קטגוריה:דברים כה ח
וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה.
וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו וְעָמַד וְאָמַר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.
וְקָֽרְאוּ־ל֥וֹ זִקְנֵי־עִיר֖וֹ וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ׃
וְ/קָֽרְאוּ־ל֥/וֹ זִקְנֵי־עִיר֖/וֹ וְ/דִבְּר֣וּ אֵלָ֑י/ו וְ/עָמַ֣ד וְ/אָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְ/קַחְתָּֽ/הּ׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְקָֽרְאוּ־ל֥וֹ מרכא (משרת, דרגא 5) זִקְנֵי־עִיר֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
וְדִבְּר֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) אֵלָ֑יו אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְעָמַ֣ד מונח (משרת, דרגא 5) וְאָמַ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) חָפַ֖צְתִּי טפחא (מלך, דרגא 2)
לְקַחְתָּֽהּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו ישכנעו אותו לקיים את מצוות הייבום, וְעָמַד ואם בכל זאת ימשיך ויתעקש וְאָמַר: "לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִקְרוֹן לֵיהּ סָבֵי קַרְתֵּיהּ וִימַלְּלוּן עִמֵּיהּ וִיקוּם וְיֵימַר לָא רְעֵינָא לְמִסְּבַהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִקְרוֹן לֵיהּ חַכִּימֵי קַרְתֵּיהּ וִימַלְלוּן עִמֵּיהּ מִילְכָּא קְשִׁיטָא וִיקוּם בְּבֵי דִינָא וְיֵימַר בְּלִישָׁן בֵּית קוּדְשָׁא לָא רָעֵינָא לְמִיסְבָּהּ: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
וקראו לו זקני עירו . מצוה בזקני עירו [ולא בשלוחם].
ודברו אליו . דברים הגונים. (מה הגונים?) שאם היה הוא ילד והיא זקנה, הוא זקן והיא ילדה - (ועמד ואמר שישאנה לו. "כלך אצל כמותך" אומר לו "למה לך להכניס".) [אומרים לו, "מה לך אצל ילדה" "מה לך אצל זקנה", "כלך אצל שכמותך, ואל תכניס קטטה לביתך"].
ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה . מלמד שאין אומר דבריו אלא בעמידה.
לא חפצתי לקחתה . ולא שלא חפץ בה המקום.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קנח.
וקראו לו זקני עירו . הנכון לכתוב "וקראו זקני עירו לו", ש" זקני עירו " מוסב על " וקראו "; ולמה הפסיק באמצע בתיבת " לו "! ולמד מזה בספרי, שמצוה בזקני עירו ולא בשלוחם. פי', שהנהוג שהזקנים ישלחו שלוחים לקרא, והוא בא לפניהם. לכן הסמיך " לו " ל" וקראו ", שהקריאה יהיה לו, בעצמם.
ודברו אליו . " אליו " הוא מיותר. ואמר בספרי שידברו אליו דברים הגונים, פי' שיהיו שוים לו. ואף שקראו לו לומר אליו דברי מוסר שיקחנה, אבל אם יראו שאין נכון, אז מצוה שימנעו אותו.
רש"י
"ואמר" - (סוטה לב) בלה"ק ואף היא דבריה בלה"ק
[יז] ואמר בלשון הקודש וכו'. בפרק אלו נאמרין בסוטה (דף לב.) יליף בגזירה שוה; נאמר כאן "וענתה ואמרה", ונאמר להלן (ר' להלן כז, יד) "וענו הלוים קול רם", מה התם בלשון הקודש, אף כאן בלשון הקודש. והתם גופיה ילפינן בגזרה שוה (סוטה דף לג.), נאמר כאן "וענו הלוים קול רם", ונאמר להלן (שמות י"ט, י"ט) "משה ידבר והאלקים יעננו בקול", מה התם בלשון הקודש, שכל התורה נאמרה בלשון הקודש (רש"י שם), אף כאן בלשון הקודש:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאָמַר – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְאַף הִיא, דְּבָרֶיהָ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (ספרי רצא; יבמות ק"ו ע"ב).
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כה ח"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.