עיקר תוי"ט על יבמות יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה יבמות יב: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) הדיוטות יליף בגמרא מזקני, דמיותר:

(ב) (על המשנה) עקב. פירש הר"ב במ"ד פכ"ו דכלים עור של סנדל המכסה את גובה הרגל שכנגד שוקו מאחוריו ומיירי שאין לו שולו"א ואפ"ה כשר הואיל ויש לו עקב הוא מעכב הרגל שלא יצא חוצה אבל לכתחלה בעינן שיהא לו גם כן שולו"א. אבל לפירש"י דעקב היינו שולו"א כו' קשה דכשר משמע דיעבד אבל לכתחלה לא ואלא איזהו שחולצין בו לכתחלה:

(ג) (על המשנה) ולמטה כו'. בגמ' יליף ליה מקרא:

(ב)

(ד) (על המשנה) שאינו שלו. בגמרא יליף להו מקרא:

(ה) (על המשנה) בלילה. מר סבר חליצה כתחלת דין דמיא, ומ"ס כגמר דין דמיא. וחליצה דיני ממונות היא דגובה כתובתה ודיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה. נ"י:

(ו) (על הברטנורא) כן כתב הר"מ. וטעמיה משום דבגמרא מסיק בחד לישנא דחליצת לילה דכשרה יחידאה היא:

(ז) (על המשנה) בשמאל. ת"ק יליף רגל רגל ממצורע. ור"א קאמר דאין מופנה אלא מצד אחד ומשיבין כו'. גמרא:

(ג)

.אין פירוש למשנה זו

(ד)

(ח) (על הברטנורא) משמע דאלו אין כאן אח אלא הוא דנתרת לשוק, וליתא, דהא דין יבום יש לו כדתנן סוף פרק י"ד וא"כ אינה נפטרת אלא ביבום הל"ל כמו שכתבו בחרשת:

(ט) (על המשנה) שנחלץ. לא נאמר הלשון מזה בדקדוק בכולה מכילתין דבכל דוכתא אמרינן החולץ גבי יבם ונראה טעם הדבר מפני שהיבם מסייע בחליצה כיון שצריך שיתכוין לחלוץ כדאיתא בגמרא דף ק"ו וגבי חרש דלאו בר כוונה נקרא שנחלץ. נ"י:

(י) (על הברטנורא) גמרא. ומשמע דלענין חרש וחרשת חליצה פסולה היא מדפרט קטן, וזה דעת הרמב"ן והרשב"א. אבל הר"מ פוסק דשוין לקטן ואין בחליצתן כלום. ועתוי"ט:

(יא) (על המשנה) קטנה כו'. בגמרא דמקשינן אשה לאיש דאיש כתיב בפרשה ולא מרבינהו בהדי אינך משום דבקטנה פליג רבי יוסי בגמרא וא"ת כיון דתני פסולה אמאי תני שתחלוץ משתגדיל וי"ל דה"א דחליצתה פסולה רק מדרבנן דההיקש אינו מן התורה להכי תני יתור לשון לאשמועינן דחליצת קטנה אינה כלום כמו קטן. ומיהו לגירסת הירושלמי משמע דלר' מאיר מדרבנן הוא ולר' יוסי תחלוץ לכתחלה. תוספ'. ועתוי"ט:

(ה)

(יב) (על המשנה) מכשירין. ועכ"פ בשנים דבעינן עדים וההיא מעשה מוקמינן בגמרא דעדים רואין אותן מבחוץ וטעמא דאף דמודים ויהיו נאמנים אצלינו אין זה כלום דאין דבר שבערוה פתות משנים. נ"י:

(ו)

(יג) (על הברטנורא) רש"י. ומסיים אל תכניס קטטה לתוך ביתך. והר"מ כתב ואם היתה הוגנת לו מצד שנותם יועצים לו שייבם יותר משיחלוץ:

(יד) (על הברטנורא) גירסת מוטעת נזדמנה לו כפירש"י שלא נרשם תיבת גמרא קודם קוראה והיה סבור הר"ב לפום ריהטא שכן גרס רש"י במשנה ולא כן הוא אלא שהוא קאי אדר' יהודא בגמרא ע"ש:

(טו) (על המשנה) ונקרא. זהו גומרין הפרשה דאמרן:

(טז) (על המשנה) בתלמידים. היושבים שם לפני רבן בשעת החליצה. רש"י:

(יז) (על הברטנורא) וטעמא. שכן עשה ר"ט מעשה ומעשה רב:

(יח) (על המשנה) העומדים. ר"ל כל הנמצאים שם ובין עומדין ובין יושבין. טור:

(יט) (על המשנה) חלוץ כו'. כתב רבינו בגור אריה פרשת תצא, למה לא תהיה הקריאה בית חלוץ הנעל ככתוב, וי"ל דאי הכי ה"ל למכתב ויקראו בית חלוץ הנעל ונקרא פירושו כי הקריאה היתה חלוץ הנעל וכאשר יקראו חלוץ הנעל אם כן נקרא הבית בית חלוץ הנעל מעצמו ושייך בזה ונקרא כיון שלא היתה הקריאה רק חלוץ הנעל ונקרא הבית מעצמו בית חלוץ הנעל: