קטגוריה:דברים כה ו
והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל.
וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל.
וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
וְהָיָ֗ה וְ - ו' החיבור
הָיָ֗ה - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqq3ms הַבְּכוֹר֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
בְּכוֹר֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1060
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr תֵּלֵ֔ד תֵּלֵ֔ד - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 3205
מורפ': HVqi3fs יָק֕וּם יָק֕וּם - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6965 b
מורפ': HVqi3ms עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־שֵׁ֥ם שֵׁ֥ם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8034
מורפ': HNcmsc אָחִ֖יו אָחִ֖י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 251
מורפ': HNcmsc/Sp3ms הַמֵּ֑ת הַ - מילית, ה' הידיעה
מֵּ֑ת - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4191
מורפ': HTd/Vqrmsa וְלֹֽא וְ - ו' החיבור
לֹֽא - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn־יִמָּחֶ֥ה יִמָּחֶ֥ה - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4229 a
מורפ': HVNi3ms שְׁמ֖וֹ שְׁמ֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8034
מורפ': HNcmsc/Sp3ms מִיִּשְׂרָאֵֽל מִ - מילת יחס
יִּשְׂרָאֵֽל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: m/3478
מורפ': HR/Np׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהָיָ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
הַבְּכוֹר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) תֵּלֵ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)
יָק֕וּם זקף גדול (מלך, דרגא 2)
עַל־שֵׁ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) אָחִ֖יו טפחא (מלך, דרגא 2)
הַמֵּ֑ת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) שְׁמ֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
מִיִּשְׂרָאֵֽל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד, יָקוּם יחשב כממשיך דרכו של האח המת עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת, וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי בּוּכְרָא דִּתְלִיד יְקוּם עַל שְׁמָא דַּאֲחוּהִי מוֹתָנָא וְלָא יִתְמְחֵי שְׁמֵיהּ מִיִּשְׂרָאֵל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי בּוּכְרָא דְתוֹלִיד יְקוּם בְּאַחְסַנְתָּא עַל שׁוּם אָחוֹי שְׁכִיבָא וְלָא יִתְמְחֵי שְׁמֵיהּ מִיִּשְרָאֵל: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והיה הבכור אשר תלד . יכול אם היה שמו יוסי, יקרא שמו "יוסי"; יוחנן, יקרא שמו "יוחנן"? ת"ל יקום על שם אחיו (מ"מ) [ולא על שם אחי אביו]. א"כ למה נאמר והיה הבכור ? מלמד שמצוה על הגדול ליבם.
אשר תלד . פרט לאילונית שאינה ראויה לילד.
יקום על שם אחיו . (ולא על שם אחי אביו.) [ לנחלה . נאמר כאן " שם אחיו ", ונאמר להלן " על שם אחיהם יקראו בנחלתם ". מה " שם " האמור להלן, לנחלה; אף " שם " האמור כאן, לנחלה].
המת . לפי שנאמר להלן, אשת אחד מתיבמת ולא אשת שנים. מנין מת ראשון - ייבם שני, מת שני - ייבם שלישי? ת"ל " המת " " המת " ריבה הכתוב.
ולא ימחה שמו מישראל . פרט (לסריס) [לאשת סריס] ששמו מחוי.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קנו.
והיה הבכור אשר תלד . הפסוק הזה, אם כמובנו הפשוט, שהבן הראשון שתלד היבמה יקרא על שם המת; למשל, אם נקרא "ראובן" יקרא הבן "ראובן" - אינו מתקבל על הדעת,
- כי ענין היבום, נאמר גבי ער בכור יהודה. ושם נאמר, שהזרע יהיה לאחיו; ולא שיקרא בשמו, גם לא הזכיר שם בכור. וכן נזכר בכתובים גבי רות, ושם אמר להקים שם המת על נחלתו .
- ב'. שבכ"מ שנאמר " והיה ", יבא או על הדבר המובטח, או על דבר הרגיל. וכאן אולי לא תלד כלל, ואם תלד - אולי נקבה. וגם אולי לא יהיה בכור, כי יתכן שכבר ילדה! ואם הדין הוא רק בבכור, היה לכתוב "אם תלד" או "אשר תלד בכור, יקרא ע"ש אחיו"!
- ג'. שאם מוסב על הבן הנולד, היה לומר "יקום על שם אחי אביו"! ואף שיש ליישב בדוחק כדאיתא בגמ', דהצווי על הב"ד, שיאמר להיבם שיקרא את הבן בשם אחיו; אבל הוא רחוק, שהלא לא נזכר בפסוק זה היבם כלל! ולכל הפחות היה לכתוב "ועל שם אחיו המת, יקום הבכור אשר תלד", שהיה סמוך " שם אחיו המת " ל" ויבמה "!
- ד'. שאם בבן הנולד מדבר, למה הזכיר שני פעמים "יקום על שם אחיו", "ולא ימחה שמו מישראל"! ואף שחז"ל דרשו מזה, "פרט לסריס ששמו מחוי", זאת הוא דרש (ואינו פשט הכתוב) ! וגם היה לכתוב "אשר לא ימחה", שהוא נתינת טעם; ומדאמר " ולא ימחה ", משמע שהוא ענין בפ"ע!
ולכן ההכרח לפרש כדברי חז"ל. אף שאמרו בגמ', שבכ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו! רק (אלא ש-) כאן ההלכה עוקר את הפשט, אבל לא את הפשט שהוא על דרך ההגיון. וזה, כי ענין "הקמת שם" מצינו על ב' אופנים -
1. הקמת שם בנחלה. שהנחלה תקרא על שמו, כמ"ש על שם אחיהם יקראו בנחלתם .
2. הקמת שם ע"י הבנים, שהבנים נקראו על שמו. כדמצינו בבנות צלפחד, שאמרו למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו , שאין פי' על הנחלה, שלא יקרא על שם אביהם; דא"כ, היה כתוב "למה יגרע שם אבינו מנחלתו"! אלא הפי' הוא כך, למה נגרע אנחנו, אשר אנו שם אבינו, בשביל שאנו זרעו; מתוך משפחתו תנה לנו אחוזה, בתוך אחי אבינו.
ואחרי שמצינו ב' עניני הקמת שם, וזכר ב' פעמים בפסוק א', יורה על שניהם. בזרעו - כמו גבי יהודה, ובנחלה - כמו גבי רות. והמייבם, הוא "הקם על שם המת בנחלתו", ולא הבן אשר יולד. כמו שנאמר שם, " ביום קנותך השדה גם אשת המת קנית ; וכדפי' רש"י, מפני שאשת המת נכנסת ויוצאת בנחלת המת, ותזכר הנחלה ע"ש המת.
ועתה נבא לבאר הכתובים. כי מליצת הכתוב כך היא - אחרי שאמר הכתוב מצות היבום, ובאר לנו התועלת שיוצא מזה; ואמר כי ע"י היבם, שהוא בענין הזה כבכור שיורש את נחלתו, וע"י היבמה שראויה להוליד בנים מהיבם, יהיו שני הקמות:
- הקמת שם בנחלה, שזה נקרא "הקמת שם אחיו", כמ"ש על שם אחיהם יקראו בנחלתם .
- וגם הקמת שם ע"י זרעו, שיקרא "הקמת שם בישראל". שע"ז אמר קודם, להקים שם אחיו בישראל (שהוא ענין רוחני וע' ברמב"ן ורבינו בחיי).
וכה יתפרש הכתוב " והיה הבכור " - ר"ל ע"י הבכור שהוא היבם; שכנה אותו "בכור", מפני כמה דינים כדאיתא בגמ'. " אשר תלד " - ר"ל וע"י אשר תלד; היא היבמה, וכנה אותה בשם " אשר תלד ", להורות שאם היא אילונית - אינה מתיבמת. ועתה מבאר התועלת שיהיה ע"י היבם, שקראו הכתוב בכור - " יקום על שם אחיו המת ", שפי' הקמת שם בנחלה. והתועלת שיהיה ע"י היבמה - " ולא ימחה שמו מישראל ", שהוא הקמת שם בזרע כנ"ל.
רש"י
"אשר תלד" - פרט לאילונית שאינה יולדת
"יקום על שם אחיו" - זה שייבם את אשתו יטול נחלת המת בנכסי אביו
"ולא ימחה שמו" - (שם כד) פרט לאשת סריס ששמו מחוי
[יג] אשר תלד פרט לאילונית. וכך פירושו, ואיזה אשה ייבם - אותה שהיא ראויה שתלד, לאפוקי אינה ראויה שתלד, פטורה מן החליצה ומן הייבום (יבמות דף עט:):
[יד] יקום על שם אחיו זה שייבם יטול נחלת המת בנכסי אביו. אבל לא לקרוא לו שם כשם המת, שאם היה שמו יוחנן קורין לו יוחנן, זה אינו, דכן ילפינן מגזרה שוה, דכתיב כאן "יקום על שם אחיו המת", ונאמר להלן (ר' בראשית מח, ו) "על שם אחיהם יקראו בנחלתן", מה להלן לנחלה קאמר, אף כאן לנחלה קאמר. ואם תאמר, השתא נמי דדרשינן לנחלה, שמא הכי פירושו, והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחי אביו, דהרי הכתוב בא לומר שיטול הבן נכסי אחי אביו, ומאי "יקום על שם אחיו". ואם תאמר, אם כן בלא גזרה שוה נמי, האיך סלקא דעתך דקרא אתא שאם שמו יוחנן קורא לו שמו יוחנן, אם כן הוי למכתב 'יקום על שם אחי אביו'. ואי ליבם מזהיר רחמנא, הוי למכתב 'יקום על שם אחיך'. כבר תרצו זה בגמרא (יבמות דף כד.) דהוה אמינא דלבית דין אזהר רחמנא שהם יאמרו ליבם שהבכור אשר תלד יקום על שם אחיו. אבל השתא דקרא אתא לנחלה, ליכא למימר דרחמנא לבית דין אזהר שהם יאמרו ליבם דיקום הבכור אשר תלד לנחלה, דיבם אינו מנחיל, רק בית דין מנחילין. ובגמרא (שם) פריך, כיון דהאי "והיה הבכור" רוצה לומר שמצוה בגדול ליבם, אימא היכא דאיכא בכור תתקיים מצות יבום, היכא דליכא בכור לא תתקיים מצות יבום כלל. ומתרץ, אם כן אשת אחיו דלא היה בעולמו דאסר רחמנא למה לי, הא לאו בכור הוא, כיון שלא היה בעולמו כשמת אחיו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲשֶׁר תֵּלֵד – פְּרָט לְאַיְלוֹנִית שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת (שם ושם).
יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו – זֶה שֶׁיִּבֵּם אֶת אִשְׁתּוֹ, יִטֹּל נַחֲלַת הַמֵּת בְּנִכְסֵי אָבִיו (שם ושם).
וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ – פְּרָט לְאֵשֶׁת סָרִיס, שֶׁשְּׁמוֹ מָחוּי (יבמות שם).
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כה ו"
קטגוריה זו מכילה את 28 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 28 דפים.