ספרי על דברים כה
<< · ספרי על דברים · כה · >>
פסוק א
כי יהיה ריב . אין שלום יוצא מתוך מריבה. וכה"א ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט , מי גרם ללוט ליפרש מן הצדיק ההוא? הוי אומר, זו מריבה. ( ועמדו שני האנשים אשר להם הריב .) [אף כאן,] מי גרם לזה ללקות? הוי אומר זו מריבה.
בין אנשים . אין לי אלא אנשים. נשים, (מנין) איש עם אשה ואשה עם איש מנין? ת"ל ונגשו אל המשפט .
ושפטום . בעל כרחם.
והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע . יכול כל מרשיעים לוקים? ת"ל והיה אם בן הכות הרשע , פעמים לוקה ופעמים אינו לוקה. ועדין איני יודע איזו הם הלוקים? ת"ל לא תחסום שור בדישו , מה חסימה מיוחדת - מצות ל"ת, והוא לוקה; כך כל שהוא מצות לא תעשה, הרי הוא לוקה. (או) [יכול] כל מצות לא תעשה, שיש בה קום ועשה, הרי הוא לוקה (כך כל מצות לא תעשה, שיש בה קום עשה, והרי הוא לוקה)! ת"ל לא תחסום שור . מה חסימה מיוחדת, שאין בה קום ועשה, הרי הוא לוקה; כך כל מצות לא תעשה, שאין בה קום ועשה, הרי הוא לוקה. ר"ש אומר, והצדיקו את הצדיק , צדקהו כדי שלא ילקה.פסוק ב
והכהו [ לפניו במספר ]. שליש מלפניו, שתי ידות מלאחריו.
לפניו . שיהיה (לוקה) [מלקה] ועיניו בו, ולא שיהיה (לוקה) [מלקה] ועיניו בדבר אחר. יכול יהיה לוקה ומת, יכול יהיה לוקה ומשלם? ת"ל כדי רשעתו , אין לוקה ומת (יכול יהא לוקה ומשלם? ת"ל כדי רשעתו ,) אין לוקה ומשלם.פסוק ג
ארבעים יכנו . יכול מ' שלמות? ת"ל " במספר ארבעים ". מנין סמוך לארבעים. ר' יהודא אומר, מ' שלמות; והיכן הוא לוקה [את היתרה]? בין כתפיו.
יכנו . ולא על הקרקע. יכנו . ולא על כסות. יכנו . אין מלקים שנים כאחד.
לא יוסיף . אם היה מוסיף, עובר על לא תעשה. אין לי אלא בזמן שמוסיפים על מנין של תורה, על (כל אומד ואומד) [אומד] שאמדוהו ב"ד מנין? ת"ל [ לא יוסיף ] פן יוסיף , מ"מ (=מכל מקום) .
מכה רבה . אין לי אלא מכה רבה, מכה מעוטה מנין? ת"ל על אלה . א"כ למה נאמר " מכה רבה "? (מלמד שאין הראשונה מכה רבה) לימד על הראשונות שהן מכה רבה.
ונקלה ( אחיך לעיניך ). מכאן אמרו, נתקלקל בין ברעי בין במים פטור. ר' יהודה אומר, האיש ברעי והאשה במים.
[ אחיך ]. מלמד שכל חייבי כריתות שלקו, נפטרו מידי כריתתן.
ר' חנניה בן (גמלא) [גמליאל] אומר, כל היום קורא אותו הכתוב "רשע", שנאמר והיה אם בן הכות הרשע ; אבל כשלקה, הכתוב קוראו "אחיך", שנאמר ונקלה אחיך . [ומה אם העובר עבירה אחת - נוטל נפשו עליה, העושה מצוה אחת - עאכו"כ שתנתן לו נפשו].
ר' שמעון אומר, ממקומו הוא מוכרע, שנאמר כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה, ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם , ואומר אשר יעשה אותם האדם, וחי בהם . (והרי דברים ק"ו, ומה אם מדת פורענות - המטפל בהם בעוברי עבירה, הרי הוא כעוברי עבירה; המטפל בעושי מצוה, עאכ"ו.
ר' שמעון ברבי אומר, ומה הדם שנפשו של אדם קצה הימנו, הפורש ממנו מקבל שכר טוב; גזל ועריות, שנפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן, הפורש מהם עאכ"ו שיזכה לו ולדורותיו עד סוף כל הדורות.) [הא כל היושב ולא עבר עבירה, נותנין לו שכר כעושי מצוה].
ר' יהודה אומר, הרי הוא אומר מי יגור באהלך . הולך תמים ופועל צדק . לא רגל על לשונו . נבזה בעיניו נמאס . כספו לא נתן בנשך . ובמקום אחר הוא אומר, ואיש כי יהיה צדיק . [ אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי ב"י ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא קרב ] וסוף הענין הוא אומר, [ צדיק הוא ] חיה יחיה . וכי מה עשה זה?! אלא כל היושב ולא עבר עבירה, נותנים לו שכר כעושי מצוה.
[ר' שמעון ברבי אומר, ומה הדם שנפשו של אדם קצה הימנו, הפורש ממנו מקבל שכר (טוב); גזל ועריות, שנפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן, הפורש מהם עאכ"ו שיזכה לו ולדורותיו, עד סוף כל הדורות.פסוק ד
לא תחסום שור בדישו . אין לי אלא שור, מנין לעשות חיה ועוף כיוצא בשור? ת"ל ( לא תחסום שור ) [ בדישו ], מ"מ (=מכל מקום) . א"כ למה נאמר " שור "? שור אי אתה חוסם, אבל אתה חוסם אדם.
בדישו . אין לי אלא בדישו, מנין לרבות שאר עבודות? תלמוד לומר " לא תחסום ", מכל מקום. אם כן למה נאמר " בדישו "? מה דיש מיוחד - שגידולו מן הארץ ותלוש מן הקרקע משעת גמר מלאכתו ובשעה שהוא עושה אוכל; כך כל דבר שגידולו מן הארץ ותלוש מן הקרקע בשעת גמר מלאכתו ובשעה שהוא עושה אוכל.
ר' יוסי בר' יהודה אומר, מה דיש מיוחד שעושה בידיו וברגליו (ובגופו, יצא העושה בידיו וברגליו, אבל לא בגופו.), [יצא העושה בידיו ולא ברגליו, ברגליו ולא בידיו].פסוק ה
כי ישבו אחים . פרט לאחיו שלא היה בעולמו. מכאן אמרו, ב' אחים ומת אחד מהם ונולד להם אח, ואחר כך ייבם השני את אשת אחיו [ומת. הראשונה יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, והשניה משום צרתה].
יחדו . [המיוחדים בנחלה,] פרט לאחים מן האם. לפי שמצינו (שיש באחים מן התורה) [בעריות], ששוה אח מן האם לאח מן האב. יכול אף כאן כן? ת"ל " יחדיו ", פרט לאחיו מאמו.
ומת אחד מהם . אין לי אלא בזמן שהם שנים ומת אחד מהם. מנין אפילו הם מרובין (? ת"ל ומת אחד מהם . מנין אפילו מתו כולם? ת"ל ומת אחד מהם , ולא נאמר "אחד מהם"). ומתו? ת"ל ומת מהם . א"כ מה ת"ל " אחד "? אשת אחד מתיבמת, ולא אשת שנים. מכאן אמרו, שלשה אחים נשואים ג' נכריות [ומת א' מהם, ועשה בה השני מאמר ומת - חולצת ולא מתיבמת. שנ' ומת אחד מהם , שעליה זיקת יבם אחד, ולא שעליה זיקת שני יבמין].
לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר . למה אני צריך? לפי שאמרנו להלן, "אשת אחד מתיבמת ולא אשת שנים" (יכול אף כאן כן) [יכול תהא פטורה]? ת"ל לא תהי' אשת המת החוצה לאיש זר . כיצד הוא עושה? (או חולצת או מתייבמת) [חולצת ולא מתיבמת]. הנותן גט - פסלה לעצמו ופסלה ע"י אחים. יכול (יהיה גט פוטרה) [תהא פטורה] (בגט זה מזיקת האחים) ? ודין הוא - ומה חליצה שאינה פוטרת באשה, פוטרת ביבם; גט שפוטר באשה, אינו דין שפוטר ביבם! ת"ל לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר , [אלא] בחליצה. העושה מאמר ביבמתו - קנאה לעצמו ופסלה על האחים. יכול יהיה מאמר גומר בה? ת"ל יבמה יבא עליה , ביאה גומרת בה ואין מאמר גומר בה.
יבמה יבוא עליה . בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון. ואפילו היא שוגגת והוא מזיד, או שהוא שוגג והיא מזידה.
ולקח ולקחה ויבם ויבמה . פרט לצרות (מכל העריות וכן) [ועריות]. מכאן אמרו, ט"ו נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן וכו'.פסוק ו
והיה הבכור אשר תלד . יכול אם היה שמו יוסי, יקרא שמו "יוסי"; יוחנן, יקרא שמו "יוחנן"? ת"ל יקום על שם אחיו (מ"מ) [ולא על שם אחי אביו]. א"כ למה נאמר והיה הבכור ? מלמד שמצוה על הגדול ליבם.
אשר תלד . פרט לאילונית שאינה ראויה לילד.
יקום על שם אחיו . (ולא על שם אחי אביו.) [ לנחלה . נאמר כאן " שם אחיו ", ונאמר להלן " על שם אחיהם יקראו בנחלתם ". מה " שם " האמור להלן, לנחלה; אף " שם " האמור כאן, לנחלה].
המת . לפי שנאמר להלן, אשת אחד מתיבמת ולא אשת שנים. מנין מת ראשון - ייבם שני, מת שני - ייבם שלישי? ת"ל " המת " " המת " ריבה הכתוב.
ולא ימחה שמו מישראל . פרט (לסריס) [לאשת סריס] ששמו מחוי.פסוק ז
ואם לא יחפץ האיש . ולא שלא חפץ בה המקום. מוצא אני את העריות, שחייבים עליהם מיתות ב"ד; ועדיין לא אוציא את העריות, שהם (בלא תעשה) [בכרת]! ת"ל לא אבה יבמי , ולא שלא אבה בה המקום.
לקחת את יבמתו . (מה) [למה] אני צריך? מפני שנ' והיה הבכור אשר תלד , יכול שאני מוציא עקרה וזקנה (בנ"א ל"ג ואילונית) וקטנה ושאינה ראויה לילד? ת"ל " יבמתו " " יבמתו ", ריבה הכתוב.
ועלתה יבמתו השערה . מצוה בב"ד שיהא בגובהה של עיר ושיהיה בזקנים.
מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל . (פרט לסריס, שאם רצה להקים אינו יכול. שם .) ר' יהודה אומר, נאמר כאן " שם " ונאמר להלן " שם ". מה " שם " האמור להלן (נחלה, אף " שם " האמור כאן נחלה. מה " שם " האמור לשם זרע, אף " שם " האמור כאן זרע.) [ ( מה " שם " האמור להלן ) זרע, אף כאן זרע; פרט לסריס, שאם רצה להקים לאחיו שם, אינו יכול].
בישראל . ולא בגרים. מכאן אמרו, שני אחים גרים שהיתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה - פטורים מן החליצה ומן היבום. שנאמר " בישראל ", ולא בגרים.
לא אבה יבמי . ולא שלא אבה בה המקום.פסוק ח
וקראו לו זקני עירו . מצוה בזקני עירו [ולא בשלוחם].
ודברו אליו . דברים הגונים. (מה הגונים?) שאם היה הוא ילד והיא זקנה, הוא זקן והיא ילדה - (ועמד ואמר שישאנה לו. "כלך אצל כמותך" אומר לו "למה לך להכניס".) [אומרים לו, "מה לך אצל ילדה" "מה לך אצל זקנה", "כלך אצל שכמותך, ואל תכניס קטטה לביתך"].
ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה . מלמד שאין אומר דבריו אלא בעמידה.
לא חפצתי לקחתה . ולא שלא חפץ בה המקום.פסוק ט
ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים . [מלמד שמהלכת אחריו אל הזקנים].
( וירקה בפניו ) [ לעיני הזקנים וירקה ]. רוק הנראה לעיני הזקנים. (מלמד שמתיחדת עמו לעיני הזקנים).
וחלצה נעלו . [אין לי אלא] נעלו שלו. של אחרים מנין? ת"ל ( חלוץ ) הנעל ( חלוץ ) הנעל , מ"מ (=מכל מקום) . א"כ למה נאמר " וחלצה נעלו "? פרט לגדול שאין יכול לילך בו ולקטן שאין חופה את רוב הרגל ושאין לו עקב, שחלציתה (אולי "שחליצתה") פסולה.
מעל רגלו . [מכאן אמרו, מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה. רגלו .] נאמר כאן " רגלו " ונאמר להלן " רגלו "; מה להלן ימנית, אף כאן ימנית. (מכאן אמרו, מן הארכובה ולמטה חליצתו כשרה).
וירקה בפניו . יכול בפניו [ממש]? ת"ל " לעיני הזקנים " (רוק הנראה לעיני הזקנים. מכאן אמרו, חלצה ורקקה ולא קראה - חליצתה כשרה. קראה ורקקה ולא חלצה - חליצתה פסולה. חלצה וקראה אבל לא רקקה - ר' אליעזר אומר חליצתה פסולה, ור"ע אומר חליצתה כשרה).
וענתה ואמרה . נאמר כאן " ענייה " ונאמר להלן " ענייה ". מה " ענייה " האמורה להלן בלשון הקדש, אף " ענייה " האמורה כאן בלשון הקדש.
ככה יעשה לאיש . [מכאן אמרו, חלצה ורקקה ולא קראה - חליצתה כשרה. קראה ורקקה ולא חלצה - חליצתה פסולה. חלצה וקראה אבל לא רקקה - ר"א אומר חליצתה פסולה, ור"ע אומר חליצתה כשרה. א"ל ר"א, " ככה יעשה ", כל דבר שהוא מעשה מעכב! א"ל ר"ע, משם ראיה? " ככה יעשה לאיש ", כל דבר שהוא מעשה באיש.
אשר לא יבנה את בית אחיו . (רא"א) אשר לא בנה ולא עתיד לבנות.
בישראל . למה נאמר, והלא כבר נאמר " בישראל "! " בישראל " האמור להלן, פרט לגרים. " בישראל " האמור כאן, פרט לבית דין של גרים].
בית חלוץ הנעל . מצוה בדיינים ולא מצוה בתלמידים. ר' יהודה אומר, מצוה על כל העומדים שם לומר "חלוץ הנעל, חלוץ הנעל". אמר ר' יהודה, פעם אחת היינו יושבים לפי ר' (שמעון) [טרפון], ואמר לנו "ענו כולכם ואמרו, "חלוץ הנעל, חלוץ הנעל" ".פסוק יא
כי ינצו אנשים . אין שלום יוצא מתוך מצות (שורוק בו'. ל' ניצה, מריבה) . וכה"א ויהיה ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט . מי גרם ללוט שיפרוש מאותו צדיק? הוי אומר מריבה. וכה"א ( ועמדו שני האנשים אשר להם הריב ) [ וכי יהיה ריב בין אנשים ]. מי גרם לזה ללקות? הוי אומר זו מריבה.
אנשים . אין לי אלא אנשים. [נשים], איש עם אשה ואשה עם איש מנין? ת"ל " יחדו " מ"מ (=מכל מקום) .
איש ואחיו . פרט לעבדים שאין להם אחוה [דברי ר' יהודה].
וקרבה אשת האחד ושלחה . (אשת איש ולא אשת שליח ב"ד. להציל את אישה ) ר"א אומר, לפי שמצינו (שיש מזיקין) [במזיקין] שבתורה, שעשה בהם שאין מתכוין כמתכוין. יכול אף כאן כן? ת"ל [ וקרבה וגו' . יכול עד שיהא מתכוין לבייש? ת"ל " והחזיקה ". ממשמע שנאמר ושלחה ידה , אין אני יודע שהחזיקה? ומה ת"ל " והחזיקה "? לומר לך שאם נתכוונה להזיק, אף שלא נתכוונה לבייש].
במבושיו . אין לי אלא מבושיו. מנין לרבות כל דבר שיש בו סכנה? ת"ל " והחזיקה ", מכל מקום.פסוק יב
וקצתה את כפה . מלמד שאתה חייב (להצילה) [להצילו]. מנין שאם אין אתה יכול להצילו בכפה, הצילו בנפשה? ת"ל לא תחוס עינך .
ר' יהודה אומר, נאמר כאן " לא תחוס ", ונאמר להלן " לא תחוס "; מה להלן ממון, אף כאן ממון.פסוק יג
לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן . יכול לא יעשה - ליטרא, חצי ליטרא ורביע ליטרא? ת"ל גדולה וקטנה . גדולה שהיא מכחשת את הקטנה - שלא יהיה נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה.
ר' עקיבא אומר, מנין שלא (יעשה סאה) [יקיים סלע] פחות משקל, ולא דינר פחות מטרפעיקע? ת"ל לא יהיה לך .
ר' יוסי בר' [יהודה] אומר, אם קיימת [ אבן שלמה וצדק , הרי הוא ב יהיה לך . ואם עברת על אבן ואבן ,] הרי הוא ב לא יהיה לך .פסוק יד
לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה . יכול לא יעשה - קב, תרקב וחצי תרקב ורביע תרקב? ת"ל גדולה וקטנה , גדולה שהיא מכחשת את הקטנה; שלא יהיה נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה.
( ר' אליעזר אומר, מנין שלא יעשה אדם מדת בת ארבעת קבים) [ר' עקיבא אומר, מנין שלא יקיים אדם מדה חסרה, להיות מודד] בה לתוך ביתו? ת"ל לא יהיה לך .
מנין שלא יעיין במקום שמכריעים, ולא יכריע במקום שמעיינים? ת"ל ( לא יהיה לך . אבן שלמה וצדק ) [ אבן צדק יהיה לך ]. ומנין שאם אמר, "הריני מעיין במקום שמכריעים" או "הרי אני מכריע במקום שמעיינים" - לפחות מן הדמים או להוסיף על הדמים. מנין שאין שומעים לו? ת"ל [ אבן שלמה ] וצדק יהיה לך .
ומנין שלא יגדוש במקום שמוחקין ("לפחות לו מן הדמים", או "הריני גודש במקום שמוחקים להוסיף לו על הדמים", שאין שומעים לו? ת"ל וצדק יהיה לך . מניח אגרדימים על המדות.) [ולא ימחוק במקום שגודשין? ת"ל איפת צדק יהיה לך . ומנין שאם אמר "הריני גודש במקום שמוחקין להוסיף על הדמים", ו"הריני מוחק במקום שגודשין לפחות מן הדמים". מנין שאין שומעים לו? ת"ל איפה שלמה וצדק יהיה לך .
ד"א, וצדק יהיה לך ] מכאן אמרו, הסיטון מקנח את מדותיו אחת לל' יום ובעל הבית אחת לי"ב חודש. [רשב"ג אומר, חילוף הדברים. חנוני מקנח מדותיו פעמים בשבת, וממחה משקלותיו פ"א בשבת, ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל.
יהיה לך . מנה אגרדמין על כך. ר' אלעזר בן חנניה בן חזקיה בן גוריון אומר, איפה לפר ואיפה לאיל (איפה לכבש). [וכי] מדת [פרים] אילים וכבשים, אחת היא? אלא מלמד שאיפה גדולה ואיפה קטנה, קרויה "איפה".פסוק טו
פסוק טז
כי תועבת ה' וגו' . יכול לא יהיה חייב, עד שיעבור את כולם? ת"ל כל עושה אלה , אפילו אחת מהם.
[ כל עושה עול ]. מכאן אמרו, אין מערבים פירות בפירות - אפילו חדשים בישנים; אפילו סאה בדינר (ואפילו יפה בדינר) [ביפה דינר] וטריסית - לא יערבם, וימכרם סאה בדינר.
כל עושה עול . קרוי ה' שמות - עול, שנאוי, משוקץ, חרם, תועבה.פסוק יז
זכור את אשר עשה לך עמלק . ( זכור בפה, ו אל תשכח בלב. וכה"א שמעו עמים ירגזון .) [ זכור - יכול בלב? כשהוא אומר לא תשכח , הרי בלב אמור! ומה אני מקיים זכור - בפה].
בדרך . בשעת טרופיכם.
בצאתכם . בשעת גאולתכם [מהו אומר? שמעו עמים ירגזון . אבל זה, ולא ירא א-להים ].פסוק יח
אשר קרך בדרך . אין " קרך ", אלא "נזדמן לך".
ויזנב בך כל הנחשלים אחריך . מלמד שלא היה הורג, אלא בני אדם שנמכו מדרכי המקום, ונחשלו מתחת כנפי המקום.
ואתה עיף ויגע . [ישראל.
ולא ירא א-להים . עמלק].פסוק יט
והיה בהניח ה' א-להיך לך מכל אויביך מסביב . שלא (תאגוד) [יאגוד] עליך אגודה.
בארץ אשר ה' א-להיך נותן לך לרשתה . (מה שאתה יורש אתה מבקש) [בשכר מצוה זו האמורה בענין, תירש].
תמחה את זכר עמלק [ מתחת השמים ]. (ולהלן) [וכן] הוא אומר, כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים , שלא יהיה נין ונכד לעמלק תחת השמים. ואומר, כי יד על כס יה, מלחמה לה' בעמלק מדור דור - נשבע הקב"ה בכסה"כ (=בכסא הכבוד) שלו, שלא יניח נין ונכד של עמלק, ולא גמל ולא חמור תחת כל השמים; שלא יאמרו, "גמל זה, של עמלק".
[ לא תשכח . בלב].
<< · ספרי על דברים · כה · >>
ראו גם: התורה והמצוה על דברים כה - פירוש מלבי"ם על הספרי.
קיצור דרך: mdrjhlka-dm-25