד מהן קרוב או פסול, חליצתה פסולה.
רבי שמעון ורבי יוחנן הסנדלר מכשירין.
ומעשה באחד שחלץ בינו לבינה בבית האסורים, ובא מעשה לפני רבי עקיבא והכשיר.
מצות חליצה, בא הוא ויבמתו לבית דין, והן משיאין לו עצה ההוגנת לו, שנאמר, (דברים כ"ה, ח') וקראו לו זקני עירו ודברו אליו.
והיא אומרת, מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל (דברים כ"ה, ז'), לא אבה יבמי.
והוא אומר, לא חפצתי לקחתה (דברים כ"ה, ח').
ובלשון הקדש היו אומרים.
ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו (דברים כ"ה, ט'), רוק הנראה לדיינים.
וענתה ואמרה: ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, עד כאן היו מקרין.
וכשהקריא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עיטם וגמר את כל הפרשה, הוחזקו להיות גומרים כל הפרשה.
ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל (דברים כ"ה, י'), מצוה בדיינין, ולא מצוה בתלמידים.
רבי יהודה אומר, מצוה על כל העומדים שם לומר, חלוץ הנעל, חלוץ הנעל, חלוץ הנעל.
משנה יבמות, פרק י"ב:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב