ספרי על דברים כה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


קנז.

ואם לא יחפץ האיש . ולא שלא חפץ בה המקום. מוצא אני את העריות, שחייבים עליהם מיתות ב"ד; ועדיין לא אוציא את העריות, שהם (בלא תעשה) [בכרת]! ת"ל לא אבה יבמי , ולא שלא אבה בה המקום.

לקחת את יבמתו . (מה) [למה] אני צריך? מפני שנ' והיה הבכור אשר תלד , יכול שאני מוציא עקרה וזקנה (בנ"א ל"ג ואילונית) וקטנה ושאינה ראויה לילד? ת"ל " יבמתו " " יבמתו ", ריבה הכתוב.

ועלתה יבמתו השערה . מצוה בב"ד שיהא בגובהה של עיר ושיהיה בזקנים.

מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל . (פרט לסריס, שאם רצה להקים אינו יכול. שם .) ר' יהודה אומר, נאמר כאן " שם " ונאמר להלן " שם ". מה " שם " האמור להלן (נחלה, אף " שם " האמור כאן נחלה. מה " שם " האמור לשם זרע, אף " שם " האמור כאן זרע.) [ ( מה " שם " האמור להלן ) זרע, אף כאן זרע; פרט לסריס, שאם רצה להקים לאחיו שם, אינו יכול].

בישראל . ולא בגרים. מכאן אמרו, שני אחים גרים שהיתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה - פטורים מן החליצה ומן היבום. שנאמר " בישראל ", ולא בגרים.

לא אבה יבמי . ולא שלא אבה בה המקום.


ראו גם: התורה והמצוה על דברים כה ז - פירוש מלבי"ם על הספרי.

<< · ספרי על דברים · כה · ז · >>



קיצור דרך: mdrjhlka-dm-25-07